הלכה ליום שני ו' חשון תש"פ 4 בנובמבר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אבינו היקר אשר יהודאי בן ר' יהודה ושרה ז"ל

נלב"ע ו' במרחשון ה'תשע"ח
ת.נ.צ.ב.ה.
ויעמוד לגורלו לקץ הימין.

הוקדש על ידי

בניו

שאלה: האם אדם יכול להרגיל את לשונו להזכיר שאלת גשמים בברכת השנים?

תשובה: מהלילה, ליל ז' במר חשון, יתחילו בארץ ישראל לבקש על הגשמים בברכת "ברך עלינו". ומי שסיים את תפלתו ונזכר שלא שאל טל ומטר (לא אמר "ותן טל ומטר לברכה"), הרי שעליו לחזור ולהתפלל שוב את תפלת העמידה. ומי שהוא מסופק אם הזכיר בתפילתו שאלת טל ומטר או לא, אז דינו הוא, שאם אירע כן בתוך שלושים יום מזמן שהתחילו לשאול טל ומטר, אנו תולים שמסתמא שכח להזכיר טל ומטר, שהרי לשונו רגילה להמשיך בתפילה בלא שאלת טל ומטר. אבל אם אירע כן לאחר שלושים יום, אינו חוזר להתפלל, שמן הסתם לשונו הורגלה בשינוי שחל בתפילה.

ומעתה נבא ללמוד, אם ישנה אפשרות לאדם להרגיל את לשונו לשאול טל ומטר, כך שגם אם יארע שהוא יהיה מסופק אם שאל טל ומטר אם לאו, יוכל לתלות שמן הסתם זכר לשאול טל ומטר, ויהיה דינו זהה לדין מי שהוא מסופק אם שאל טל ומטר לאחר שלושים יום, שאינו צריך לחזור.

שור מועד
בגמרא במסכת בבא קמא (דף כד.) מבואר לגבי דין "שור המועד", שהוא שור שנגח שלוש פעמים, (שדינו הוא שבעליו חייבים לשמור עליו יותר ממה ששומרים על סתם שור, ועוד יש בזה חילוקים שונים בחיובים של אותו השור אם הזיק). שאם "ריחק נגיחותיו" (כלומר, נגח שלוש פעמים לסירוגין עם הפסקות ארוכות באמצע, כלומר לעתים רחוקות), נעשה השור מועד. ואמרו בגמרא, שכל שכן שאם "קירב נגיחותיו" חייב. כלומר, אם היו הנגיחות סמוכות זו לזו, כל שכן שנעשה השור מועד, שדבר זה מעיד שאותו השור עשוי יותר לנגוח, ויש לשמור עליו שמירה מעולה.

דברי מהר"ם
ומסוגיא זו העוסקת בדין שור מועד, הוכיח המהר"ם מרוטנבורג לגבי הנדון שלנו, שאם אמרו רבותינו שאדם שהתפלל שלושים יום, והזכיר בברכת השנים שאלת טל ומטר, אז אנו אומרים שמן הסתם הורגלה לשונו להתפלל עם שאלת טל ומטר, אם כן, כל שכן שאם יאמר אדם תשעים פעם את נוסח התפילה (שהרי בשלושים יום יש לנו לכל היותר תשעים תפילות) כתיקונו, נאמר אחר כך שמן הסתם הורגלה לשונו להתפלל נכון, ואם אירע שהוא מסופק אם שאל טל ומטר, יוכל לתלות שודאי שאל טל ומטר, שהרי הרגיל את לשונו לבקש טל ומטר.

והכוונה בזה, שאם יאמר אדם במשך תשעים פעם ברציפות (לנוסח הספרדים) "רופא חולי עמו ישראל, ברך עלינו", ממילא, הרגיל את לשונו שכאשר היא מסיימת את ברכת "רופא חולי עמו ישראל", היא ממשיכה מיד בנוסח ברכת השנים של חורף "ברך עלינו". וכן לנוסח האשכנזים, שיאמר תשעים פעם רצוף "ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן טל ומטר לברכה", הרי הרגיל את לשונו להתפלל כפי שצריך בימות הגשמים.

הדין למעשה
וכדברי המהר"ם פסק להלכה רבינו הרמ"א בשלחן ערוך (סימן קיד). וכן עיקר. שמי שיאמר תשעים פעם ברציפות את הנוסח הנ"ל, ואחר כך יהיה מסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו, יוכל להיות סמוך ובטוח שאינו צריך לחזור ולהתפלל, שהרי הרגיל את לשונו להתפלל נכון, כדין מי שהתפלל שלושים יום עם שאלת טל ומטר.

ובעבר הזכרנו מה שסיפר הגאון רבי יעקב ניסן רוזנטל זצ"ל, אב בית הדין בעיר חיפה ומגדולי דורינו, שזכה בילדותו לגור בשכנות עם הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל, בשכונת שערי חסד בירושלים. וביום שמחת תורה היו נוהגים כל גדולי רבני השכונה וסביבותיה ללוות את הגאון רבי יעקב משה חרל"פ לבית הכנסת "אחווה" בשירה וריקודים, והיו שרים שיר, שמילותיו היו, "אתה גבור לעולם ה' משיב הרוח ומוריד הגשם". ושאל רבי יעקב רוזנטל, שהיה ילד רך, מה הטעם ששרים שיר זה דוקא, והלא אין שום שייכות בין השיר הלז לבין הכבוד שאנו חולקים לרבי יעקב משה חרל"פ? השיבו לו, הטעם שאנו שרים שיר זה דוקא, הוא בכדי שלא לאבד לחינם את הזמן בשירים שונים, ואנו חוזרים שוב ושוב על מילות השיר, עד שאומרים אותם תשעים פעם, בכדי שנהיה מורגלים לבקש על הגשמים, וכדברי מהר"ם מרוטנבורג וכל הפוסקים שהזכרנו. וכמבואר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

יין שנמזג על ידי אינו יהודי

בימים עברו, היו נוהגים הגויים עובדי עבודה זרה, לנסך (לצקת) יין לשם עבודת כוכבים שלהם. והיו רגילים מאד במעשה זה. ואותו היין הוא אסור בשתיה מן התורה, וכן הוא אסור בהנאה, (כלומר, אסור ליהנות ממכירתו לגוי אחר וכדומה), משום שכל דבר שהוא עבודה זרה, או שמוגש לעבודה זרה, אסור בהנאה. סתם יינם ורבותינו זכ......

לקריאת ההלכה

נטילת ויטמינים וכדורים שאינם לרפואה בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו, שגזרו חכמים כי אסור לו לאדם שאינו חולה ממש ליטול תרופות בשבת, ורק אם הוא חולי בכל גופו, או שהוא ממש נזקק לשכב במיטה, מותר לו ליטול תרופות לרפואתו. והבאנו פרטי דינים בזה. גלולות להריון ומעתה נבא לדון לענין גלולות שלוקחת אשה במשך כמה ימים על מנת שתוכל להתעבר, שלכאורה ......

לקריאת ההלכה