הלכה ליום חמישי י"ח אלול תשפ"א 26 באוגוסט 2021

לפסוע בסיום התפלה, כשמישהו מתפלל מאחור

בהלכות הקודמות ביארנו שאסור לעבור או לעמוד מול פניו של אדם המתפלל תפילת העמידה.

ועתה נבא לבאר את הדין, כאשר עומד אדם בתפילת העמידה, ומאחוריו עומד ומתפלל אדם נוסף. וכאשר הוא מסיים את תפילתו, זה שאחריו עדיין לא סיים תפילתו. ונמצא שכאשר יבוא אותו אדם לפסוע שלוש פסיעות לאחוריו, הרי שהוא יכנס בתוך ארבע אמות של חבירו המתפלל.

ולכן, כאשר מסיים אדם את תפילתו, והוא מבחין בכך שמאחריו עומד אדם אחר ומתפלל, אסור לו לפסוע לאחריו שלוש פסיעות, אלא עליו להשאר ולעמוד במקומו עד שיסיים חבירו את התפילה. והדין הוא כן גם לגבי נשים, שמצוי דין זה בפרט בימים הנוראים, שיש נשים המאריכות קצת בתפילה, ואשה אחרת העומדת לפניהם סיימה את תפילתה, שאסור להן לפסוע לאחריהן עד שזו העומדת מאחריהן תסיים גם היא את התפילה, שאז הן רשאיות לפסוע כדין.

וכפי שנתבאר, כל האיסור בזה הוא דוקא כאשר בא להכנס לתוך ארבע אמותיו (כשני מטר) של המתפלל. וכן דוקא כשנעמד ממש ממול למתפלל, אבל אם אינו נכנס לתוך ארבע אמותיו, וכן אם אינו עומד ממש ממול למתפלל, אלא מצדו, רשאי מן הדין לפסוע באמירת "עושה שלום".

דין שליח ציבור
שליח ציבור שסיים תפילת לחש, ואינו יכול לפסוע לאחריו מפני שיש שם מתפלל אחר שלא סיים תפילתו. אולם אינו יכול להמתין עד שיסיים הלה את תפילתו, מפני טורח הציבור. לא יפסע שלוש פסיעות, אלא יתחיל מיד בחזרת התפילה, ויאמר "עושה שלום" בלחש בסיום החזרה, ויפסע לאחריו. ואם עבר ופסע אחר תפילת הלחש בלא להמתין, יש לו על מה שיסמוך.

לסיכום: מי שסיים תפילתו, ועומד אדם אחר ומתפלל מאחריו, אינו רשאי לפסוע לאחריו עד שיסיים הלה את תפילתו. משום שאסור לעמוד בתוך ארבע אמותיו של המתפלל מלפניו. ואם המתפלל אינו מאחריו ממש, אלא מצדו, או שאינו בתוך ארבע אמותיו, ואפילו לאחר שיפסע שלוש פסיעות לא יכנס לארבע אמותיו של המתפלל, רשאי לפסוע לאחריו בלי להמתין.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לפסוע לאחור לאחר סיום תפילת שמונה עשרה אם ההמתנה מפריעה למי שמתפלל מאחורי ומפריעה לו לכוון? במידה ואסור, מה ניתן לעשות במצב זה? ה' כסלו תש"פ / 3 בדצמבר 2019

אסור לפסוע גם אם ההמתנה מפריעה. ומכאן ולהבא יזהר זה שמאריך בתפלתו שלא לעמוד בתפלה מאחורי אנשים אחרים.

בפסיעה לאחור עד מתי ממתין לסיום תפילה של חברו יש כאלו שמאריכים עד בלי די . אם המנין כבר סיים עלינו לשבח גם ממשיך להמתין לחברו ? והאם הכלל בעניין זה זהה לשחרית , מנחה , ערבית ? ט"ז אלול תשע"ח / 27 באוגוסט 2018

אין קצבה לדבר, שאפילו אם צריך להמתין הרבה זמן, אסר לפסוע אם יש מי שמתפלל מאחוריו.

ואין חילוק בענין זה בין שחרית למנחה או ערבית. וכן לענין מוסף או נעילה.

לעתים המתפלל מאחוריי לא סיים תפילתו עד לאחר חזרת הש"צ ולאחריה,  כיצד עלי לנהוג כדי ללכת ליטול ידיים לנשיאת כפיים? עד מתי להמתין? ב' אדר ב תשע"ד / 4 במרץ 2014

לכהנים מותר לפסוע בתוך ארבע אמות של המתפללים לצורך ברכת כהנים.

ברצוני לשאול האם איסור זה של לעבור לפני המתפלל שמונה עשרה הוא גם לאחינו האשכנזים?
יוצא לי להתפלל לא מעט עם מניין אשכנזי ואני שם לב שגם רבנים ואנשים שבהחלט מקפידים על קלה כבחמורה כשמסיימים תפילתם, מתחילים לטייל בבית הכנסת תוך כדי מעבר לפני אנשים מתפללים. הדבר חמור גם כשנכנסים באיחור לתפילת מנחה כשהציבור באמצע שמונה עשרה, והם עוברים לפני המתפללים ללא היסוס. האם יש להם על מה לסמוך או שזו חוסר ידיעת ההלכה? י' שבט תש"ע / 25 בינואר 2010

שלום רב!

פשוט שאין שום חילוק בין ספרדים לאשכנזים בענין האיסור לעבור בפני המתפלל ואין פוסק החולק על דבר זה. ואם ראית מי שמתרשל באיסור זה, אין להטות את הלב למעשיו, ובודאי הוא שוגג בדבר, או שמתוך שעבר ושנה ועבר נעשית לו כהיתר. וכמה ידאב הלב על אותם בני תורה שאינם נזהרים לקיים כל מעשיהם על פי ההלכה, ומתוך כך יוצא חילול ה'. (אבל הרבנים בודאי נזהרים בענין זה).

וה' הטוב יכפר בעד.
בברכת התורה,
הלכה יומית.

מה הדין מי שסיים את התפילה ומאחריו עומד אדם שלא סיים את התפילה והחזן התחיל את חזרת העמידה.
האם יעמוד במקומו ויגיד קדושה  בלי לפסוע? או מה הדין? י' שבט תש"ע / 25 בינואר 2010

שלום רב!

יעמוד במקומו ויענה שם קדושה. ורק לאחר שיסיים זה שאחריו את תפילתו, יפסע לאחור באמירת עושה שלום.

בברכה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

סחיטת לימונים בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו שאסור לסחוט בשבת פירות שיש אנשים שנוהגים לסוחטם לצורך משקה היוצא מהם, וכן ביארנו שמותר לסחוט ביד (ולא על ידי כלי) פירות לתוך תבשיל או מאכל, כגון לסחוט תפוזים על גבי סלט פירות, באופן שהמשקה נבלע ומתערב בתוך הפירות מיד אחרי סחיטתו, משום שאין האיסור לסחוט בשבת אלא כאשר מפרידים מן הפ......

לקריאת ההלכה

הכנת תה בשבת

בהלכה הקודמת כתבנו שמותר לסחוט לימונים בשבת ביד, לא על ידי כלי, משום שאין דין סחיטת הלימון כדין סחיטת שאר הפירות בשבת, גם הזכרנו מה שכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאף על פי שמותר מעיקר הדין לסחוט לימון בשבת, מכל מקום נכון לחוש לדברי המחמירים בסחיטת לימון לתוך כלי ריק, ולכן יש לשים בכוס ראשית כל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסרה התורה לסחוט בשבת זיתים לשמן זית או ענבים ליין. אבל שאר פירות לא נאסרה סחיטתן מן התורה, אלא שחכמים גזרו שלא לסחוט בשבת גם שאר פירות, כגון תותים ורימונים וכדומה. וכן כתבנו שפירות שאין דרך בני אדם לסחטן בשום מקום בעולם, מותר לסחטן בשבת, משום ששורש האיסור לסחוט פירות בשבת הוא מ......

לקריאת ההלכה

מלאכת דש וסחיטה בשבת

ביארנו כבר כמה פעמים, שישנן שלושים ותשע "אבות מלאכות" האסורות לעשותן ביום השבת, ולכל "אב מלאכה" יש "תולדות" הדומות לאותה מלאכה, וגם הן אסורות מן התורה להיעשות ביום השבת. עוד אחת מאבות המלאכות האסורות בשבת היא מלאכת "דש", והדש הוא המפרק (כלומר מפריד) את התבו......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה