הלכה ליום רביעי ט' סיון תשע"ט 12 ביוני 2019

המשך דיני תפילת התשלומין

בהלכות האחרונות דברנו על אדם ששכח להתפלל תפילה אחת, שהדין הוא שאדם זה צריך להשלים את אותה התפילה שלא התפלל, על ידי שבתפילה שאחריה יתפלל פעמיים תפילת שמונה עשרה, הראשונה לשם תפילת חובה, והשנייה לשם תפילת תשלומין.

נחלקו הפוסקים אם תפילת התשלומין חייבת להיות סמוכה ממש לתפילת החובה, שיש סוברים שצריך שתהא תפילת התשלומין סמוכה ממש לתפילת החובה, דהיינו שכשמסיים תפילת שמונה עשרה מיד חוזר ומתפלל תפילת התשלומין. ויש סוברים שאין צריך להסמיך התפילות זו לזו כלל, ולדבריהם בודאי שאדם ששכח להתפלל ערבית, או ששכח להזכיר יעלה ויבא בתפילת ערבית של חול המועד וכדומה, יכול להתפלל שחרית עם הציבור, ואחר תפילת שמונה עשרה יכול לומר "אשרי" ו"ובא לציון", ולסיים כל התפילה עם הציבור, ואחר כך עומד ומתפלל את תפילת התשלומין.

והגאון רבי דוד יוסף שליט"א כתב,שלכתחילה ראוי ונכון להתפלל תפילת התשלומין מייד אחרי תפילת החובה, בלא שיפסיק ביניהן כלל, ולכתחילה צריך שיסמוך תפילת התשלומין לתפילת החובה ממש, ואף לא ימשיך באמירת "אשרי ו"ובא לציון" ושאר התפילה בין התפילות, ובודאי שלא יפסיק בינהן באכילה או בעסקיו, אלא יזדרז להתפלל מייד תפילת התשלומין. ומכל מקום בדיעבד אם הפסיק בין התפילות, בין אם הפסיק באמירת "אשרי" וכו' ובין אם הפסיק באכילה וכדומה, צריך מייד להפסיק בעיסוקו ולהתפלל תפילת התשלומין, ויעשה קודם לכן תנאי של נדבה, ויאמר: "אם אני חייב לחזור, תהיה תפילה זו לתפילת חובה, ואם איני חייב לחזור תהיה תפילה זו תפילת נדבה."

ומכל מקום כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, שמי שמתפלל שחרית או מנחה עם הציבור וצריך להתפלל תפילת תשלומין, רשאי לשמוע חזרת התפילה מפי השליח ציבור, ורק לאחר מכן לעמוד לתפילת התשלומין, משום שחזרת השליח ציבור אינה נחשבת להפסק כלל.

לא תיקנו חכמים תפילת תשלומין, אלא רק למי שלא התפלל בשגגה, אבל אם לא התפלל במזיד ובשאט נפש, הרי זה בכלל מעוות לא יוכל לתקון, ואין לו תשלומין.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

התרת נדרים בעשרה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם שאם אדם לא התפלל במזיד, אין לו תשלומין ע"כ. אבל בשולחן ערוך פסק שיתפלל על תנאי נדבה. י"א סיון תשע"ט / 14 ביוני 2019

מן הדין אינו חוזר. ונכון שמרן בשלחן ערוך כתב שאם ירצה יוכל להתפלל נדבה. אבל בזמן הזה שלא מכוונים כל כך, ונוהגים שלא להתפלל נדבה בכלל, כתבו כמה מגדולי האחרונים שאין להתפלל כלל. וכן פסק הכף החיים בסימן קח ועוד. וכן כתב מרן זצ"ל בהליכות עולם ח"א בפרשת משפטים ועוד.

כתבתם - ״לא תיקנו חכמים תפילת תשלומין, אלא רק למי שלא התפלל בשגגה, אבל אם לא התפלל במזיד ובשאט נפש, הרי זה בכלל מעוות לא יוכל לתקון, ואין לו תשלומין״.
תוכלו בבקשה להביא לי דוגמאות לאנשים שאין להם תקנה לתשלומין?
למשל שאדם ישן שנת שחרית ועבר חצות יום, האם יש לו תשלומין במנחה? כ"ח אב תשע"ה / 13 באוגוסט 2015

מי שישן ולכן לא התפלל, אף על פי שיש פשיעה במה שלא דאג לכך שיהיה מי שיעיר אותו, בכל זאת לענין תפלת התשלומין נחשב לשוגג. אבל אם אדם ידע שזמן התפלה עומד לעבור, ובמזיד, מתוך רצון לעשות דבר אחר לא התפלל, הרי זה מעוות שאין לו תקנה, ואינו יכול להתפלל תפלת התשלומין.

מה ההלכה כאשר שכח לומר יעלה ויבוא בתפילת מנחה בראש חודש שהוא יום אחד. ונזכר רק בערבית האם בתפילת התשלומין מזכיר יעלה ויבוא? י"ז סיון תש"ע / 30 במאי 2010

שלום רב!

בתפילת ערבית אינו מזכיר יעלה ויבא, שכבר יצא ראש חודש, ולא שייך להזכיר יעלה ויבא.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

המחטיא את הרבים

אמרו רבותינו בפרקי אבות (פרק ה): "וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה". כלומר, מי שהחטיא את הרבים, אין לו תקוה שיחזור בתשובה, אלא הוא עתיד למות בחטאו, ובעולם הבא יפרעו ממנו על מה שעשה. ולכאורה, משמע שאפילו אם אדם זה יתחרט וינסה לחזור בתשובה......

לקריאת ההלכה


דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה

חובת התשובה לכל אדם – מעשה ממרן זצ"ל

שאלה: מדוע האדם צריך לבקש סליחה מה' יתברך על מה שעשה שלא בכוונה, כלומר, בשוגג, והלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא? תשובה: בגמרא במסכת יומא (לו:), אמר רבי מאיר, כיצד מתוודה? כלומר, איך הוא סדר הוידוי הנכון? אומר "עויתי פשעתי חטאתי", (כפי שנאמר בשעיר המשתלח, שהיו מתכפרים עוונותי......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

"גזל מקטרג בראש"

---------- מחר, יום הבחירות לכנסת בארץ ישראל. וידועה דעתו של מרן זצ"ל כי נכון מאד להקדים ולהצביע בשעות הבוקר המוקדמות כמה שאפשר. ושכל אחד ואחד ישפיע על קרוביו ומקורביו להצביע כהוראת מרן זצ"ל, כי היא מצוה רבה שהרבה גופי תורה תלויים בה. ובפרט בפעם הזו כנודע. וחלילה להמנע מהצבעה, שהרי בזה הו......

לקריאת ההלכה