הלכה ליום רביעי ח' חשון תש"פ 6 בנובמבר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אלברט ברדה ז"ל

סבא רבא
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

דביר ברדה

המשך דין נטילת תרופות בשבת

בשבוע שעבר, ביארנו באופן כללי, כי גזרו חכמים, שאסור לקחת בשבת שום תרופה, מכיון שיש לחוש שמרוב הבהלה שיש לאדם כאשר קרובו חולה, יבאו לעבור על מלאכות האסורות מן התורה לרפואתו, כגון שחיקת הסממנים (טחינת תרופות) להכנת התרופה עבורו. וביארנו שלא גזרו כן רבותינו אלא בחולה שהוא מתהלך כבריא, ואינו חולה בכל גופו, אבל אם חלה כל כך עד שכל גופו דואב, או שהוא נאלץ לשכב במיטה, מותר לו לקחת תרופות, כי לא העמידו רבותינו דבריהם במקרה כזה.

אנטיביוטיקה - תרופות הורמונליות
אולם ישנו אופן המצוי מאד, שבמקרים רבים מותר ליטול בשבת תרופות. והוא באופן שהחולה החל כבר בנטילת התרופה עוד לפני השבת, ואילו ימנע מנטילת התרופה בשבת יבא לידי צער גדול, כגון אדם הנוטל תרופה אנטיביוטית, שהדרך היא לנוטלה במשך כמה ימים רצופים, ובהפסקת נטילת התרופה יגרם נזק בצורת הטיפול בחולה. באופן כזה, הסכמת רוב הפוסקים שיש להקל בנטילת התרופה אף בשבת. מפני שיש כמה סברות להקל בזה. וכן כתב כבר לפני כמאה וחמישים שנה הגאון רבי שלמה קלוגר, שיש מקום לומר שכאשר החולה התחיל כבר בנטילת התרופה לפני שבת, מן הסתם אין לחשוש שיבוא להכין את התרופה בשבת, שהרי באופן כזה מן הסתם הוא כבר הכין לעצמו את התרופות לפני כן, ועל כן באופן כזה אין להחמיר.

ועוד יש טעם להקל בזה, שהרי בזמנינו אין חשש כל כך בשחיקת סממנים להכנת תרופות, שהרי אין אנו מורגלים בזה כמעט בכלל, ולכן, אף על פי שכלל גדול בידינו שגם במקום שלא שייך טעם הגזירה של חכמינו עדיין הגזירה בעינה עומדת, מכל מקום במקום צער גדול, וכגון בנטילת אנטיביוטיקה יש להקל אף ביום השבת. והוא הדין בתרופות הורמונאליות, שבמניעת נטילת התרופה בשבת עלול להגרם נזק וצער גדול, ולכן אין להמנע מנטילת תרופות כאלה, כל שהחלו בנטילתן לפני יום השבת.

ולסיכום: תרופה שהתחילו לקחתה עוד לפני יום השבת, וההמנעות מנטילת התרופה בשבת עלולה לגרום לצער גדול עבור החולה, מותר להמשיך בנטילת התרופה ביום השבת. ולכן, מותר להמשיך בשבת בנטילת אנטיביוטיקה או תרופות הורמונליות, שהרי דרך הטיפול בתרופות אלו היא על ידי נטילתן במשך מספר ימים ללא הפסקה. ובהמשך הדברים נבאר עוד פרטי דינים בזה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

קוניאק – ברנדי – שמפניה – היהודים שנסחפו בספינה

אתמול, ביארנו את עיקר הדין, שגזרו רבותינו איסור חמור על יין של מי שאינו יהודי, שהוא אסור בשתיה, ובדרך כלל הוא אסור גם בהנאה. ומעתה נסביר כמה פרטים בענין זה: שמפניה לגבי "שמפניה" שאין עליה הכשר, אין ספק כלל בדבר שהיא אסורה בהחלט בשתיה, כל שלא נעשתה תחת השגחת גוף כשרות מוסמך. וטעם הדב......

לקריאת ההלכה

יין שנמזג על ידי אינו יהודי

בימים עברו, היו נוהגים הגויים עובדי עבודה זרה, לנסך (לצקת) יין לשם עבודת כוכבים שלהם. והיו רגילים מאד במעשה זה. ואותו היין הוא אסור בשתיה מן התורה, וכן הוא אסור בהנאה, (כלומר, אסור ליהנות ממכירתו לגוי אחר וכדומה), משום שכל דבר שהוא עבודה זרה, או שמוגש לעבודה זרה, אסור בהנאה. סתם יינם ורבותינו זכ......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה