הלכה ליום שני י"ד תשרי תשפ"ב 20 בספטמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אמנון בן ברכה ז"ל

במלאות שנה לפטירתו (י״ד תשרי תשפ״א)
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחת בצלאל

כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

מרן רבינו יוסף קארו, חיבר עבורינו את ספרו "שלחן ערוך", שהוא מלא וגדוש בכל ההלכות הנצרכות לכל אחד מישראל, איש או אשה, ובספרו זה הוציא עבורינו מרן, את כל ההלכות מן התלמוד ומדברי הראשונים.

והנה מובן, כי אין דרכו של מרן להביא בספריו דברי אגדה וטעמי המצוות. רק את עיקרי הדינים לבדם. אולם לגבי מצות הסוכה, מצאנו דבר חדש בשלחן ערוך, כי סימן מיוחד כתב מרן בספרו, הוא סימן תרכ"ה, ובו כתב בזו הלשון:

"בסוכות תשבו שבעת ימים, כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, הם ענני כבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש". עד כאן לשונו.

וכוונת מרן בזה, כי באמת שבגמרא במסכת סוכה (יא:, ובתורת כהנים פרשת אמור) נחלקו רבי אליעזר ורבי עקיבא, מהי כוונת התורה "כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", חכם אחד מפרש, שהכוונה היא לסוכות ממש, שבני ישראל היו בונים לעצמם סוכות בשעה שהיו חונים במדבר. וחכם שני מפרש, שהכוונה היא לענני הכבוד שעשה ה' לבני ישראל במדבר, שהיו מקיפים אותם מכל צדדיהם, ומגנים עליהם מפני חום וקור, והיו מיישרים להם את הדרך, והיה העקוב למישור.

והורה מרן השלחן ערוך בדבריו, כי הלכה כדברי האומר שהסוכות שהושיב ה' את ישראל בתוכן, הם ענני הכבוד, ולא סוכות ממש. ורק זכר לאותם ענני כבוד אנו עושים סוכות.

אך הדבר תמוה מאד, מדוע מרן השלחן ערוך הביא את טעם מצות הסוכה, שהיא זכר לענני כבוד? ואיזו השלכה הלכתית יש לכך?

והסביר זאת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בשם הפוסקים, שכוונת מרן בזה, להודיענו את הכוונה שיש לכוין במצות הסוכה. שהרי כלל בידינו "מצוות צריכות כוונה", ולמשל, אדם המניח תפילין, צריך שיכוין בפירוש שהוא מניח תפלין לשם המצוה. וכן אשה המדליקה נרות, צרכיה לכוין שהיא מדליקה נרות שבת, אבל אם הדליקה נרות סתם, יש חסרון במצותה, שלא נעשתה בכוונה הנכונה.

ובמצות הסוכה, יש אומרים שלא די בכוונה "לקיים מצות סוכה", שהרי בפירוש אמרה התורה, שנשב בסוכה שבעת ימים "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", וכאשר אדם מכוין שיושב בסוכה לשם מצוה, צריך לכוין גם שהסוכה היא זכר לענני כבוד שעשה ה' לישראל במדבר בהוציאו אותם ממצרים. (ומכל מקום כוונה זו, של ענני הכבוד, אינה מעכבד בדיעבד). (חזון עובדיה סוכות עמוד צה).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה


דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה