הלכה ליום שלישי כ"ז כסלו תשע"ז 27 בדצמבר 2016

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אביגד תעיזי בן יצחק ז״ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

משמעות ימי החנוכה

כבר הזכרנו את מהות נס חנוכה שעשה ה' יתברך לאבותינו שבזמן שעמדו היוונים הרשעים על ישראל, נלחמו בני חשמונאי ביוונים ונצחום, והעמידו מלך על ישראל מן הכהנים.

ועלינו לשים לב לכך, שהרי מבחינה הסטורית, מזמן נס חנוכה ועד לחורבן בית המקדש השני, נמשכה מלכות ישראל כמאתיים שנה. ומובן הדבר שאנו צריכים להודות על כך מאד להשם יתברך שהציל את אבותינו מיד אויביהם. אך לכאורה, בסופו של דבר, ישראל הפסידו, ולמרות שעמדה מלכות ישראל במשך עוד מאתיים שנה מימי החשמונאים, בכל זאת נחרב לבסוף המקדש וגלו ישראל מאדמתם, ואם כן מדוע עלינו לציין כל כך את נס ההצלה שאירע לאבותינו, ומהי המשמעות החשובה כל כך של ימי החנוכה עבורינו?

והסביר זאת מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שכאשר אנו מתבוננים בנס חנוכה, ניווכח שכל התורה שבעל פה שיש בידינו כיום (כלומר המשנה והגמרא והלאה) היא בזכות נס חנוכה. צא ולמד, כי אין לנו בכל המשנה והתלמוד שלנו, אלא את דברי התנאים שחיו מדורו של הלל והלאה, ובדבריהם אנחנו הוגים, ומהם למדים דבר מתוך דבר, אבל מהדורות הקודמים לדורו של הלל, לא נזכר בתלמוד ובמשנה דבר. והרי הלל, היה נשיא על ישראל מאה שנה לפני חורבן בית המקדש, ונס חנוכה היה יותר ממאתיים שנה לפני חורבן הבית השני כאמור. נמצא אם כן, שאילו חלילה וחס, לא היה מתרחש הנס של חנוכה, לא היה בידינו שום דבר מהתורה שבעל פה שבידינו! אם כן נמצא שהנס היה גדול וחשוב מאין כמותו לקיום התורה הקיימת בידינו לעולם, ויש כאן נר מצווה (של חנוכה) ותורה אור, היא התורה שבעל פה.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

מותר השמן

אורך השיעור: 01:07:42         הורד     (15.50 MB)

מרד החשמונאים

אורך השיעור: 00:58:02         הורד     (23.25 MB)

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה