הלכה ליום ראשון ה' חשון תש"פ 3 בנובמבר 2019

אריזות כדורים בשבת

שאלה: האם מותר לפתוח בשבת אריזת גלולות?

תשובה: גלולות המצויות בזמנינו, רגילים בבתי החרושת לעוטפן בנייר פלסטיק מצדן האחד, ואילו מצדן השני הן סגורות באמצעות נייר אלומיניום שכתוב עליו שם התרופה. וכשרוצים להוציא את הגלולה, יש לקרוע את נייר האלומיניום העוטף אותה.

והנה אחת המלאכות האסורות בשבת (שנשנו במשנה במסכת שבת פרק שביעי), היא מלאכת "מוחק". ומאחר ושם התרופה רשום על נייר האלומיניום, נמצא שמי שקורע את הנייר, גורם לכך שלא ניתן לקרוא את מה שהיה רשום עליו. ויש כאן חשש של איסור "מחיקה" בשבת. לכן עלינו לדון, האם מותר לקרוע בשבת את הנייר העוטף את הגלולה, או לא.

והנה באמת, איסור מחיקת כתב בשבת, הוא איסור מן התורה, אבל אין זה אלא כאשר המחיקה היא מחיקה על מנת לכתוב, כגון אדם המוחק כתב שבמחברת, שהמחיקה מאפשרת לכתוב שוב על הנייר, אבל כאשר אין המחיקה באה בכדי לכתוב, אין האיסור במחיקה זו אלא מדרבנן (מדברי רבותינו), שגזרו אף על מחיקה כזו שתהיה אסורה ביום השבת.

ומחיקת הכתב שמאחורי אריזת הגלולות, בודאי אינה נחשבת למחיקה על מנת לכתוב. ומעתה מבואר שאין הנדון בשאלתנו, אלא לגבי איסור מחיקה שהוא מדרבנן, אבל מצד איסור מחיקה ממש שהיא מן התורה, אין כאן חשש כלל.

ומעתה יש לנו לדון בזה מצד מה שכתב מרן רבינו זצ"ל בכמה מקומות בספריו, שכל איסור מלאכה (האסורה מדרבנן) שנעשית בשבת, כאשר אין האדם מתכוין לאותה המלאכה (ובלשון הפוסקים: "לא מתכוין"), וגם לא איכפת לו בתוצאה שיוצאת ממנה ("לא איכפת ליה"), אין איסור בעשיית אותה המלאכה.

ודוגמא לדבר, אדם שהולך על גבי שלג בשבת, אף על פי שהוא מרסק את השלג בהליכתו, מאחר ואין איסור בריסוק השלג (ברגליו) אלא מדרבנן, מותר ללכת עליו בשבת. שהרי ההליכה גורמת לאיסור דרבנן, "דלא ניחא ליה", ו"דלא איכפת ליה", והדבר מותר בשבת. (חזון עובדיה שבת חלק ד עמוד קעא).

וכן לענין קריעת אריזת הכדורים, מכיון שהאדם הקורע את אריזת הכדורים אינו מתכוין במלאכתו למחיקת האותיות, וגם לא איכפת לו ממחיקתם כלל וכלל, נראה שיש להקל בקריעת אריזת הכדורים בכדי שיוכל להשתמש בהן בשבת.

וכן פסק הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל בספר שמירת שבת כהלכתה (עמ' תקיט), והוסיף, שאף לפי דברי האחרונים שהחמירו בנדון קרוב לנדון זה, מכל מקום במקום חולי, שהגלולות הן לרפואה, העיקר שיש להקל בזה.

ומכל מקום, המחמיר לקרוע את אריזת הכדורים מערב שבת ולהכין לו כמה כדורים שיצטרך לשבת, תבא עליו הברכה. ובפרט כאשר הכדורים אינם עשויים לצורך חולה, שאז יש מקום יותר להחמיר בזה.

ולסיכום: מותר מעיקר הדין לקרוע אריזת כדורים, אף על פי שעל ידי קריעת האריזה נמחק הכתב שעל גביה. והמחמיר לקרוע את האריזה מערב שבת, תבא עליו ברכה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

יין שנמזג על ידי אינו יהודי

בימים עברו, היו נוהגים הגויים עובדי עבודה זרה, לנסך (לצקת) יין לשם עבודת כוכבים שלהם. והיו רגילים מאד במעשה זה. ואותו היין הוא אסור בשתיה מן התורה, וכן הוא אסור בהנאה, (כלומר, אסור ליהנות ממכירתו לגוי אחר וכדומה), משום שכל דבר שהוא עבודה זרה, או שמוגש לעבודה זרה, אסור בהנאה. סתם יינם ורבותינו זכ......

לקריאת ההלכה

נטילת ויטמינים וכדורים שאינם לרפואה בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו, שגזרו חכמים כי אסור לו לאדם שאינו חולה ממש ליטול תרופות בשבת, ורק אם הוא חולי בכל גופו, או שהוא ממש נזקק לשכב במיטה, מותר לו ליטול תרופות לרפואתו. והבאנו פרטי דינים בזה. גלולות להריון ומעתה נבא לדון לענין גלולות שלוקחת אשה במשך כמה ימים על מנת שתוכל להתעבר, שלכאורה ......

לקריאת ההלכה