הלכה ליום חמישי כ"ח אב תשע"ח 9 באוגוסט 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אבי מורי ועטרת ראשי שלמה ראובן בן ירוחם ז"ל

ולעילוי נשמת ירוחם בן אליעזר ז"ל
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

יואב

דין "בא בגבולו"

בהלכות הקודמות, ביארנו את האיסור לשבת בסמוך לאדם העומד ומתפלל תפילת העמידה. וכתבנו שיש בזה איסור גמור כל שיושב לפני המתפלל או מצדדיו.  וביארנו את טעמי הדין.

בא בגבולו
אם היה האדם יושב, ובא אדם אחר והתחיל לעמוד בתפילה בסמוך אליו, הרי שהמתפלל "בא בגבולו" של זה היושב שהיה שם לפניו. ולכן, אין עליו חיוב לקום ממקומו וללכת למקום אחר.

כלומר, אף שאסור לשבת בתוך ארבע אמות של המתפלל, זהו דוקא כשהמתפלל עמד והתפלל כבר, והיושב בא לשבת לידו. אך אם היה אדם יושב, ואחר כך המתפלל הגיע ועמד להתפלל, אין הוא יכול לגרום לחבירו חיוב לקום ממקומו.

ומקור דין זה הוא מלשון הגמרא (בברכות לא:), שאמרו "אסור לשבת" בסמוך למתפלל, ולא אמרו שאסור "להיות יושב" שם. משמע, שאין האיסור אלא אם הוא בא בתוך ארבע אמותיו של המתפלל ומתיישב שם, אך אם המתפלל בא בגבולו, אינו צריך לקום. ויש עוד נימוקים לדין זה. וכן הורה רבינו הרא"ש. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן קב).

דברי המהר"י אבוהב
כתב הגאון מהר"י אבוהב, שאף שמעיקר הדין אין חיוב לקום כשהיה יושב  שם מתחילה והמתפלל בא בגבולו. מכל מקום, ראוי להחמיר ממידת חסידות לקום, מפני שיש גנאי לאדם שהוא יושב כשחבירו עוסק בתפילה, שנראה הדבר כאילו חבירו מתפלל והוא אינו מתפלל. וגם לחבירו שבא להתפלל בגבולו יש גנאי, שגרם לחבירו היושב להכנס למצב כזה. על כן ראוי להחמיר ממידת חסידות ולעמוד אפילו כשהמתפלל בא בגבולו.

ולסיכום: אף שאסור לשבת בסמוך למתפלל תפילת העמידה, מכל מקום, אם היה יושב, וחבירו בא והתחיל להתפלל בתוך ארבע אמותיו, אינו חייב לקום ממקומו. והמחמיר לקום אף באופן זה תבא עליו ברכה.

שאלות ותשובות על ההלכה

רציתי לדעת איך מחשבים את תחום הארבע אמות? האם מדובר על רדיוס של שני מטר מהמתפלל לכל כיוון? ג' אלול תשע"ח / 14 באוגוסט 2018

הסברנו, שיש לחשב ארבע אמות בין מלפניו בין מצדדיו של המתפלל. ולגבי אחוריו, יש בזה מחלוקת הפוסקים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה