הלכה ליום ראשון ט"ז שבט תש"ע 31 בינואר 2010

ההלכה מוקדשת לזיווג הגון

לאהרון בן אסתר

הוקדש על ידי

פלוני

האם הבת רשאית לומר קדיש

שאלה: מי שמת בלא בנים, האם רשאית בתו לומר קדיש לעלוי נשמתו?

תשובה: הנה עצם אמירת הקדיש היא מעלה גדולה ותועלת שלא ניתן לשערה לכבוד נשמת האב או האם שנפטרו מן העולם. שאם נגזרו עליהם עונשים, על ידי אמירת הקדיש מיקלים מעליהם את עונשם, ולפעמים מבטלים מהם את העונש לגמרי. וכן אם נגזר עליהם שיהיה חלקם בגן עדן, הרי על ידי אמירת הקדיש הם עולים ומתעלים עוד ועוד מחיל אל חיל. ועל כן בודאי שמוטל עלינו לראות, כאשר נפטר אדם מן העולם בלא בנים, האם אפשר שבנותיו יאמרו קדיש לעלוי נשמתו, אם לאו.

ובודאי שאין כל אפשרות שהבנות תאמרנה קדיש בנוכחות עשרה נשים מישראל, כי הנה ידוע, שהקדיש הוא בכלל הדברים שבקדושה שאסור לאמרם אם אין שם עשרה אנשים מישראל, וכדין אמירת "ברכו את ה' המבורך", ועל כן נדון השאלה נסוב על אופן שהבת באה לומר קדיש בפני עשרה אנשים מישראל, ויש לדון אם אין בזה איזה חשש איסור.

ואחד מגדולי האחרונים, הרב בעל ספר שבות יעקב, דיבר מענין זה בספרו, וכתב שלמעשה ענין אמירת הקדיש יכול להיות שייך גם לבנות, שבודאי על ידי אמירת הקדיש הן מביאות תועלת גדולה לנשמת ההורים. אולם כתב, כי אין להתיר שהבנות תאמרנה קדיש בבית הכנסת, אלא אך ורק כאשר מתאסף מנין אנשים בביתן, ונאמרים שם דברי תורה או מתקיימת שם תפילה, שאז יכולות לומר קדיש לעלוי נשמת אביהן.

והגאון בעל ספר תשובה מאהבה, כתב שבעיר אמסטרדם אירע דבר כזה, שנפטר אדם בלא בנים, והיו הבנות אומרות קדיש (ומשמע שהיו אומרות קדיש גם בבית הכנסת), ולא מיחו בידה חכמי העיר (כלומר, לא היתה התנגדות למנהגה), ובעל חוות יאיר (הלא הוא הגאון רבי יאיר בכרך ז"ל) כתב בתשובותיו, שבאמת נראה שאמירת הקדיש שייכת גם לבת, ומסתבר שיש באמירת הקדיש על ידה תועלת ונחת רוח לנפש אביה, כי זרעו היא, ומכל מקום כתב, שלפי דעתו אין לאפשר מנהג כזה שהבת תאמר קדיש, משום שעל ידי הנהגת דבר חדש שכזה, יבאו לפרוץ פרצות בישראל, כמו שאנו רואים במעשיהם של ראשוני הרפורמים, שהתחילו בשינויים שאינם נוגדים את עיקרי הדת, ולבסוף יצאו עוקרים את כל גופי התורה. לכן למעשה כתב שאין לאפשר אמירת קדיש על ידי הבת. אולם הגאון בעל תשובה מאהבה סיים בדבריו, שראה מנהג יפה בקהל קדוש בעיר פראג, שמתאספים לעזרת הנשים בבית הכנסת זקנים וזקנות לומר שם תהלים בבוקר אחרי תפילת שחרית, ואחר סיום כל ספר התהלים, היו בנות יתומות אומרות שם קדיש. אבל בבית הכנסת המיוחד לתפילה לא נראה כדבר הזה.

ועל כן מבואר מדברי התשובה מאהבה, שלהלכה אין להתיר אמירת קדיש על ידי נשים בבית הכנסת, הואיל ודבר זה עלול להביא לקלקולים גדולים, וחכמי התורה התנגדו בדרך כלל למנהג שכזה. אבל במקום אחר, וכגון בבית, או בהתארגנות בעזרת הנשים וכדומה, יש להתיר אמירת קדיש על ידי בנות הנפטרים, שלא השאירו בנים בעולם הזה. והעיקר להלכה כדברי התשובה מאהבה. וכן פסק מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א.

לכן לסיכום: מי שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים לאמירת קדיש לעלוי נשמתו, וזכה שיש לו בנות צדקניות הרוצות לומר קדיש לעלוי נשמתו, יש לאפשר להן לומר קדיש כאשר מתאספים מנין אנשים בבית לאמירת דברי תורה, או לאחר קריאת תהלים באיזה מקום שיהיה. אבל באולם הגדול של בית הכנסת, אין להנהיג אמירת קדיש על ידי אשה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אשה או אמא יכולה לומר קדיש?
למה אשה אינה יכולה לומר קדיש בבית הכנסת אם היא אומרת ברכת הגומל ?
האם היא יכולה לומר קדיש לבד בקול רם או ברקע הגברים שאומרים קדיש בקול רם ?
האם אשה יכולה לומר דברי תורה בפני משפחתה או חברים? י"ח שבט תש"ע / 2 בפברואר 2010

שלום רב!

אשה שתאמר קדיש ולא ישמעו אותה, לכאורה אין תועלת באמירת הקדיש. אך יש לדון בדבר.

אשה או אמא יכולה לומר קדיש, אך עיקר התועלת היא בזרעו של האדם, ובתו נקראת זרעו. לכן לא רצו הפוסקים להקל אלא בזרעו דוקא. ואם אין לו זרע, עדיף יותר שישכרו בתשלום, איש אחד, שיאמר קדיש בכוונה לעלוי נשמת הנפטר.

ברכת הגומל נהגו בכל תפוצות ישראל לברך, ואין בזה שום חשש מצד מקלקלי הדת, שיש לחוש לדרכיהם בענין גדול כזה של קדיש.

אשה יכולה לומר דברי תורה בפני משפחתה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה