הלכה ליום שני י"א תמוז תשפ"א 21 ביוני 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבינו וסבנו היקר

נעים צדיק בן שמחה וצלח זצ"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

נטילת ידים בחדר בית המרחץ

שאלה: האם מותר ליטול ידים לסעודה בחדר האמבטיא או בבית הכסא?

תשובה: מרן השלחן ערוך (סימן ד) פסק, שהיוצא מבית הכסא צריך נטילת ידים. ומרן החיד"א כתב, שהוא משום רוח רעה השורה על הידים, ושכן מבואר בזוהר הקדוש. ועל פי זה כתב שאפילו אם נכנס לבית הכסא ולא עשה שם צרכיו וגם לא נגע בבשרו, מכל מקום, מיד בכניסתו שורה עליו רוח רעה, וצריך ליטול ידיו.

אלא שבבית המרחץ שלנו (אמבטיה) אין הדין כן, והנכנס לשם אינו צריך ליטול ידיו. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו שו"ת יביע אומר (ח"ג סימן א) הביא ראיות רבות לדבר, ושכן מוכח ממה שאמרו בגמרא במסכת שבת (מא.) שמותר לשתות מהמים שהיו בתוך בית המרחץ. ואילו היה חשש "רוח רעה" בבית המרחץ, לא היו מתירים לשתות שם כלל, שהרי רוח רעה שורה על אוכלין ומשקין שנמצאים שם. אלא ודאי, בבית המרחץ אין רוח רעה כלל. ולכן גם אין מניעה ליטול שם ידים, ולנגבם מחוץ לחדר האמבטיה לאחר שיברך.

ובשו"ת יביע אומר חלק שביעי (סימן כז), הביא מרן רבינו זצ"ל עוד סברא להקל בדבר, שכן חדרי האמבטיה שבזמנינו, אינם מיוחדים רק לרחיצת הגוף, אלא רגילים לעשות שם גם תשמישים אחרים, ומניחים שם דברים למשמרת. ומטעם זה אין זה בגדר מקום ששורה בו רוח רעה. והביא ראיות לדבריו.

וכל זה בחדר אמבטיה שאין שם שירותים. אבל כשיש שם שירותים, אין להתיר ליטול שם ידים, אלא אם כן בשעת הדחק. ואף על פי שיש פוסקים שסוברים שחדרי שירותים של זמנינו אין להם דין בית הכסא משום שהם נקיים תמיד, מכל מקום לכתחילה יש להחמיר בזה, שלא ליטול ידים שם, ורק כשאין לו מקום אחר לנטילת ידים, יכול להקל ליטול ידים אף בבית הכסא, ויברך על נטילת ידים בחוץ לפני הניגוב.

ולסיכום: חדר אמבטיה שאין שם שירותים, מותר ליטול בתוכו ידים. ויברך על הנטילה בצאתו משם לפני שינגב. ואם יש שם שירותים, לא יטול שם את ידיו. ורק בשעת הדחק שאין כשאין אפשרות אחרת, רשאים ליטול שם ידים, הן לסעודה והן לנטילת הבוקר.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום, ותודה רבה רבה על דברי התורה והתשובות המחכימות. חזקו ואמצו.
רציתי לשאול, האם מותר גם לברך על הנטילה בחדר האמבטיה (כשאין בו שירותים) ? י"א תמוז תשפ"א / 21 ביוני 2021

תזכה למצוות. אי אפשר לברך בחדר האמבטיה, יטול שם את ידיו, יצא, יברך וינגב את ידיו. 

נכתב שאדם שנכנס לבית הכסא אפילו אם לא עשה צרכיו צריך ליטול ידיו.
ע"פ המשתמע נטילה זו אינה משום נקיות, שהרי לא התפנה, אלא אנחנו חוששים לרוח רעה שנמצאת תדיר בבית כסא.
כלומר, בין אם עשה צרכיו ובין אם לא עשה צרכיו - מדובר באותה רוח רעה ולכן אנו נוטלים / שוטפים ידיים ביציאתנו מבית הכסא.
אם כך, מדוע לאחר עשיית צרכים אנחנו רוצים להחמיר לסירוגין 3 פעמים (וכפי שהיה נוהג מרן זצ"ל וחכם שלום הכהן והרב מצליח כפי שהבאתם בהלכה יומית בעבר), אבל לאחר כניסה לבית הכסא ללא עשיית צרכים אנחנו לא רוצים להחמיר 3 פעמים לסירוגין? (כתב בנו של מרן בספר הלכה ברורה שדי בנטילה פעם אחת).
הרי אם מדובר באותה רוח רעה ששורה תמיד בבית הכסא, אז למה יש חילוק בין אם עשה צרכים או לא עשה צרכים?
תודה רבה כ' ניסן תשפ"א / 2 באפריל 2021

אין הפרש ביניהם. גם לאחר כניסה לבית הכסא שלא עשה צרכיו, טוב ליטול ג' פעמים, אך אין זה מעיקר הדין. תבורך, חג כשר ושמח,

מה הדין בחדר שירותים או חדר אמבטיה שיש שם שירותים אך האסלה סגורה עם הכיסוי שלה, לגבי :
א) אם מותר להרהר שם בדברי תורה
ב) הנכנס לשם לא להתפנות, האם כשיוצא צריך ליטול ידיו
ג) האם אפשר ליטול ידיים שם ? ט"ו תמוז תשע"ט / 18 ביולי 2019

אסור להרהר שם בדברי תורה.

הנכנס לשם צריך לשטוף את ידיו אחר כך.

אין ליטול שם ידיים. ואם אין לו אפשרות אחרת, יטול שם ידיים וינגבם בחוץ.

אם אדם נכנס לחדר אמבטיה שיש בו גם שירותים, אך הוא לא התפנה/ לא התרחץ, האם עדיין הוא צריך ליטול את ידיו? א' שבט תשע"ט / 7 בינואר 2019

צריך ליטול ידיים

ומה הדין אם קטנים עושים לעיתים צרכיהם בתוך האמבטיה, כאשר מתקלחים שם (ולעיתים אף גדולים מטילים שם מימיהם, בזמן שמתקלחים)? י' שבט תש"ע / 25 בינואר 2010

שלום רב!

מקום שאנשים עושים שם את צרכיהם, אינו נחשב למקום שיש בו רוח רעה. אלא אם הוא מיוחד לכך. ולכן בית הכסא, אפילו אם מעולם לא נכנס אדם אליו, הרי הוא מקום שאסור להזכיר בו דברים שבקדושה, ושורה שם רוח טומאה, שכל מאכל שנכנס לשם אסור לאכלו וכיוצא בזה. מה שאין כן בית המרחץ, שאפילו אם קורה לעתים שיש מי שעושה שם את צרכיו, מכל מקום אין זה בית הכסא, ואין שם רוח רעה, ומותר ליטול שם נטילת ידיים, ולברך בחוץ.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה


הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

מאחר וכבר לא נותר לנו די זמן כדי ללמוד את ההלכות הנוגעות לימי הסוכות, נבאר כבר עתה כמה דינים הנצרכים לימי הסוכות הבאים עלינו לטובה. סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לס......

לקריאת ההלכה