הלכה ליום ראשון ה' חשון תש"פ 3 בנובמבר 2019

אריזות כדורים בשבת

שאלה: האם מותר לפתוח בשבת אריזת גלולות?

תשובה: גלולות המצויות בזמנינו, רגילים בבתי החרושת לעוטפן בנייר פלסטיק מצדן האחד, ואילו מצדן השני הן סגורות באמצעות נייר אלומיניום שכתוב עליו שם התרופה. וכשרוצים להוציא את הגלולה, יש לקרוע את נייר האלומיניום העוטף אותה.

והנה אחת המלאכות האסורות בשבת (שנשנו במשנה במסכת שבת פרק שביעי), היא מלאכת "מוחק". ומאחר ושם התרופה רשום על נייר האלומיניום, נמצא שמי שקורע את הנייר, גורם לכך שלא ניתן לקרוא את מה שהיה רשום עליו. ויש כאן חשש של איסור "מחיקה" בשבת. לכן עלינו לדון, האם מותר לקרוע בשבת את הנייר העוטף את הגלולה, או לא.

והנה באמת, איסור מחיקת כתב בשבת, הוא איסור מן התורה, אבל אין זה אלא כאשר המחיקה היא מחיקה על מנת לכתוב, כגון אדם המוחק כתב שבמחברת, שהמחיקה מאפשרת לכתוב שוב על הנייר, אבל כאשר אין המחיקה באה בכדי לכתוב, אין האיסור במחיקה זו אלא מדרבנן (מדברי רבותינו), שגזרו אף על מחיקה כזו שתהיה אסורה ביום השבת.

ומחיקת הכתב שמאחורי אריזת הגלולות, בודאי אינה נחשבת למחיקה על מנת לכתוב. ומעתה מבואר שאין הנדון בשאלתנו, אלא לגבי איסור מחיקה שהוא מדרבנן, אבל מצד איסור מחיקה ממש שהיא מן התורה, אין כאן חשש כלל.

ומעתה יש לנו לדון בזה מצד מה שכתב מרן רבינו זצ"ל בכמה מקומות בספריו, שכל איסור מלאכה (האסורה מדרבנן) שנעשית בשבת, כאשר אין האדם מתכוין לאותה המלאכה (ובלשון הפוסקים: "לא מתכוין"), וגם לא איכפת לו בתוצאה שיוצאת ממנה ("לא איכפת ליה"), אין איסור בעשיית אותה המלאכה.

ודוגמא לדבר, אדם שהולך על גבי שלג בשבת, אף על פי שהוא מרסק את השלג בהליכתו, מאחר ואין איסור בריסוק השלג (ברגליו) אלא מדרבנן, מותר ללכת עליו בשבת. שהרי ההליכה גורמת לאיסור דרבנן, "דלא ניחא ליה", ו"דלא איכפת ליה", והדבר מותר בשבת. (חזון עובדיה שבת חלק ד עמוד קעא).

וכן לענין קריעת אריזת הכדורים, מכיון שהאדם הקורע את אריזת הכדורים אינו מתכוין במלאכתו למחיקת האותיות, וגם לא איכפת לו ממחיקתם כלל וכלל, נראה שיש להקל בקריעת אריזת הכדורים בכדי שיוכל להשתמש בהן בשבת.

וכן פסק הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל בספר שמירת שבת כהלכתה (עמ' תקיט), והוסיף, שאף לפי דברי האחרונים שהחמירו בנדון קרוב לנדון זה, מכל מקום במקום חולי, שהגלולות הן לרפואה, העיקר שיש להקל בזה.

ומכל מקום, המחמיר לקרוע את אריזת הכדורים מערב שבת ולהכין לו כמה כדורים שיצטרך לשבת, תבא עליו הברכה. ובפרט כאשר הכדורים אינם עשויים לצורך חולה, שאז יש מקום יותר להחמיר בזה.

ולסיכום: מותר מעיקר הדין לקרוע אריזת כדורים, אף על פי שעל ידי קריעת האריזה נמחק הכתב שעל גביה. והמחמיר לקרוע את האריזה מערב שבת, תבא עליו ברכה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה


קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה

אם מותר לבן לחלוק על אביו ולקרוא בשם אביו

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסור לבן או לבת לסתור את דברי הוריהם, שכן כך פירשו בגמרא במסכת קידושין (לא:) שבכלל מצות מורא אב ואם, שלא לסתור את דברי אביו ואמו, לומר על דבריהם שאינם נכונים. במה שאמרו שלא יסתור דברי אביו, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בכמה נקודות בנושא זה. ראשית, דנו הפוסקים האם ......

לקריאת ההלכה

דין כבוד ומורא אב ואם

מצות כיבוד הורים, נחלקת לשני חלקים. החלק הראשון, הם הדברים השייכים ל"כיבוד" הורים. והחלק השני, הם הדברים השייכים "למורא", כלומר, ליראה מההורים. וכפי שנאמר בתורה, "כבד את אביך ואת אמך", "איש אמו ואביו תראו". איזהו מורא מההורים? לא יעמוד במקום המיוחד לאביו לה......

לקריאת ההלכה

כיבוד אב ואם – יחס מרן זצ"ל לאמו

לפני כמה שנים, למדנו בהלכה יומית את עיקר דיני כיבוד אב ואם, וכעת נחזור על הדברים, ונברר עוד פרטי דינים אקטואליים הלכה למעשה בעזרת ה'. גודל החיוב בכבוד ההורים שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ",  ונאמר "כַּבֵּד אֶת ה&#......

לקריאת ההלכה