הלכה ליום חמישי י"ח אלול תשפ"א 26 באוגוסט 2021

לפסוע בסיום התפלה, כשמישהו מתפלל מאחור

בהלכות הקודמות ביארנו שאסור לעבור או לעמוד מול פניו של אדם המתפלל תפילת העמידה.

ועתה נבא לבאר את הדין, כאשר עומד אדם בתפילת העמידה, ומאחוריו עומד ומתפלל אדם נוסף. וכאשר הוא מסיים את תפילתו, זה שאחריו עדיין לא סיים תפילתו. ונמצא שכאשר יבוא אותו אדם לפסוע שלוש פסיעות לאחוריו, הרי שהוא יכנס בתוך ארבע אמות של חבירו המתפלל.

ולכן, כאשר מסיים אדם את תפילתו, והוא מבחין בכך שמאחריו עומד אדם אחר ומתפלל, אסור לו לפסוע לאחריו שלוש פסיעות, אלא עליו להשאר ולעמוד במקומו עד שיסיים חבירו את התפילה. והדין הוא כן גם לגבי נשים, שמצוי דין זה בפרט בימים הנוראים, שיש נשים המאריכות קצת בתפילה, ואשה אחרת העומדת לפניהם סיימה את תפילתה, שאסור להן לפסוע לאחריהן עד שזו העומדת מאחריהן תסיים גם היא את התפילה, שאז הן רשאיות לפסוע כדין.

וכפי שנתבאר, כל האיסור בזה הוא דוקא כאשר בא להכנס לתוך ארבע אמותיו (כשני מטר) של המתפלל. וכן דוקא כשנעמד ממש ממול למתפלל, אבל אם אינו נכנס לתוך ארבע אמותיו, וכן אם אינו עומד ממש ממול למתפלל, אלא מצדו, רשאי מן הדין לפסוע באמירת "עושה שלום".

דין שליח ציבור
שליח ציבור שסיים תפילת לחש, ואינו יכול לפסוע לאחריו מפני שיש שם מתפלל אחר שלא סיים תפילתו. אולם אינו יכול להמתין עד שיסיים הלה את תפילתו, מפני טורח הציבור. לא יפסע שלוש פסיעות, אלא יתחיל מיד בחזרת התפילה, ויאמר "עושה שלום" בלחש בסיום החזרה, ויפסע לאחריו. ואם עבר ופסע אחר תפילת הלחש בלא להמתין, יש לו על מה שיסמוך.

לסיכום: מי שסיים תפילתו, ועומד אדם אחר ומתפלל מאחריו, אינו רשאי לפסוע לאחריו עד שיסיים הלה את תפילתו. משום שאסור לעמוד בתוך ארבע אמותיו של המתפלל מלפניו. ואם המתפלל אינו מאחריו ממש, אלא מצדו, או שאינו בתוך ארבע אמותיו, ואפילו לאחר שיפסע שלוש פסיעות לא יכנס לארבע אמותיו של המתפלל, רשאי לפסוע לאחריו בלי להמתין.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לפסוע לאחור לאחר סיום תפילת שמונה עשרה אם ההמתנה מפריעה למי שמתפלל מאחורי ומפריעה לו לכוון? במידה ואסור, מה ניתן לעשות במצב זה? ה' כסלו תש"פ / 3 בדצמבר 2019

אסור לפסוע גם אם ההמתנה מפריעה. ומכאן ולהבא יזהר זה שמאריך בתפלתו שלא לעמוד בתפלה מאחורי אנשים אחרים.

בפסיעה לאחור עד מתי ממתין לסיום תפילה של חברו יש כאלו שמאריכים עד בלי די . אם המנין כבר סיים עלינו לשבח גם ממשיך להמתין לחברו ? והאם הכלל בעניין זה זהה לשחרית , מנחה , ערבית ? ט"ז אלול תשע"ח / 27 באוגוסט 2018

אין קצבה לדבר, שאפילו אם צריך להמתין הרבה זמן, אסר לפסוע אם יש מי שמתפלל מאחוריו.

ואין חילוק בענין זה בין שחרית למנחה או ערבית. וכן לענין מוסף או נעילה.

לעתים המתפלל מאחוריי לא סיים תפילתו עד לאחר חזרת הש"צ ולאחריה,  כיצד עלי לנהוג כדי ללכת ליטול ידיים לנשיאת כפיים? עד מתי להמתין? ב' אדר ב תשע"ד / 4 במרץ 2014

לכהנים מותר לפסוע בתוך ארבע אמות של המתפללים לצורך ברכת כהנים.

ברצוני לשאול האם איסור זה של לעבור לפני המתפלל שמונה עשרה הוא גם לאחינו האשכנזים?
יוצא לי להתפלל לא מעט עם מניין אשכנזי ואני שם לב שגם רבנים ואנשים שבהחלט מקפידים על קלה כבחמורה כשמסיימים תפילתם, מתחילים לטייל בבית הכנסת תוך כדי מעבר לפני אנשים מתפללים. הדבר חמור גם כשנכנסים באיחור לתפילת מנחה כשהציבור באמצע שמונה עשרה, והם עוברים לפני המתפללים ללא היסוס. האם יש להם על מה לסמוך או שזו חוסר ידיעת ההלכה? י' שבט תש"ע / 25 בינואר 2010

שלום רב!

פשוט שאין שום חילוק בין ספרדים לאשכנזים בענין האיסור לעבור בפני המתפלל ואין פוסק החולק על דבר זה. ואם ראית מי שמתרשל באיסור זה, אין להטות את הלב למעשיו, ובודאי הוא שוגג בדבר, או שמתוך שעבר ושנה ועבר נעשית לו כהיתר. וכמה ידאב הלב על אותם בני תורה שאינם נזהרים לקיים כל מעשיהם על פי ההלכה, ומתוך כך יוצא חילול ה'. (אבל הרבנים בודאי נזהרים בענין זה).

וה' הטוב יכפר בעד.
בברכת התורה,
הלכה יומית.

מה הדין מי שסיים את התפילה ומאחריו עומד אדם שלא סיים את התפילה והחזן התחיל את חזרת העמידה.
האם יעמוד במקומו ויגיד קדושה  בלי לפסוע? או מה הדין? י' שבט תש"ע / 25 בינואר 2010

שלום רב!

יעמוד במקומו ויענה שם קדושה. ורק לאחר שיסיים זה שאחריו את תפילתו, יפסע לאחור באמירת עושה שלום.

בברכה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה