הלכה ליום שני א' שבט תשע"ט 7 בינואר 2019

דין עיקר טפל בברכות

שאלה: מי שאוכל פרוסת לחם עם דג, האם שייך לומר שעליו לברך רק על הדג, מאחר והלחם טפל לדג?

תשובה: בהלכה הקודמת, ביארנו את עיקר הדין של "עיקר וטפל" בברכות. שברכת העיקר, פוטרת את הטפל. ולמשל, מי שבא לאכול תבשיל של אורז שיש בו מעט אפונה, אינו מברך על האפונה "בורא פרי האדמה" אלא די לו בברכת האורז "בורא מיני מזונות", כי האורז הוא העיקר.

האם פת לחם, יכולה להיות טפלה למאכלים?
במשנה במסכת ברכות (מד.) שנינו: הביאו לפניו מליח (איזה דבר שהוא מלוח מאד, או דבר שהוא מתוק מאד. כך פירשו התוספות), בתחילה, ופת עמו, מברך על המליח ופוטר את הפת, שהפת טפילה לו. זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפילה, מברך על העיקר ופוטר את הטפילה.

ופירוש הדבר, מי שהביאו לפניו לאכול פרי מתוק מאד, או מיני מרקחת (ריבה), ומרוב מתיקות הפרי הוא אוכל אחריו מעט פת (לחם) על מנת להחליש את מתיקות הפרי. וכן האוכל דבר מלוח מאד, כמו דג מלוח, או דבר חריף מאד, כמו דג חריף מאד, ואין כוונתו אלא ליהנות מאכילת הדג או הדבר המתוק, וברצונו לאכול אחריו מעט פת להחליש את החריפות או המליחות, הרי אדם כזה אינו מברך על הפת, מפני שהיא טפילה לגמרי לדבר השני שאוכל.

דברי רבינו יונה
וכתב רבינו יונה, שמשנה זו, לא באה ללמד אותנו את הדין הפשוט שברכת העיקר פוטרת את ברכת הטפל, שהרי את הדין הזה כבר למדנו במשנה הקודמת שהובאה בהלכה אתמול, "כל שהוא עיקר ועמו טפלה, מברך על העיקר ופוטר את הטפלה", וכן שנינו שם: "בירך על הפת, פטר את הפרפרת". אלא באה משנה זו ללמדינו, שאפילו הפת, שהיא החשובה מכל המאכלים, יכולה להיות לפעמים טפלה, וזאת במקרים מיוחדים, כאשר באים לאכול מהפת לאחר מאכל אחר בכדי להעביר ולהחליש את טעמו החזק.

וכן פסקו להלכה הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן ריב) בערך בזו הלשון: "כל שהוא עיקר ועמו טפילה, (פירוש, דבר בלתי נחשב), מברך על העיקר ופוטר את הטפילה, בין מברכה שלפניה ובין מברכה שלאחריה. ולא רק כאשר העיקר מעורב עם הטפל, אלא אפילו אם כל אחד לבדו. ואפילו פת שהיא החשובה מכולם, אם היא טפלה, כגון שאוכל דג מלוח ואוכל פת עמו כדי שלא יהיה לו מאד מלוח בגרון, מברך על הדג ופוטר את הפת כיון שהוא טפל". עד כאן.

לא פשוט לומר שפת היא טפלה
אולם פשוט שלא תמיד יוכל אדם לומר שהפת היא טפלה לגביו, ולמשל, אדם שאוכל לחם עם חמאת בוטנים או גבינה מיוחדת, בודאי שהוא לא יוכל לומר שחשיבות הממרח או הגבינה לגביו, גדולה יותר מחשיבות הפת, כי באופן כזה הפת נחשבת לעיקר בלי ספק, ויברך המוציא ויפטור בברכה זו את הממרח. ורק באופן שהפת אינה באה אלא להעביר את טעם המאכל שבא לפניה, שאז היא טפלה לגמרי, שאינו מעוניין כלל בעצם אכילתה, אז הדין הוא שאינו מברך על הפת כלל וכלל.

ובענין זה, כמובן ששונה הפת משאר המאכלים.

ולסיכום: אם אדם אוכל דבר שהוא מלוח מאד או מתוק מאד, וברצונו לאכול אחריו פת אך ורק בכדי להעביר את טעמו החזק של המאכל השני, אינו מברך על הפת, מפני שהיא טפלה, ונפטרה בברכת המאכל השני. אבל אם הפת באה לתת טעם, כגון פרוסת לחם עם דג, הרי שהפת היא העיקר, ויש לברך עליה, ואין לברך על הדג, אפילו אם מדובר בדג מיוחד.

ובהלכות הבאות נבאר עוד פרטי דינים בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אדם שאוכל מרק ורוצה לקחת לחם ולחתוך אותו לחתיכות כדי לשים אותם בתוך המרק כמו קרוטונים אבל עם לחם. האם צריך לברך המוציא על הלחם או רק מברך על המרק? ד' שבט תשע"ט / 10 בינואר 2019

מברך המוציא לחם מן הארץ על הלחם

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

מהי ברכת הפופקורן?

בבואינו לדון אודות ברכת הפופקורן, עלינו להקדים ענין אחר. ברכת בשמים מעורבים בסוכר ידוע, כי חלק מהסוכר המצוי בזמנינו, עשוי מקנים של סוכר הגדלים באדמה. ומבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, היא ברכת "שהכל נהיה בדברו". "הומלתא" ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו: &......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים. (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה