הלכה ליום שני כ' אדר תשע"ט 25 בפברואר 2019

ההלכה מוקדשת להצלחה עבור

יצחק קרקו

פרנסה בשפע, נחת בגידול הילדים , בריאות הצלחה וכל טוב.

הוקדש על ידי

פלוני

נסיעה ברכבת עירונית בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו את עצם האיסור בנסיעה ברכבת בין עירונית בשבת, שאף על פי שהנוסע עולה אל הרכבת לפני כניסת השבת, מכל מקום הואיל והרכבת עוברת בשבת מעיר לעיר, יש בזה איסור תחומין בשבת.

וכתבנו שברור הדבר שכל הנדון הוא ברכבת שמונהגת על ידי גויים, וגם הנוסעים רובם גויים, שאם אין הדבר כן, בלאו הכי יש כאן חילול שבת מצד מלאכת ההבערה בשבת, וכדין נסיעה במכונית בשבת שהיא איסור חילול שבת החמור.

ומעתה עלינו לדון ברכבת עירונית המונהגת על ידי גויים, ורוב הנוסעים הם גויים, והיא אינה יוצאת מתחום לתחום בשבת, מכיון שכל מהלך הנסיעה של הרכבת הוא באותה העיר, וכמו שמצוי לרוב בערי אירופה, האם יש איסור לעלות לרכבת כזו בשבת?

והנה גם בנדון זה לכאורה יש לאסור בהחלט כל שהנוסע מטלטל עמו את כרטיסי הנסיעה, שיש בזה איסור טלטול בשבת, אלא שעדיין יש לדון במקום שהנוסע אינו לוקח עמו דבר, ושילם דמי הנסיעה מערב שבת, והכרטיסן אינו דורש ממנו מאומה, כך שהוא יכול לעלות אל הרכבת בלי שיש איזה דבר בידו, שאז לכאורה אין כאן שמץ איסור בשבת, שאין כאן איסור תחומין, כי הכל באותה העיר, ואין כאן איסור הבערה, שהרי הרכבת נוסעת על ידי גוי עבור רוב הנוסעים שהם גויים.

אולם הגאון רבי יהודה אסאד כתב שיש לאסור בזה מצד אחר, והוא שאף על פי שעצם הפעלת הקרונות היא בשביל רוב הנוסעים שהם גויים, מכל מקום ידוע שמחמת כובד המשקל של היהודי היושב שם יש להוסיף בהבערת האש ברכבת, ונמצא שנעשית מלאכת הבערה עבורו.

אולם כמה מגדולי האחרונים כתבו להעיר על דבריו, שאמנם נכון הדבר בקרונות שהיו מצויים בזמנם, או באוטובוסים בזמן הזה, שבאמת כגודל משקל הנוסעים כך יש להוסיף בהבערת האש, אך ברכבות חשמליות וכיוצא בזה שקצב נסיעתן הוא קבוע והן גדולות מאד, אין לחוש לדבר זה כלל, שאין הוספת הבערה בתוספת משקל זעומה של היהודי היושב בקרון. ועל כן מצד זה אין לחוש בדבר לאיסור כלל.

ומכל מקום כתב הגאון רבי יצחק אבולעפיא בשו"ת פני יצחק, שיש לאסור את הדבר משום "זילותא דשבת" (זלזול בשבת), שהנסיעה ביום השבת היא זלזול בקדושת השבת, אף אם אין בה איסור. והביא מקור נאמן לדבריו ממה שאמרו בגמרא במסכת ביצה (כה:) אין יוצאים בכסא בשבת. ופירש רש"י, אין יוצאים בשבת על גבי קתדרא שלוקחים אותו בני אדם. (כפי שנהוג עד היום בכמה מדינות, שבני אדם נושאים מעין קרון שעליו יושבים בני אדם אחרים). וטעם האיסור מבואר שם משום שנראה הדבר כדרך יום חול. כלומר, כמין זלזול בכבוד השבת. וכדבריו כתבו עוד מרבותינו האחרונים.

ומעתה לפי דברי הפני יצחק, שיש בדבר איסור משום זלזול בשבת, נראה לכאורה שיש להחמיר שלא לעלות לחשמלית בשבת. וכן כתב הגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, הראשון לציון הרב הראשי לישראל, שכל הירא וחרד לדבר ה' ודאי שמצוה שלא יסע ברכבת חשמלית בשבת.

אולם במקום שהנסיעה היא לצורך מצוה, כגון רופא הנדרש לצאת לבית החולים בשבת לרפא חולים מישראל, או מוהל הצריך לצאת לנסיעה לקיים מצות מילה וכיוצא בזה, העיקר להלכה שיש להקל בדבר לעלות אליה אף ביום השבת, כל שאינו נושא עמו את מעות הנסיעה ואינו מטלטל שום דבר, שבמקום מצוה אין לחוש לאסור בזה. וכן פסק הגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל הנ"ל. ומכל מקום כתב מרן זצ"ל, שנכון שיעשה הדבר עד כמה שאפשר בצנעא, כדי שלא יבאו להקל ראש בנסיעה ברכבת בשבת.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

זמן ברית המילה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאלות ותשובות על ההלכה

האם תוכלו לציין את המקור למסקנות מרן בסוף ההלכה? כ"א אדר תשע"ט / 26 בפברואר 2019

חזון עובדיה שבת חלק א עמוד קכז והלאה.

לא הצלחתי להבין מה נחשב לטילטול, האם כרטיס שנמצא בכיס נחשב טילטול? כ"א אדר תשע"ט / 26 בפברואר 2019

בודאי. אם מדובר במקום שאין עירוב, יש בטילטול איסור משום הוצאה מרשות לרשות, שיכול להיות איסור מן התורה. ואם מדובר במקום שיש עירוב, יש כאן איסור מוקצה.

עולה משתי ההלכות האחרונות, שחשמל בשבת הוא איסור דאורייתא. האם כך פסק הרב עובדיה? י"ט חשון תשע"ד / 23 באוקטובר 2013

הבערת אש על ידי חשמל, בודאי שהיא איסור תורה. וכמו שכתב מרן זצ"ל בכמה מקומות בספריו, ובפרט בספר חזון עובדיה חלק חמישי וחלק ששי.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

איחור או דילוג במגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ט)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

תענית אסתר

היום הוא יום תענית אסתר שנוהגים בכל תפוצות ישראל להתענות. בימי מרדכי ואסתר התאספו היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם, והיו צריכים וזקוקים לרחמי שמים מרובים, לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם, ועמדו בתפילה ובתחנונים וישבו בתענית באותו יום, כשם שעשה משה רבינו ביום שנלחם עם ע......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה