הלכה ליום שני ט"ו אייר תשע"ט 20 במאי 2019

סדר תפילת הפועלים

בהלכה הקודמת ביארנו כי לכתחילה אין להתפלל שחרית לפני הנץ החמה, שהוא זמן הזריחה. אך אנשים שהם פועלים, ומוכרחים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת בבוקר, כך שאין להם כל אפשרות להתפלל לאחר הנץ החמה, יש להקל להם להתפלל החל מזמן עלות השחר, שהוא כשבעים ושתים דקות "זמניות" לפני הנץ החמה. וכפי שביארנו. ומכיון שרבים שואלים על כך, אנו מבארים בדיוק כיצד יש לנהוג במקרה שהשעה דחוקה כנ"ל.

הנה ברור הדבר, שמבחינה מציאותית אי אפשר לעמוד ולהתפלל את תפילת העמידה של שחרית מיד לאחר עלות השחר, שהרי צריך אדם להניח תפילין ולקרוא פסוקי דזמרה וקריאת שמע לפני התפילה, ומצות קריאת שמע ותפילין אף הן לא הגיע זמנם עד עלות השחר. נמצא אם כן שעד שיתחיל האדם את התפילה, לא יוכל להתפלל שחרית עד כחצי שעה לאחר עלות השחר. ויש אנשים שדבר זה הוא בגדר בלתי אפשרי עבורם, ובפרט בימות החורף שזמן עלות השחר הוא מאוחר. ולכן כתב מרן הרב זצ"ל כיצד ינהגו אנשים אלה, המוכרחים להתפלל בשעה מוקדמת יותר.

עליהם להגיע לבית הכסת כתשעים דקות קודם הנץ החמה, ואז יתחילו לקרוא את הקרבנות ופרשת העקדה כנהוג. באופן שיתחילו באמירת "ברוך שאמר" מיד אחרי עליית עמוד השחר. (שהרי אסור להתחיל בברכת "ברוך שאמר" לפני עלות השחר). וכאשר יסיימו את ברכת "ישתבח", (שבינתיים עברו לא פחות משש דקות אחרי עלות השחר), יתעטפו בטלית ויניחו תפילין בברכותיהן. ואחר כך יאמר השליח ציבור קדיש וברכו את ה' המבורך. ואז יתחילו בברכת "יוצר אור" והלאה עד לתפילת העמידה.

וכאשר יגיעו הציבור לתפילת העמידה, יתחיל מיד השליח ציבור את תפילת העמידה בקול רם, ויתפלל רק את שלושת הברכות הראשונות, כולל הקדושה, והציבור יתפללו עמו מילה במילה. ואחר כך יסיימו את התפילה בלחש. ולא יחזור השליח ציבור על התפילה, מפני שזמנם של הפועלים קצר שהם ממהרים למלאכתם. ואם יש להם עוד מעט פנאי, יאמרו וידוי, וי"ג מידות, ונפילת אפים ("לדוד אליך ה'" וכו'). ואם אין להם פנאי, ידלגו את אמירת הוידוי ונפילת אפים, ויאמרו מיד חצי קדיש, ואשרי, ובא לציון, וקדיש תתקבל. ויחלצו את הטלית והתפילין תוך כדי אמירת שיר של יום ועלינו לשבח. ויצאו לעבודתם.

ובימי שני וחמישי שהזמן מצומצם, יש להעדיף את קריאת התורה, מאשר לקרוא את הוידוי והתחנונים שאנו מוסיפים בשני וחמישי.

ומובן מאליו שאם יש להם עוד מעט פנאי, כפי שמצוי בדרך כלל, יתפללו ככל ישראל עם חזרת התפילה על ידי השליח ציבור, וכן ישלימו במידת האפשר את כל שאר התפילה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה המקור של חזרה עדיף על תחנון הרי משמע אחרת בתשובה ביחוה דעת ב סימן ח י"ט שבט תשע"ז / 15 בפברואר 2017

אם יש זמן רק לאחד מהדברים, כלומר, או חזרת הש"ץ או תחנון, אז יש להעדיף חזרת הש"ץ, שהיא תקנת חכמים. מה שאין כן התחנון שאינו חובה כל כך כמו שכתבו הגאונים שהובאו בדברי הטור בסימן קלא. וביחוה דעת שציינתם (ח"ב סימן ח), כוונתו באופן שחזרת התפלה לא עושים, ורק נותר מעט זמן, אז אם יוכלו יאמרו גם הוידוי, ואם לא יוכלו יאמרו רק את סיום התפלה מאשרי יושבי ביתך, ובא לציון וקדיש.

מנין פועלים שמתחילים ברוך שאמר בשעה חמש בבוקר כאשר עלות השחר ב5.27 לערך. כך שקריאת שמע ושמונה עשרה מסיימים לפני עלות השחר האם מותר להשלים להם מנין . והאם בכלל מותר להם להתפלל באופן הזה? י"ד טבת תשע"ז / 12 בינואר 2017

אין להתחיל לומר ברוך שאמר לפני עלות השחר.

ברצוני לשאול האם ההלכה לגבי תפילת הפועלים אמורה גם לגבי נשים? נערות? והאם אשה יכולה להתפלל תפילת הפועלים בביהכ"נ? כ"א שבט תש"ע / 5 בפברואר 2010

שלום רב!

תפילת פועלים שייכת רק לפועלים או פועלות, אך אין להתפלל בשעה מוקדמת כל כך כאשר קיימת אפשרות כלשהי להתפלל בשעה הנכונה לאחר הנץ החמה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

אני עובד במפעל שיש בו שלושה משמרות בוקר ערב ולילה , ויש לנו בעיה עם תפילת שחרית בעיקר למי שעובד לילה, מטעם ההנהלה נותנים לנו בחסד חצי שעה להתפלל תפילת שחרית , יש חזנים שיכולים להתפלל את כל התפילה עם חזרת הש"ץ בחצי שעה אבל זה מובן מאליו שבולעים מילים ואנשים עייפים מהלילה וחלקם אפילו לא עונים אמן, השאלה שלי היא מה אנחנו יכולים לעשות במקרה כזה במיוחד בשני וחמישי שיש ספר תורה? כ"א שבט תש"ע / 5 בפברואר 2010

שלום רב!

במקרה שכזה, עליכם לנהוג כמו שכתבנו לענין תפילת הפועלים, לקצר את חזרת הש"ץ, ואם יש צורך אז לוותר גם על נפילת אפיים וכו', וכמו שכתבנו. ויהי רצון שלא תזדקקו לכך, ותוכלו להתפלל בנחת כדת וכהלכה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

במניין של פועלים ואין הרבה זמן מה עדיף להתפלל עם חזרה ולא לעשות תחנון? או להתפלל ללא חזרת השץ ולומר תחנון? י' שבט תש"ע / 25 בינואר 2010

שלום רב!

יש להעדיף את חזרת הש"ץ בשלימות על פני אמירת תחנון. ומכל מקום נכון שאם יש באפשרותם לא יבטלו לגמרי אמירת תחנון, וכגון אם ביום אחד בשבוע, בשני וחמישי וכדומה, יוכלו להתעכב מעט ולומר תחנון, עדיף שיעשו כן.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

מוצאי יום הכפורים

להוסיף מחול על הקודש צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי י......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים - דברי מרן בשנת התשס"ח "אני סולח לכולם"

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג.) "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחודש בערב", שלכאורה היה נכון יותר לכתוב "בעשירי לחודש", וממיל......

לקריאת ההלכה