הלכה ליום חמישי ה' אלול תשע"ט 5 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חיים ז"ל בן חנה שלום ז"ל בן סוליקה

וכן לרפואת חנה בת מסעודה, מזל בת רחל, רחל בת מזל וחן תחיה בת רחל.

הוקדש על ידי

יצחק ורחל כהן

שאלה: אדם שלא זכה לחזור בתשובה, האם יש בכלל תועלת במעט המצוות שהוא מסגל לעצמו?

  מרן זצ"ל בביקור בעיר נצרת, ימי הרחמים והסליחות

תשובה: ידוע, כי בדרך כלל סדר התשובה הוא בבחינת "סור מרע ועשה טוב", שקודם יעשה אדם תשובה על מה שחטא לפני ה', ואחר כך יוסיף מעשים טובים ומצות שיעמדו גם הן לזכותו. וכתב רבינו הרמב"ם (פ"ז מה' תשובה), בזו הלשון: כמה מעולה מעלת התשובה, אמש היה זה מובדל מה' אלהי ישראל, שנאמר "עונותיכם היו מבדילים בינכם לבין אלהיכם", היה צועק ואינו נענה בתפילתו, שנאמר, "גם כי תרבו תפילה אינני שומע", היה עושה מצות וטורפין אותן בפניו, שנאמר, "מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי", "אין לי חפץ בכם אמר ה' צבאות", והיום (אחר שעשה תשובה), הוא מודבק בשכינה, שנאמר "ואתם הדבקים בה' אלהיכם", צועק ונענה מיד, שנאמר "והיה טרם יקראו ואני אענה", עושה מצות ומקבלים אותם בשמחה ובנחת, שנאמר "כי כבר רצה האלהים את מעשיך". עד כאן.

ומכלל דברי הרמב"ם מבואר לכאורה, שאין חפץ לה' יתברך במעשי המצוות של זה השרוי בחטאו, שהרי אינו אהוב לפני ה', ואת מצותיו טורפין לו בפניו, ואם כן כל עמלו במצות שיעשה כל זמן שאינו בעל תשובה גמור, אין בו תועלת כלל.

אלא שבאמת אין הדבר כן, שהרי מבואר בילקוט (הושע רמז תקכט), שכל מי שיש בידו דבר עבירה ולא היה בידו לעשות תשובה, יחליפם במעשים טובים ויעשה תשובה ויתקבל. וביאר מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, שכוונת הילקוט היא, שאדם שהוא מנסה לחזור בתשובה ועדיין לא עלה הדבר בידו, מכיון שבסופו של דבר בכוונתו לחזור בתשובה, לא יהיה יושב בטל מן המצוות, אלא ישקיע כל כחו במצות ומעשים טובים, ואחר כך כשיצליח לחזור בתשובה, יתקבלו למפרע כל המצות ומעשים טובים שעשה לרצון לפני ה'.

ויש להוסיף על כך, כי עצם מעשה המצות כאשר אותו אדם עדיין לא הצליח לחזור בתשובה, הוא מועיל לו שיצליח אחר כך לחזור בתשובה, כי מי שחוטא באיזה דבר, ומשתדל לחזור בתשובה, ובאותה התקופה הוא משקיע בלימוד התורה ובמצוות, הלא בלי ספק שאותו לימוד משפיע עליו קדושה, ויועיל לו הדבר לכבוש את יצרו מכאן ולהבא. ואז כשיחזור בתשובה, תתקבל תשובתו, וגם יטול שכר על מה שקיים את המצוות.

ומרן רבנו זצ"ל ביאר בזה (בשם המפרשים) את המעשה המפורסם המובא בגמרא במסכת עבודה זרה (יז.), אודות אלעזר בן דורדיא, שהיה חוטא גדול, וחזר בתשובה, וכשראה כמה גדל חטאו, הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה על עבירותיו עד שיצאה נשמתו. יצאה בת קול ואמרה, רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא. כי התקבלה תשובתו. בכה רבינו הקדוש ואמר "יש קונה עולמו בשעה אחת". ולכאורה יש לשאול, מדוע בכה רבינו הקדוש על שבעל התשובה מזומן לחיי העולם הבא. ותירצו, כי רבינו הקדוש בכה על כך שרבי אלעזר בן דורדיא לא סיגל לעצמו בחייו מצוות ומעשים טובים כראוי, ובעיקר בלימוד התורה, שבעולם הבא לא יוכל עוד לקיים את המצות. ואילו היה רבי אלעזר מקיים את המצות אף שעדיין לא הצליח לחזור בתשובה, היה זוכה מתוך התשובה לקבל שכר על כל מה שפעל, ואשרי חלקו.

-----------------------------------

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא סליחות וחודש אלול:
לשמיעת סליחות השלם בכותל המערבי מפי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל לחץ כאן
לשיעור בדברי מוסר לחודש אלול לחץ כאן
לשיעור בהלכות סליחות לחץ כאן

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

סליחות השלם בכותל המערבי מפי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

אורך השיעור: 00:57:19         הורד     (52.48 MB)

הלכות סליחות

אורך השיעור: 01:01:08         הורד     (13.99 MB)

דברי מוסר לחודש אלול

אורך השיעור: 01:25:50         הורד     (19.65 MB)

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה