הלכה ליום רביעי י"ג אלול תש"פ 2 בספטמבר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב חיים ששון בן מרגלית הי״ו

ולהצלחת כל המשפחה הי״ו

הוקדש על ידי

המשפחה

נמכרתי לעבד ולא כבשה אותי אלא תאוותי

אמרו במדרש (שוחר טוב), אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, בני! עשו תשובה כל עוד שערי תפילה פתוחים! שאני בעולם הזה, אני נוטל שוחד (כביכול, ניתן לרצות את ה' יתברך), שנאמר "שוחד מחיק רשעים יקח". אבל משאני יושב בדין בעולם הבא, איני נוטל שוחד, שנאמר "אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד".

אמר רבי אליעזר, "שוב יום אחד לפני מיתתך", כלומר, על כל אדם לחזור בתשובה יום אחד לפני מותו, בכדי שיגיע נקי וזך לפני הקדוש ברוך הוא, וינצל מדינה של גהינם.

אמרו לו תלמידיו של רבי אליעזר, וכי יודע אדם באיזה יום ימות? אמר להם, כל שכן! ישוב היום שמא ימות מחר, ונמצא כל ימיו בתשובה! כלומר, הסביר להם רבי אליעזר את כוונתו במה שאמר "שוב יום אחד לפני מיתתך", שרצונו בזה להעיר את אזנינו, שעלינו להתבונן בכך שהרי כל אדם סופו למיתה, והוא עתיד לתת הדין על כל מעשיו לפני מלך מלכי המלכים, ולכן עליו לחשוב בכך שיתכן ואילו ימשיך במעשיו הנלוזים, ימות מן העולם בלא תשובה, ואז תהיה מרה אחריתו, לכן תיכף יתעורר לחזור בתשובה ולהתאמץ יותר בעבודת ה', וכמו שאמרו רבותינו, יזכור לו יום המיתה, שכאשר האדם זוכר את יום המיתה, הוא מתעורר לדעת מה יהיה עליו באחריתו, ונמשך לבו לתשובה.

וכעין הענין הזה, כן אנו בימים אלו, ימי חודש אלול, הסמוכים ליום הדין, יום ראש השנה, שעל האדם להתבונן, שהגם אם בכל ימות השנה היה טרוד בפרנסתו ושאר עניני העולם, מכל מקום יראה להזהר על כל פנים לא לאבד את הימים הנוראים הללו, שהם סמוכים לגמר דינו של אדם.

והרי מי הוא זה המסית את האדם לעשות הרע בעיני ה' בכל ימות השנה? הלא היא התאווה שהיא חלק ממנו עצמו. נמצא, שהאדם הוא שולט בעצמו, וכמו שאמר החכם (בספר תוצאות חיים לאחד מרבותינו הראשונים), "נמכרתי לעבד ולעבדים, ולא כבשה אותי אלא תאוותי", כי עבד ה' ההולך על פי שכלו ומתגבר על רצונותיו הגופניים הגשמיים, הוא לבדו חופשי, אבל ההולך אחר תאוות לבו, הרי הוא נסחף והולך כל ימיו עם זרם החיים, ואינו שם על לב, כי בכל שנה הוא עומד בדין לפני ה' יתברך, ובשמים מודדים במאזניים מה מצבו, ובכל שנה מצבו אינו משתפר כלל, כי הוא אינו מתעלה כפי שהיה ראוי לו, ואף על פי כן השם יתברך מאריך אפו, וגוזר לו עוד שנת חיים ועוד שנת חיים, אך סוף דבר, שלכל חי יש סוף, ואז איך יצדק בטענותיו לפני ה' יתברך, כאשר יאמר לו ה', אני נתתי לך מעבר למה שהיה ראוי לתת לך, ואתה לא התעוררת אפילו במעט לחזור אלי בתשובה, ואני אמרתי "שובו אלי ואשובה אליכם", כי השם יתברך אינו חפץ במות הרשע, כי אם בשובו מדרכו, וכאשר יתבונן כל אדם בדבר הזה, יחזק את עצמו יותר ויותר בעבודת ה' יתברך, לחזור בתשובה כמה שיוכל, כי כולם צריכים לחזור בתשובה בימים אלו, כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.

ויש לדעת, כי אין אנו מתעלמים מכך שאדם אינו מסוגל לעשות שינוי בכל עצמותו בתוך חודש ימים, ואי אפשר להאמין שאדם שכולו מלא עוונות ומידות רעות, יצליח בעבודה של חודש אחד להשתנות מן הקצה אל הקצה, אבל עליו לראות מהם המעשים שגורמים לו קלקול גדול, שאם יש לו חבר רע, יקבל על עצמו להתרחק ממנו, ואם הוא יודע שהוא בעל לשון הרע, יקבל על עצמו סייגים וגדרים למען לא יחטא בחטא זה, וכן על זה הדרך, וגם יקבל על עצמו באופן כללי יותר לחזור בתשובה בכל הענינים, ובכך יחזיק מעמד בעבודת הבורא, וילך מחיל אל חיל, ויזכה בדין ביום ראש השנה, שיתן לו ה' משאלות לבו לטובה, וישמח בו ה' כאשר ישמח אב בבנו החכם והמשכיל, וכן הוא יזכה לשמוח בבוראו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום, האם החזן שעולה לתפלת שחרית צריך גם להיות החזן בסליחות? י"ג אלול תש"פ / 2 בספטמבר 2020

לא. אין קשר בין התפילה לסליחות. תבורך,

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – קהילות שנהגו להחמיר

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

לקריאת ההלכה