הלכה ליום חמישי י"ד כסלו תש"פ 12 בדצמבר 2019

כבוד חמיו וחמותו – מסימני סוף הגלות

בילקוט שמעוני אמרו, אמר לו דוד לשאול, "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי", (כלומר, דוד המלך קרא לחמיו שאול בתואר "אבי"). ומכאן למדו רבותינו שחייב אדם בכבוד חמיו כשם שחייב אדם בכבוד אביו, שהרי השווה הכתוב את חמיו לאביו. וטעם הדבר שחייב אדם לכבד את חמיו, מפני שאשתו של אדם הרי היא כגופו ממש, והואיל ואשתו חייבת בכבוד אביה, כמו כן הוא חייב בכבוד אביה. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך יורה דעה (סימן רמ), שחייב אדם בכבוד חמיו.

וכמו כן פשוט שעליו לכבד את חמותו. וכן האשה מחוייבת לכבד את חמיה ואת חמותה, ובמשנה במסכת סוטה (פרק תשיעי, דף מט עמוד ב) שנינו: בעקבות משיחא (סמוך לביאת המשיח) חוצפא יסגא, (החוצפה תתרבה), ויוקר יאמיר (המצרכים ימכרו ביוקר), הגפן תתן פריה והיין ביוקר (כלומר, יהיה שפע בעולם, ובכל זאת היין יהיה נמכר ביוקר מפני שישתו ממנו הרבה, שיתרבו בתי משתאות), והמלכות תהפך למינות,  ואין תוכחה (כי כל מי שבא להוכיח את חבירו ולהעיר לו על מעשיו הרעים, הלה אומר לו, אתה בעצמך חוטא ואיך תוכיח אותי?), בית ועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן ישום, ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, וחכמת סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, "כלה בחמותה", (והוא מפורש בדברי הנביא, מיכה פרק ז), וכן יש גורסים "חתן בחמיו". ומכאן שמה שבזמן הזה הרבה פעמים נשמעים דברי חוצפה מהכלה כלפי חמותה, וכן מהחתן כלפי חמיו, הרי זה בכלל הסימנים של סוף הגלות, שהם סימני חטא וחוצפה. ואף על פי שלעתים אנו רואים שהורי האשה או הורי הבעל אינם נוהגים כהוגן עם חתניהם ועל כלותיהם, מכל מקום אסור לדבר או לנהוג כלפיהם בחוצפה, ולעולם חייבים בכבודם. ואם היחסים עם ההורים מביאים לידי מחלוקת בין בני הזוג, או שגורמים לצער גדול וכדומה, יש להתייעץ עם תלמיד חכם אמתי, שיורה לבני הזוג דרך ישרה כיצד עליהם לנהוג.

ויש לציין בהקשר לכך את דברי הגאון רבינו יעקב עמדין (בשו"ת שאילת יעב"ץ סימן לב), שמה שמצוי מאד שיש שנאה בין כלה לחמותה, הוא בדרך כלל מפני שהן דרות יחד בבית אחד, שדבר זה מביא לידי פירוד ומחלוקת מצד הטבע, אבל אם אינן סמוכות כל כך זו לזו, אז קרוב הדבר שיתנהגו באהבה זו לזו. ישמע חכם ויוסף לקח.

והנה זו לשון רבינו הטור: חייב אדם בכבוד אחיו הגדול ככבוד אביו. ואחר כך כתב הטור: וחייב לכבד את חמיו שנאמר ואבי ראה גם ראה. וכתב רבינו הבית חדש, שיש לדייק מלשון הטור שכתב לגבי האח הגדול שחייב לכבדו "ככבוד אביו", ואילו לגבי חמיו לא כתב אלא שחייב לכבדו. ומוכח מזה שאין החיוב לכבד את חמיו גדול כל כך, ועל כן אינו חייב לכבדו ככבוד אביו ממש, אלא רק שיקום לפניו וכדרך שמכבדים את הזקנים, ולהדרו, וכשעולה חמיו לספר תורה יעמוד לכבודו כל זמן עלייתו לתורה, וכמו שביארנו לגבי האב. ולא יקראנו בשמו אלא עם תואר "רבי" פלוני.

ומבואר אם כן להלכה, שהגם שחייב אדם בכבוד חמיו, שלא לקראו בשמו הפרטי, וכן שיקום לפניו וכיוצא בזה, מכל מקום אינו חייב לכבדו ממש כדין כיבוד אביו ואמו, שחייב לדאוג להם בכל עניניהם (כאשר ביארנו בהלכות כבוד אב ואם), ודי לו במעט כבוד כדרך שמכבדים את הזקנים.

ולסיכום: חייב אדם לכבד את חמיו בקימה והידור, כאשר מגיע חמיו לתוך ארבע אמותיו (שני מטר), וכמו שיש לכבד את הזקנים. אבל אינו חייב לכבדו כפי שמחוייב בכבוד אביו. וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שיש נוהגים לנשק ידי חמיו בדרך כבוד ויקר, וכן ראוי לעשות. ובפרט כאשר חמיו הוא בעל תורה ומעשים טובים. והוא הדין שחייב אדם לכבד את חמותו כראוי לה. וכן האשה חייבת לכבד את חמיה וחמותה כמיטב יכולתה.

ואין לקרוא לחמיו או חמותו בשמם הפרטי, אלא יקראם, או "אבא" ו"אמא", כמו שיש נוהגים, או יקראם בתוספת תואר כבוד, "רבי" פלוני. או ימנע לגמרי מלקרוא להם.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לקרוא לביתי בשמה ליד חמותי, כאשר שם ביתי כשם חמותי? י"ד כסלו תש"פ / 12 בדצמבר 2019

אם חמותך שמחה בכך, הרי היא מוחלת על כבודה, ויש לקרוא לבת בשמה גם בנוכחות חמותך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה