הלכה ליום חמישי ה' אלול תשע"ט 5 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חיים ז"ל בן חנה שלום ז"ל בן סוליקה

וכן לרפואת חנה בת מסעודה, מזל בת רחל, רחל בת מזל וחן תחיה בת רחל.

הוקדש על ידי

יצחק ורחל כהן

שאלה: אדם שלא זכה לחזור בתשובה, האם יש בכלל תועלת במעט המצוות שהוא מסגל לעצמו?

  מרן זצ"ל בביקור בעיר נצרת, ימי הרחמים והסליחות

תשובה: ידוע, כי בדרך כלל סדר התשובה הוא בבחינת "סור מרע ועשה טוב", שקודם יעשה אדם תשובה על מה שחטא לפני ה', ואחר כך יוסיף מעשים טובים ומצות שיעמדו גם הן לזכותו. וכתב רבינו הרמב"ם (פ"ז מה' תשובה), בזו הלשון: כמה מעולה מעלת התשובה, אמש היה זה מובדל מה' אלהי ישראל, שנאמר "עונותיכם היו מבדילים בינכם לבין אלהיכם", היה צועק ואינו נענה בתפילתו, שנאמר, "גם כי תרבו תפילה אינני שומע", היה עושה מצות וטורפין אותן בפניו, שנאמר, "מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי", "אין לי חפץ בכם אמר ה' צבאות", והיום (אחר שעשה תשובה), הוא מודבק בשכינה, שנאמר "ואתם הדבקים בה' אלהיכם", צועק ונענה מיד, שנאמר "והיה טרם יקראו ואני אענה", עושה מצות ומקבלים אותם בשמחה ובנחת, שנאמר "כי כבר רצה האלהים את מעשיך". עד כאן.

ומכלל דברי הרמב"ם מבואר לכאורה, שאין חפץ לה' יתברך במעשי המצוות של זה השרוי בחטאו, שהרי אינו אהוב לפני ה', ואת מצותיו טורפין לו בפניו, ואם כן כל עמלו במצות שיעשה כל זמן שאינו בעל תשובה גמור, אין בו תועלת כלל.

אלא שבאמת אין הדבר כן, שהרי מבואר בילקוט (הושע רמז תקכט), שכל מי שיש בידו דבר עבירה ולא היה בידו לעשות תשובה, יחליפם במעשים טובים ויעשה תשובה ויתקבל. וביאר מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, שכוונת הילקוט היא, שאדם שהוא מנסה לחזור בתשובה ועדיין לא עלה הדבר בידו, מכיון שבסופו של דבר בכוונתו לחזור בתשובה, לא יהיה יושב בטל מן המצוות, אלא ישקיע כל כחו במצות ומעשים טובים, ואחר כך כשיצליח לחזור בתשובה, יתקבלו למפרע כל המצות ומעשים טובים שעשה לרצון לפני ה'.

ויש להוסיף על כך, כי עצם מעשה המצות כאשר אותו אדם עדיין לא הצליח לחזור בתשובה, הוא מועיל לו שיצליח אחר כך לחזור בתשובה, כי מי שחוטא באיזה דבר, ומשתדל לחזור בתשובה, ובאותה התקופה הוא משקיע בלימוד התורה ובמצוות, הלא בלי ספק שאותו לימוד משפיע עליו קדושה, ויועיל לו הדבר לכבוש את יצרו מכאן ולהבא. ואז כשיחזור בתשובה, תתקבל תשובתו, וגם יטול שכר על מה שקיים את המצוות.

ומרן רבנו זצ"ל ביאר בזה (בשם המפרשים) את המעשה המפורסם המובא בגמרא במסכת עבודה זרה (יז.), אודות אלעזר בן דורדיא, שהיה חוטא גדול, וחזר בתשובה, וכשראה כמה גדל חטאו, הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה על עבירותיו עד שיצאה נשמתו. יצאה בת קול ואמרה, רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא. כי התקבלה תשובתו. בכה רבינו הקדוש ואמר "יש קונה עולמו בשעה אחת". ולכאורה יש לשאול, מדוע בכה רבינו הקדוש על שבעל התשובה מזומן לחיי העולם הבא. ותירצו, כי רבינו הקדוש בכה על כך שרבי אלעזר בן דורדיא לא סיגל לעצמו בחייו מצוות ומעשים טובים כראוי, ובעיקר בלימוד התורה, שבעולם הבא לא יוכל עוד לקיים את המצות. ואילו היה רבי אלעזר מקיים את המצות אף שעדיין לא הצליח לחזור בתשובה, היה זוכה מתוך התשובה לקבל שכר על כל מה שפעל, ואשרי חלקו.

-----------------------------------

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא סליחות וחודש אלול:
לשמיעת סליחות השלם בכותל המערבי מפי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל לחץ כאן
לשיעור בדברי מוסר לחודש אלול לחץ כאן
לשיעור בהלכות סליחות לחץ כאן

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

סליחות השלם בכותל המערבי מפי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

אורך השיעור: 00:57:19         הורד     (52.48 MB)

הלכות סליחות

אורך השיעור: 01:01:08         הורד     (13.99 MB)

דברי מוסר לחודש אלול

אורך השיעור: 01:25:50         הורד     (19.65 MB)

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה