הלכה ליום ראשון כ' טבת תשע"ח 7 בינואר 2018

רוח רעה

שאלה: האם יש אמת במה שיש מקפידים שלא לאכול מאכל ששהה מתחת למטה, והאם הוא הדין לגבי מאכלים שהיו עטופים בעטיפה, וכן האם יש להזהר בזה גם במאכלים ששהו תחת עריסה או עגלה של תינוק?

תשובה: בגמרא במסכת פסחים (קיב.) אמרו, אוכלים ומשקין שתחת המטה, אפילו מחופין בכלי ברזל, רוח רעה שורה עליהם. כלומר, מאכלים או משקאות ששהו תחת המטה, אפילו אם הם נמצאים בתוך כלי מברזל, רוח רעה שורה עליהם, ואסור לאכול אותם. ואף שרבינו הרמב"ם כתב שאין טעם האיסור בזה מחמת רוח רעה, אלא מטעם אחר, וכתב עוד שבכלל בזמנינו לא מצויה רוח רעה, מכל מקום דעת רוב הפוסקים שטעם האיסור בזה ההוא משום רוח רעה. וכן קבלנו להלכה, שטעם האיסור בזה הוא מחמת סכנה היכולה לבא מחמת אכילת מאכלים כאלה ששורה עליהם רוח רעה. (ואף שבעינינו אין אנו רואים שאנשים ניזוקים מכך, מכל מקום אפשר שהנזק הבא להם ניכר רק לאחר זמן, או שהוא נזק רוחני נפשי).

והנה בגמרא לא נזכר כלל, האם טעם האיסור בזה שייך דוקא כאשר ישנו על המטה, או אפילו כאשר לא ישנו עליה. ואמנם כתב הגאון תורת חיים, שהטעם ששורה רוח רעה על המאכלים, הוא מפני שישנו על המטה, ומכיון ששינה היא אחד מששים מהמיתה (כלומר חלק אחד מתוך ששים ממוות ממש), לכן שורה תחת האדם הישן רוח רעה, ואם היו שם מאכלים, שרתה גם עליהם רוח רעה. ולפי זה נראה שיש לאסור בזה דוקא כאשר ישנו על המטה.

והנה אף שיש להחמיר בזה לכתחילה, שלא לשים כלל מאכלים תחת המטה, מכל מקום בדיעבד, כאשר הונחו כבר מאכלים על המטה ולא ישנו עליה, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שיש להקל להשתמש במאכלים אלו. ובפרט אם היו המאכלים חיים, כלומר שאינם מבושלים, שאז יש להקל בזה יותר, ונכון להחמיר לשטוף את המאכלים שלוש פעמים במים, שיש אומרים שרחיצה זו מועילה לטהרם מן הרוח רעה השורה עליהם.

אבל במקום שישנו על המטה כאשר היו מונחים תחתיה מאכלים, העלה מרן הרב זצ"ל שיש להחמיר בזה אף בדיעבד, שכן פסקו גדולי עולם, ובהם, הגאון מרן הרב חיד"א, וכן דעת הגר"א מוילנא. אם לא שמדובר בהפסד מרובה, שאז יש מקום להקל בזה שלא לזרוק את המאכלים, בהצטרף שיטות הפוסקים הסוברים שלא אמרו להחמיר בזה אלא לכתחילה. וכתב מרן הרב זצוק"ל, שכן ראה להגאון רבי שמשון אהרן פולנסקי זצ"ל, שהיה מורה להקל בזה במקום הפסד מרובה.

ולענין אוכלים ששהו תחת מיטת תינוק. הנה הדבר מצוי מאד שהאמהות מניחות מאכלים תחת עגלות הילדים, ובודאי שלכתחילה יש להחמיר שלא לעשות כן. אבל בדיעבד, שהונחו כבר מאכלים תחת מיטת תינוק, העיקר להלכה שיש להתיר את המאכלים באכילה, שכן רוח רעה אינה שייכת כל כך בקטנים, ולכן אפילו אם ישן התינוק על המיטה בשעה שהיו המאכלים תחתיה, יש להתירם באכילה. ואם היו מונחים שם מאכלים חיים, כגון פירות או ירקות, נכון להחמיר לשוטפם במים שלוש פעמים, וכאמור לעיל.

ולסיכום: אין להניח מאכלים או משקאות תחת המיטה כלל וכלל. ואם לא ישנו על המיטה בשעה שהיו המאכלים תחתיה, יש להתירם באכילה בדיעבד. אבל אם ישנו על המיטה, יש לאסור את המאכלים אפילו בדיעבד, שיש בזה חשש סכנה. ומכל מקום אם יש הפסד גדול בדבר, יש להתיר את המאכלים אף במקרה שישנו על המיטה. ואם היו המאכלים חיים, כגון פירות או ירקות שאפשר לשטוף אותם במים, נכון לשוטפם שלוש פעמים במים לטהרם מהרוח השורה עליהם. ואם היו המאכלים תחת מיטה של ילד קטן, אף שלכתחילה אין להניחם שם, מכל מקום בדיעבד יש להתירם באכילה או שתיה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם ישנה בעיה בלינה במיטה התחתונה שבמיטת קומותיים, כגון משום השריית רוח רעה מהלן במיטה העליונה או מכל סיבה אחרת, בין למבוגרים בין לילדים ופעוטות? ו' שבט תשע"ח / 22 בינואר 2018

אין שום חשש בזה

בעניין מאכלים ששהו מתחת למיטה, שאלתי היא על מאכלים ששהו על המיטה ולא מתחת למיטה האם גם אותו הדין? כ"א טבת תשע"ח / 8 בינואר 2018

במאכלים ששהו על המיטה, לא שורה רוח רעה, ואין בהם שום חשש.

כבודו לא התייחס למה שנכתב בפתיח: "והאם הוא הדין לגבי מאכלים שהיו עטופים בעטיפה". כ"א טבת תשע"ח / 8 בינואר 2018

מדברינו מבואר, כי מאכלים שהיו עטופים, גם עליהם שורה רוח רעה, והעטיפה אינה עוזרת כלל. כמו שאמרו בגמרא, שאפילו הם נמצאים בכלי ברזל, שורה עליהם רוח רעה.

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה