הלכה ליום שני כ"ה אב תשע"ח 6 באוגוסט 2018

חזרת השליח ציבור – תשובה שהשיב מרן זצ"ל לתלמיד שרצה להחמיר

שאלה: האם מותר לשבת בזמן "חזרת הש"ץ"? מדוע יש אנשים שמקפידים לעמוד במשך כל החזרה?

תשובה: רבינו הרמב"ם (בפרק ט מהלכות תפילה) כתב בזו הלשון: "ואחר שיפסע השליח ציבור שלש פסיעות לאחוריו ויעמוד, מתחיל ומתפלל בקול רם מתחילת הברכות להוציא את מי שלא התפלל, והכל עומדים ושומעים ועונין אמן אחר כל ברכה וברכה, בין אלו שלא יצאו ידי חובתן  בין אלו שכבר יצאו ידי חובתן". עד כאן. ומדבריו משמע שיש לעמוד במשך כל זמן חזרת התפילה, שהרי כתב בפירוש "והכל עומדים ושומעים". משמע שעל כל הציבור יש לעמוד בשעת החזרה.

וכן כתב הרמ"א בהגהת השלחן ערוך, בשם ספר מנהגים, שיש לעמוד במשך כל זמן חזרת התפילה.

אולם הגאון רבי יעקב חאגיז בשו"ת הלכות קטנות כתב, שמהגמרא יש מקום להוכיח שמותר לשבת בשעת החזרה, אך באמת מסתבר יותר שיש לעמוד בשעת החזרה. וסיים "ומכל מקום ראיתי בבית הכנסת של האשכנזים בוירונא שכל הקהל יושבים בחזרת השליח ציבור, אבל בבית הכנסת של הספרדים, שם היו הכל עומדים בשעת החזרה, וכן מסתבר". וכן פסק מרן החיד"א, ועוד מרבותינו האחרונים.

ולעומת זאת בספר תורת חיים כתב, שבמדינתו רוב העם יושבים בשעת חזרת התפילה. וכן כתב הגאון רבי אברהם הכהן מסלוניקי, שמותר מעיקר הדין לשבת במשך חזרת הש"ץ, מכיון שכל הקהל יצא כבר ידי חובת התפילה בתפילת לחש. וכן כתב הגאון ממינסק בעל האור גדול, והביא ראיות לדבריו.

וכן פסק הגאון רבי עובדיה הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי, שדברי הרמ"א שיש לעמוד בשעת החזרה אינם אלא בתורת מנהג, אך אין בזה חיוב ממש מן הדין, ובמקום צורך מותר לשבת בשעת חזרת התפילה. ומה שכתב הרמב"ם "והכל עומדים", אין כוונתו בזה לעמידה ממש, אלא הכוונה עמידה בשתיקה, שאסור לדבר בשעת חזרת התפילה. והביא ראיה לזה. וכן מוכח מדברי הרמ"א, שלא הביא את המנהג לעמוד בשעת החזרה, אלא בשם ספר מנהגים, ולא העיר שכן משמע מדברי הרמב"ם, שכן בדברי הרמב"ם יש לפרש שאין הכוונה לעמידה ממש. וכמבואר.

ולכן העיקר להלכה שמותר לשבת במשך חזרת התפילה, וכן היה מנהג מרן זצ"ל, אולם המחמיר לעמוד במשך כל זמן חזרת התפילה, תבא עליו ברכה. וכן נוהגים כיום בכמה מקומות של בני תורה, שעומדים במשך כל חזרת התפילה. ואין זה חיוב מן הדין, אלא בתורת חומרא בלבד. ובמקום שלמען הסדר הטוב צריך שישבו הציבור בתפילה, שבכך ישבו כולם בשקט ולא ילכו ויבאו וישוחחו בשעת החזרה, יש להנהיגם לשבת בשעת החזרה, כי הדיבור בשעת החזרה בדברים בטלים הוא איסור גמור.

וסיפר לנו אחד המתפללים בבית הכנסת של מרן זצ"ל, (הלא הוא הרב אריאל סולי שליט"א), שפעם ניגש למרן זצ"ל ושאל אותו, האם מותר לאדם להחמיר בפני רבו? שאל אותו מרן זצ"ל, על איזו חומרא הנך שואל? השיב לו רבי אריאל, האם מותר לתלמיד להחמיר ולעמוד בחזרת השליח ציבור בפני רבו? ענה לו מרן כדרכו, בלשון קצרה, בזו הלשון: "לרבו כואבות הרגליים". כלומר, מותר להחמיר בפני רבו בענין זה, משום שגם הרב היה רוצה להחמיר, והטעם שהוא מיקל, הוא משום שהיו רגליו כואבות.

ובדומה לזה, נזכיר מעשה נחמד שאירע עם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל. שפעם, בלכתו לישיבה (ישיבת קול תורה), פגש את הרב יוסף בוקסבוים זצ"ל, שהיה מנהל "מכון ירושלים" להוצאת ספרים. ומאחר ובימים ההם יצא לאור כרך נוסף של "אוצר מפרשי התלמוד", הגיש רבי יוסף את הספר לרבי שלמה זלמן. וכך הלך רבי שלמה זלמן עם הספר לישיבה. וידוע, שראשי הישיבות לא ראו בעין יפה שהבחורים בישיבה ישתמשו ב"אוצר מפרשי התלמוד" מכמה טעמים. כשנכנס רבי שלמה זלמן לישיבה, ראה אותו בחור אחד עם הספר בידו, שאל את רבי שלמה זלמן, מעשה רב? כלומר, האם ניתן ללמוד מכך שהרב עצמו הולך עם ספר זה? השיב לו רבי שלמה זלמן, מעשה רב, כן! מעשה תלמיד לא!. ישמע חכם ויוסף לקח.

שאלות ותשובות על ההלכה

יש לציין שבספר אורחות מרן של הרה"ג דוד יוסף בנו של מרן זצוק"ל הוא כתב שמרן היה נוהג לשבת בחזרה גם כשהיה צעיר. ד' אלול תשע"ח / 15 באוגוסט 2018

תודה על ההוספה החשובה והיקרה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


הלכות תשובה

חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות, ועל כן חובה קדושה על כל אדם מישראל, איש ואשה, לפשפש במעשיו כפי כוחו בימים אלו, ולשוב בתשובה לפני ה'. וכאשר נבוא לדין לפני ה' יתברך ביום ראש השנה, יתמלא עלינו ברחמיו, ויחדש עלינו שנה טובה. ולא ראוי לאדם בן דעת, לאחר את התשובה ולדחותה, וכמו שכתב בספר מסילת י......

לקריאת ההלכה

בין אדם לחבירו

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקרי מצות התשובה. "בין אדם לחבירו" במשנה במסכת יומא (דף פה:), דרש רבי אלעזר בן עזריה: נאמר בתורה (ויקרא טז) על יום הכפורים, כי ביום  הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם "לפני ה'" תטהרו. עבירות שבין אדם למקום (לה') יום הכפורים מ......

לקריאת ההלכה

אמירת סליחות ביחיד ללא ציבור

שאלה: אדם שאינו יכול לומר סליחות בציבור, או אשה הרוצה לומר סליחות ואינה יכולה לאמרם בציבור, האם רשאים לומר נוסח הסליחות ביחיד, או שאין לנהוג כן? תשובה: הנה, אם באים לומר הסליחות ביחידות, בלי צבור של עשרה מישראל, (ועושים זאת בשעה הראויה לאמירת סליחות, אחר חצות היום או אחר חצות הלילה, כמו שביארנו ......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה