הלכה ליום חמישי י' סיון תשע"ח 24 במאי 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אלנתן יקותיאל בן אסתר ז"ל

יהודי באשר הוא אוהב אדם וארץ ישראל
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בניו

"ברכו את ה' המבורך"

שאלה: אדם המתפלל ביחידות, וממילא אינו עונה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" לשליח ציבור, האם רשאי לומר בעצמו "ברכו את ה' המבורך", או לא?
 
תשובה: הנה הדבר ברור, כי אמירת ברכו את ה' המבורך נתקנה לאומרה דוקא כשיש שם עשרה אנשים מישראל. אבל אם אין שם עשרה מישראל אסור לומר נוסח זה. וממילא האומר נוסח זה עובר על איסור חמור של נשיאת שם שמים לשוא.

דברי המדרש
אולם במדרש רות, דרשו רבותינו על הפסוק "חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא", שנשמתו של האדם, אינה חוזרת להתיישב כראוי בגופו של האדם לאחר שישן שינת קבע, עד שיענה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד". ואם אינו זוכה לומר נוסח זה, הנשמה הולכת לה. והדבר חמור מאד כמו שמבואר שם בהסבר הדברים בלשון הפסוק.

ועל כן על כל איש ישראל נכון מאד שיראה להזהר להתפלל תמיד במנין, כדי שיוכל לומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד). וכן אשה מישראל הזוכה לענות ברוך ה' המבורך לעולם ועד, אשריה ואשרי חלקה. אם כי לעתים קשה מאד הדבר.

מה יוכל לומר, במקום לענות "ברוך ה' המבורך"?
בספר הרוקח כתב כמה מדברי חז"ל, שמי שיאמר אותם יהיה נחשב לו הדבר כמי שענה ברוך ה' המבורך לעולם ועד. ומרן החיד"א בקונטרסו "צפורן שמיר" כתב לומר את הברייתא: "אמר רבי עקיבא, חיה אחת יש ברקיע ושמה ישראל, וחקוק על מצחה ישראל, עומדת באמצע הרקיע, ואומרת, ברכו את ה' המבורך, וכל גדודי מעלה עונים ואומרים, ברוך ה' המבורך לעולם ועד."

והנה על ידי אמירת בריתא זו יהא זה נחשב לו כאילו ענה בציבור ברוך ה' המבורך לעולם ועד, ותשכון נשמתו בקרבו כראוי.

דברי מרן זצ"ל
וכתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שמי שאומר נוסח הברייתא הנ"ל, יזהר שלא להזכיר שם שמים באמירת ברייתא זו, כי אין זו עניית ברוך ה' המבורך ממש, שאנו אומרים אותה עם שם שמים. אלא יאמר, ברוך "השם" המבורך לעולם ועד, שבזה אינו מוציא שם שמים מפיו שלא לצורך.

עוד כתב מרן רבינו זצ"ל, שמכיון שהאומר את הברייתא הנ"ל,  אינו מבטא שם שמים בפיו, לכן אין התועלת באמירתה גדולה כמו עניית ברוך ה' המבורך שבציבור בבית הכנסת, ולפיכך לא נכון לומר נוסח זה בין ברכת ישתבח לתחילת ברכת יוצר אור (שהוא מקום עניית ברוך ה' המבורך בבית הכנסת), אלא יש להמתין ולאמרה לאחר התפילה, לפני אמירת "עלינו לשבח".

ולסיכום:  חשוב מאד לענות "ברוך ה' המבורך" בבית הכנסת. ומי שאינו יכול להתפלל בציבור, כגון שהוא חולה, או אשה שאינה רגילה להתפלל בבית הכנסת, יכולים להשלים (במידת מה) את חסרון עניית ברוך ה' המבורך, על ידי אמירת נוסח הברייתא: "אמר רבי עקיבא, חיה אחת יש ברקיע ושמה ישראל, ועומדת באמצע הרקיע, ואומרת, ברכו את ה' המבורך, וכל גדודי מעלה עונים ואומרים, ברוך ה' המבורך לעולם ועד." ויש לומר נוסח זה בלי הזכרת שם שמים, אלא לומר "השם". ויש לומר נוסח זה לאחר התפילה, לפני אמירת "עלינו לשבח". (וראה בשו"ת יביע אומר ח"ב או"ח סימן ד אות ז).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש חובה לעמוד בברכת "ברוך ה' המבורך לעולם ועד".
אני שואל בקשר לעמידה של עגלון מלך מואב, כשאמר לו אהוד בן גרא דבר אלוקים לי אליך..., האם אין פה קל וחומר? ט"ו סיון תשע"ח / 29 במאי 2018

מנהג הספרדים שלא לעמוד בברכו. ואין כאן קל וחומר, משום ששם שמע דבר ה' ממש, וכאן רק מזכירים שבח לה'.

כיצד דברי ההלכה להלן (שיש לומר ״ברוך השם המבורך לעולם ועד״) מתיישבים עם מה שאמר הגר״ע זצ״ל בשיעורו השבועי (דומני), שאדם הלומד ויש פסוק בגמרא, יאמר הפסוק בשם ומלכות כמו קריאה בתורה?
אמנם המקרה לא זהה, שזו ברייתא ולא פסוק, אך ממה שהבנתי, כיון שזו דרך לימוד צריך לקרוא עם שם אדנות, שאחרת נראה כמזלזל ח״ו. אולי משום שכאן סוף סוף אין זה לימוד אלא מעין תפילה (למרות שקורא ברייתא)? י' סיון תשע"ח / 24 במאי 2018

משום שמרן זצ"ל מדבר כשאדם נתקל בדרך לימודו בפסוקים, שאז יאמר שם ה', אבל כאשר נתקל בברכה או בדברים שבקדושה שצריך עשרה לאמרם, אסור לו לאמרם עם שם ה'.

מדוע לא אומרים ברכו בתפילת מנחה אלא רק בשחרית פעמים ובערבית פעמים? י"א שבט תשע"ח / 27 בינואר 2018

אמרו במדרש, חיה אחת יש ברקיע, כשהוא יום, אות אמת במצחה, ולערב, אמונה במצחה, ובכל פעם אומרת ברכו את ה' המבורך. ולכן אין אומרים ברכו אלא בשחרית ובערבית.

לא ברור לי מה התועלת בלהגיד את הברייתא בלי שם השם, הרי יכול גם להגיד 'ברכו את השם המבורך' בלי להגיד את שם השם? כ"א אייר תשע"ד / 21 במאי 2014

יש לומר את הברייתא, משום שבברייתא יש משמעות למה שאומר ברכו את וכו', ולא שמדבר לעצמו.

האם נכון לומר את הברייתא הזאת לפני תפילת ערבית, כשמתפלל יחידי? כ"א אייר תשע"ד / 21 במאי 2014

יוכל לאמרה גם קודם תפלת ערבית

מה שכתבתם בהלכה יומית בשם הרב עובריה יוסף: 
"שמי שאומר נוסח הברייתא הנ"ל, יזהר שלא להזכיר שם שמים באמירת ברייתא זו, כי אין זו עניית ברוך ה' המבורך ממש, שאנו אומרים אותה עם שם שמים. אלא יאמר, ברוך "השם" המבורך לעולם ועד, שבזה אינו מוציא שם שמים מפיו שלא לצורך. " 
איפה זה מובא בכתביו, ספריו או בשו"תים? ב' שבט תש"ע / 17 בינואר 2010

שלום רב!

הענין מבואר בשו"ת יביע אומר ח"ב חלק אורח חיים סימן ד אות ז.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה