הלכה ליום שני א' שבט תשע"ט 7 בינואר 2019

דין עיקר טפל בברכות

שאלה: מי שאוכל פרוסת לחם עם דג, האם שייך לומר שעליו לברך רק על הדג, מאחר והלחם טפל לדג?

תשובה: בהלכה הקודמת, ביארנו את עיקר הדין של "עיקר וטפל" בברכות. שברכת העיקר, פוטרת את הטפל. ולמשל, מי שבא לאכול תבשיל של אורז שיש בו מעט אפונה, אינו מברך על האפונה "בורא פרי האדמה" אלא די לו בברכת האורז "בורא מיני מזונות", כי האורז הוא העיקר.

האם פת לחם, יכולה להיות טפלה למאכלים?
במשנה במסכת ברכות (מד.) שנינו: הביאו לפניו מליח (איזה דבר שהוא מלוח מאד, או דבר שהוא מתוק מאד. כך פירשו התוספות), בתחילה, ופת עמו, מברך על המליח ופוטר את הפת, שהפת טפילה לו. זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפילה, מברך על העיקר ופוטר את הטפילה.

ופירוש הדבר, מי שהביאו לפניו לאכול פרי מתוק מאד, או מיני מרקחת (ריבה), ומרוב מתיקות הפרי הוא אוכל אחריו מעט פת (לחם) על מנת להחליש את מתיקות הפרי. וכן האוכל דבר מלוח מאד, כמו דג מלוח, או דבר חריף מאד, כמו דג חריף מאד, ואין כוונתו אלא ליהנות מאכילת הדג או הדבר המתוק, וברצונו לאכול אחריו מעט פת להחליש את החריפות או המליחות, הרי אדם כזה אינו מברך על הפת, מפני שהיא טפילה לגמרי לדבר השני שאוכל.

דברי רבינו יונה
וכתב רבינו יונה, שמשנה זו, לא באה ללמד אותנו את הדין הפשוט שברכת העיקר פוטרת את ברכת הטפל, שהרי את הדין הזה כבר למדנו במשנה הקודמת שהובאה בהלכה אתמול, "כל שהוא עיקר ועמו טפלה, מברך על העיקר ופוטר את הטפלה", וכן שנינו שם: "בירך על הפת, פטר את הפרפרת". אלא באה משנה זו ללמדינו, שאפילו הפת, שהיא החשובה מכל המאכלים, יכולה להיות לפעמים טפלה, וזאת במקרים מיוחדים, כאשר באים לאכול מהפת לאחר מאכל אחר בכדי להעביר ולהחליש את טעמו החזק.

וכן פסקו להלכה הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן ריב) בערך בזו הלשון: "כל שהוא עיקר ועמו טפילה, (פירוש, דבר בלתי נחשב), מברך על העיקר ופוטר את הטפילה, בין מברכה שלפניה ובין מברכה שלאחריה. ולא רק כאשר העיקר מעורב עם הטפל, אלא אפילו אם כל אחד לבדו. ואפילו פת שהיא החשובה מכולם, אם היא טפלה, כגון שאוכל דג מלוח ואוכל פת עמו כדי שלא יהיה לו מאד מלוח בגרון, מברך על הדג ופוטר את הפת כיון שהוא טפל". עד כאן.

לא פשוט לומר שפת היא טפלה
אולם פשוט שלא תמיד יוכל אדם לומר שהפת היא טפלה לגביו, ולמשל, אדם שאוכל לחם עם חמאת בוטנים או גבינה מיוחדת, בודאי שהוא לא יוכל לומר שחשיבות הממרח או הגבינה לגביו, גדולה יותר מחשיבות הפת, כי באופן כזה הפת נחשבת לעיקר בלי ספק, ויברך המוציא ויפטור בברכה זו את הממרח. ורק באופן שהפת אינה באה אלא להעביר את טעם המאכל שבא לפניה, שאז היא טפלה לגמרי, שאינו מעוניין כלל בעצם אכילתה, אז הדין הוא שאינו מברך על הפת כלל וכלל.

ובענין זה, כמובן ששונה הפת משאר המאכלים.

ולסיכום: אם אדם אוכל דבר שהוא מלוח מאד או מתוק מאד, וברצונו לאכול אחריו פת אך ורק בכדי להעביר את טעמו החזק של המאכל השני, אינו מברך על הפת, מפני שהיא טפלה, ונפטרה בברכת המאכל השני. אבל אם הפת באה לתת טעם, כגון פרוסת לחם עם דג, הרי שהפת היא העיקר, ויש לברך עליה, ואין לברך על הדג, אפילו אם מדובר בדג מיוחד.

ובהלכות הבאות נבאר עוד פרטי דינים בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אדם שאוכל מרק ורוצה לקחת לחם ולחתוך אותו לחתיכות כדי לשים אותם בתוך המרק כמו קרוטונים אבל עם לחם. האם צריך לברך המוציא על הלחם או רק מברך על המרק? ד' שבט תשע"ט / 10 בינואר 2019

מברך המוציא לחם מן הארץ על הלחם

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה