הלכה ליום ראשון כ' טבת תשע"ח 7 בינואר 2018

רוח רעה

שאלה: האם יש אמת במה שיש מקפידים שלא לאכול מאכל ששהה מתחת למטה, והאם הוא הדין לגבי מאכלים שהיו עטופים בעטיפה, וכן האם יש להזהר בזה גם במאכלים ששהו תחת עריסה או עגלה של תינוק?

תשובה: בגמרא במסכת פסחים (קיב.) אמרו, אוכלים ומשקין שתחת המטה, אפילו מחופין בכלי ברזל, רוח רעה שורה עליהם. כלומר, מאכלים או משקאות ששהו תחת המטה, אפילו אם הם נמצאים בתוך כלי מברזל, רוח רעה שורה עליהם, ואסור לאכול אותם. ואף שרבינו הרמב"ם כתב שאין טעם האיסור בזה מחמת רוח רעה, אלא מטעם אחר, וכתב עוד שבכלל בזמנינו לא מצויה רוח רעה, מכל מקום דעת רוב הפוסקים שטעם האיסור בזה ההוא משום רוח רעה. וכן קבלנו להלכה, שטעם האיסור בזה הוא מחמת סכנה היכולה לבא מחמת אכילת מאכלים כאלה ששורה עליהם רוח רעה. (ואף שבעינינו אין אנו רואים שאנשים ניזוקים מכך, מכל מקום אפשר שהנזק הבא להם ניכר רק לאחר זמן, או שהוא נזק רוחני נפשי).

והנה בגמרא לא נזכר כלל, האם טעם האיסור בזה שייך דוקא כאשר ישנו על המטה, או אפילו כאשר לא ישנו עליה. ואמנם כתב הגאון תורת חיים, שהטעם ששורה רוח רעה על המאכלים, הוא מפני שישנו על המטה, ומכיון ששינה היא אחד מששים מהמיתה (כלומר חלק אחד מתוך ששים ממוות ממש), לכן שורה תחת האדם הישן רוח רעה, ואם היו שם מאכלים, שרתה גם עליהם רוח רעה. ולפי זה נראה שיש לאסור בזה דוקא כאשר ישנו על המטה.

והנה אף שיש להחמיר בזה לכתחילה, שלא לשים כלל מאכלים תחת המטה, מכל מקום בדיעבד, כאשר הונחו כבר מאכלים על המטה ולא ישנו עליה, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שיש להקל להשתמש במאכלים אלו. ובפרט אם היו המאכלים חיים, כלומר שאינם מבושלים, שאז יש להקל בזה יותר, ונכון להחמיר לשטוף את המאכלים שלוש פעמים במים, שיש אומרים שרחיצה זו מועילה לטהרם מן הרוח רעה השורה עליהם.

אבל במקום שישנו על המטה כאשר היו מונחים תחתיה מאכלים, העלה מרן הרב זצ"ל שיש להחמיר בזה אף בדיעבד, שכן פסקו גדולי עולם, ובהם, הגאון מרן הרב חיד"א, וכן דעת הגר"א מוילנא. אם לא שמדובר בהפסד מרובה, שאז יש מקום להקל בזה שלא לזרוק את המאכלים, בהצטרף שיטות הפוסקים הסוברים שלא אמרו להחמיר בזה אלא לכתחילה. וכתב מרן הרב זצוק"ל, שכן ראה להגאון רבי שמשון אהרן פולנסקי זצ"ל, שהיה מורה להקל בזה במקום הפסד מרובה.

ולענין אוכלים ששהו תחת מיטת תינוק. הנה הדבר מצוי מאד שהאמהות מניחות מאכלים תחת עגלות הילדים, ובודאי שלכתחילה יש להחמיר שלא לעשות כן. אבל בדיעבד, שהונחו כבר מאכלים תחת מיטת תינוק, העיקר להלכה שיש להתיר את המאכלים באכילה, שכן רוח רעה אינה שייכת כל כך בקטנים, ולכן אפילו אם ישן התינוק על המיטה בשעה שהיו המאכלים תחתיה, יש להתירם באכילה. ואם היו מונחים שם מאכלים חיים, כגון פירות או ירקות, נכון להחמיר לשוטפם במים שלוש פעמים, וכאמור לעיל.

ולסיכום: אין להניח מאכלים או משקאות תחת המיטה כלל וכלל. ואם לא ישנו על המיטה בשעה שהיו המאכלים תחתיה, יש להתירם באכילה בדיעבד. אבל אם ישנו על המיטה, יש לאסור את המאכלים אפילו בדיעבד, שיש בזה חשש סכנה. ומכל מקום אם יש הפסד גדול בדבר, יש להתיר את המאכלים אף במקרה שישנו על המיטה. ואם היו המאכלים חיים, כגון פירות או ירקות שאפשר לשטוף אותם במים, נכון לשוטפם שלוש פעמים במים לטהרם מהרוח השורה עליהם. ואם היו המאכלים תחת מיטה של ילד קטן, אף שלכתחילה אין להניחם שם, מכל מקום בדיעבד יש להתירם באכילה או שתיה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם ישנה בעיה בלינה במיטה התחתונה שבמיטת קומותיים, כגון משום השריית רוח רעה מהלן במיטה העליונה או מכל סיבה אחרת, בין למבוגרים בין לילדים ופעוטות? ו' שבט תשע"ח / 22 בינואר 2018

אין שום חשש בזה

בעניין מאכלים ששהו מתחת למיטה, שאלתי היא על מאכלים ששהו על המיטה ולא מתחת למיטה האם גם אותו הדין? כ"א טבת תשע"ח / 8 בינואר 2018

במאכלים ששהו על המיטה, לא שורה רוח רעה, ואין בהם שום חשש.

כבודו לא התייחס למה שנכתב בפתיח: "והאם הוא הדין לגבי מאכלים שהיו עטופים בעטיפה". כ"א טבת תשע"ח / 8 בינואר 2018

מדברינו מבואר, כי מאכלים שהיו עטופים, גם עליהם שורה רוח רעה, והעטיפה אינה עוזרת כלל. כמו שאמרו בגמרא, שאפילו הם נמצאים בכלי ברזל, שורה עליהם רוח רעה.

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה