הלכה ליום חמישי ו' אייר תש"פ 30 באפריל 2020

המנהג לפתוח את כפות הידיים לרווחה בשעה שאומרים פסוק "פותח את ידיך"

שאלה: האם יש טעם למנהג לפתוח את כפות הידיים לרווחה בשעה שאומרים פסוק "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון", או שאין זה מנהג נכון? וכן האם יש לעמוד בשעת אמירת "ישתבח שמך" שבתפילת שחרית או שמותר להשאר יושב?

תשובה: לענין פתיחת כפות הידיים בשעה שאומרים פסוק פותח את ידיך (שב"אשרי יושבי ביתך"). אמנם אמת הדבר שלא נכון לקיים כל מנהג שנוהגים המון העם, וכגון מה שיש נוהגים להטות ראשיהם לשני הצדדים בשעה שאומרים "ימין ושמאל תפרוצי" וכיוצא באלו, מפני שאין אלו מנהגים שהונהגו על ידי תלמידי חכמים, רק ההמונים נהגו כן מעצמם עד שנשתרש המנהג. וכל שכן אותם הנוהגים לקפץ ולעשות שאר תנועות משונות בשעת התפילה, שאין מנהגם נכון כלל על פי הלכה.

אולם לענין פתיחת כפות הידיים בשעת אמירת פותח את ידיך, הוא מנהג הספרדים ובני עדות המזרח, והוא מנהג נכון מאד, שהובא כבר בדברי רבותינו הספרדים, רבי חיים פלאג'י, ורבינו יוסף חיים בעל בן איש חי ועוד. והגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג ז"ל בספר ציץ אליעזר גם כן כתב לקיים המנהג, מפני שהוא כעין סימן על קבלת השפע מאת ה' מן השמים. וכעין מה שעשה נביא הבעל צדקיה בן כנענה, שלקח קרני ברזל והראה אותם ליהושפט ואמר לו "באלה תנגח את ארם", ובלי ספק למד כן מנביאי האמת, שכאשר עושים דבר להמחיש איזה ענין, הפעולה המעשית מעוררת גם כן את כוונת הלב, שאנו מאמינים שהשפע כולו מגיע מאת ה' מן השמים, וכן מצינו להבדיל, אצל משה רבינו עליו השלום, שנאמר בו, והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל, ואמרו רבותינו, וכי ידיו של משה עושות מלחמה, אלא בזמן שישראל נושאים עיניהם לשמים, הם מנצחים במלחמה. וא"כ מצינו מעשה רב ממשה רבינו עליו השלום, שהרים משה ידיו כלפי מעלה בעת תפילתו לפני השם יתברך, לעורר גם את כוונת הלב. ומכאן למד הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג, כי מעשה זה הוא סגולה לפרנסה טובה, והביא עוד סימוכין לדבריו, שהרי עיקר הפרנסה הוא תלוי בכוונת הלב בפסוק זה, ולכן ראוי לעשות הכל בכדי לעורר את הכוונה בפסוק זה.

ולכן למעשה יש להחזיק במנהג זה, לישא כפינו אל שמים בשעת אמירת פסוק זה, וכן היה נוהג מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל. ואף הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל אימץ לעצמו מנהג זה, אף שלא היה מנהג אבותיו. 

ולענין השאלה השניה, אם יש לעמוד בשעת אמירת ישתבח שמך או שמותר לשבת. הנה דבר זה נופל במחלוקת הראשונים, כי בהגהות מיימוני כתב, שיש לעמוד במשך כל זמן אמירת ישתבח שמך. והביא דבריו מרן הבית יוסף (בתחילת סימן נג). אולם מדברי שאר רבותינו הראשונים מבואר שאין חיוב לעמוד באמירת ישתבח, אלא לשליח ציבור דוקא, מפני שהוא צריך לומר קדיש על אמירת ישתבח שמך, ולכן עליו לעמוד, אבל שאר כל הציבור אינם עומדים כלל.

ולענין הלכה, רבינו הרמ"א פסק כדעת ההגהות מימוני, שיש לעמוד בשעת אמירת ישתבח שמך. וכן מנהג האשכנזים הפוסקים דרך כלל כדברי הרמ"א. וכן פסק הגאון יעב"ץ בסדור עמודי שמים. אולם הספרדים ובני עדות המזרח פוסקים כסברת שאר הראשונים, רב עמרם גאון, והסמ"ק ועוד, שאינם עומדים בשעת אמירת ישתבח. וכן כתב לדקדק מלשון מרן השלחן ערוך בספר מגן אברהם.

ולסיכום: בשעת אמירת פסוק פותח את ידיך צריך לכוין הרבה בכוונת הלב, כי עיקר הפרנסה תלויה באמירת פסוק זה. ומנהגינו לפתוח את כפות הידים ולישא אותם כפי שעושה אדם בבואו לקבל איזה דבר מחבירו, וזאת כסימן על קבלת השפע מאת ה', ולעורר כוונת הלב. ובשעת אמירת ישתבח שמך, מנהג האשכנזים שכל הציבור עומדים, ומנהג הספרדים שכל הציבור יושב, ורק השליח ציבור שאומר אחר כך קדיש עומד.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם יש עניין כשפותחים את הידיים, להצמיד אותם אחת לשניה כשהם פתוחות? כ"ג אייר תש"פ / 17 במאי 2020

לא ראינו שמרן זצ"ל נהג כך.

רק להאיר שכתב מרן רבינו יוסף חיים שלא ירים את ידיו מעל לראשו... כ"א אלול תשע"ג / 27 באוגוסט 2013

תזכה למצוות, כתיבה וחתימה טובה,
הלכה יומית.

מצאתי רב גדול שכתב לגבי המנהג שיש נוהגים בעדת תוניס להפנות פניהם לימין ושמאל באמירת "ימין ושמאל תפרוצי" שבלכה דודי וכן ב"בחייכון וביומיכון" שבקדיש. ט' שבט תש"ע / 24 בינואר 2010

שלום רב!

אם כך הוא מנהג תונס, הרי שימשיכו במנהגם.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

רציתי לשאול בקשר לפתיחת הידיים בזמן ברכת המזון.
יש נוהגים להרים את ידיהם ולהשאיר רווח גדול ביניהם,ויש הנוהגים להצמיד את ידיהם.
מה הדרך הנכונה?
האנשים שמצמידים את ידיהם טוענים ,שכך נוצר כמו כלי קיבול שיוכל להחזיק את הניתן מלמעלה.
ולא כמו הפותחים ומרווחים את הידיים ונותנים לשפע לחמוק מהם. ו' חשון תש"ע / 24 באוקטובר 2009

שלום רב!

מכיון שכל טעם המנהג הוא בכדי לעורר הכוונה ולעשות סימן לקבלת השפע. אין צורך לעשות בזה דקדוקים. ולכל מנהג יש על מה שיסמכו. אך מנהגינו לפתוח את הידיים באופן שאינן צמודות. וכך מנהג מרן הרב שליט"א.
 
בברכת התורה
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה