הלכה ליום רביעי י"א אלול תשע"ח 22 באוגוסט 2018

איסור הליכה לפני המתפללים

בהלכות קודמות ביארנו את דין הישיבה בסמוך למתפלל. וכעת נדון בעניני הליכה ועמידה בסמוך למתפלל.

הליכה סמוך למתפלל
בגמרא במסכת ברכות (כז.) מבואר שאסור לעבור או לעמוד כנגד (כלומר, כנגד פניו של המתפלל) אדם המתפלל תפילת העמידה.

דברי רבינו יונה
וכתב הרב רבינו יונה, כי אין האיסור בזה אלא מלפני המתפלל ממש, אבל לעבור או לעמוד מצדדיו של המתפלל, אין איסור. וכתב מרן הבית יוסף, שמה שכתב רבינו יונה שמותר לעמוד בסמוך למתפלל מן הצד, הוא דין ברור, שהרי למדנו שאסור לשבת בתוך ארבע אמותיו של המתפלל, ואם כן לעמוד, משמע שמותר.

"בא בגבולו" בעמידה
אם היה אדם עומד, ובא חבירו והתחיל להתפלל בסמוך אליו, אינו חייב לזוז ממקומו, אלא רשאי להמשיך לעמוד שם, כי חבירו "בא בגבולו". וכמו שביארנו בהלכות הקודמות לענין ישיבה בסמוך למתפלל.

הגדרת האיסור ללכת לפני המתפלל
מבואר בפוסקים, כי איסור זה של הליכה או עמידה כנגד המתפללים, הוא דוקא בתוך ארבע אמות (כשני מטר) של המתפללים, אבל לעבור במרחק גדול יותר, אין איסור. אולם לדעת הזהר הקדוש יש להחמיר בזה אפילו מחוץ לארבע אמות, כל שהוא עובר כנגד פניהם של המתפללים. ומכיון שכך דעת הזהר הקדוש, אף שמעיקר הדין יש להקל בדבר, מכל מקום החושש לזה שלא לעבור אפילו מחוץ לארבע אמות, תבא עליו ברכה.

יש מי שכתב לדון האם איסור הליכה כנגד המתפלל, או ישיבה בסמוך למתפלל, שייך גם כלפי אשה שהיא מתפללת, שיהיה אסור לשבת על ידה ולעבור לפניה. ולמעשה אין ספק, שכל הדינים הללו שייכים הן לגבי איש המתפלל והן לגבי אשה, ואין שום חילוק ביניהם לענין זה. ואף שהאשה אינה חייבת להתפלל שלוש תפילות בכל יום, מכל מקום כל שהיא עומדת בתפילה, השכינה עומדת כנגדה, ואסור לשבת שם מפני כבוד השכינה. וכן כל שאר הטעמים שהבאנו כבר בענין זה שייכים הן לגבי איש והן לגבי אשה.

ובכלל הלא עיקר הדין של האיסור לשבת בסמוך למתפלל, נלמד מאשה שהיתה מתפללת, הלא היא חנה, אמו של שמואל הרמתי, וכמו שביארנו כבר.

ולכן לסיכום: אסור לעבור בתוך ארבע אמותיו של המתפלל. ואין האיסור בזה אלא כנגד המתפלל מלפניו, אבל אם עובר מצדדיו או מאחריו, אין איסור בדבר. וכמו כן אסור לעמוד כנגד המתפלל מלפניו בתוך ארבע אמותיו. ואין כל חילוק בזה בין איש לאשה, שכשם שאסור לעמוד לפני איש המתפלל, כמו כן אסור לעמוד לפני אשה המתפללת.

ובהלכה הבאה יתבארו עוד פרטי דינים בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין לגבי קטן המתפלל? י"ג אלול תשע"ח / 24 באוגוסט 2018

לגבי הליכה לפני המתפלל, אם הוא ילד קטן, נכון להזהר בזה, משום שסוף הוא סוף הוא עומד בתפלה, וגם כדי שהקטן לא יראה שמזלזלים ועוברים לפניו. ובמקום צורך יש מיקלים (דעת קדושים סימן קב).

רבים בתי הכנסת בהם יש מניין גדול ובית הכנסת מלא. אין אפשרות לשמור על ד' אמות בין מתפלל למתפלל.
לפעמים המתפללים אפילו עומדים צפופים - איך זה מסתדר עם הצורך לשמור על מרחק ד' אמות למתפלל?
  ט' שבט תש"ע / 24 בינואר 2010

שלום רב!

לא כתבנו שצריך לשמור ד' אמות בין מתפלל למתפלל. אדרבא, בשעה שאדם מתפלל, אפילו אם יש אחריו אדם אחר שמתפלל גם הוא, אין בכך כלום, כי כל ההקפדה בדבר היא דוקא באופן שאחד מתפלל והשני אינו מתפלל.

לכן אין כל חשש בכך שבבתי הכנסת אין כלל מרחק בין המתפללים.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה