הלכה ליום רביעי ד' אלול תשע"ט 4 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת מרת אמי עטרת ראשי

שולמית בת חסיבה ואברהם אביאני ע"ה

שנזדככה ביסורים
רוח השם תניחנה בגן עדן אמן
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אבישי

חובת התשובה לכל אדם – מעשה ממרן זצ"ל

שאלה: מדוע האדם צריך לבקש סליחה מה' יתברך על מה שעשה שלא בכוונה, כלומר, בשוגג, והלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא?

תשובה: בגמרא במסכת יומא (לו:), אמר רבי מאיר, כיצד מתוודה? כלומר, איך הוא סדר הוידוי הנכון? אומר "עויתי פשעתי חטאתי", (כפי שנאמר בשעיר המשתלח, שהיו מתכפרים עוונותיהם של ישראל על ידו, והתודה עליו (הכהן הגדול) את כל "עוונות" בני ישראל, ואת כל "פשעיהם", לכל "חטאתם". מכאן שהסדר הנכון בוידוי הוא, עויתי, פשעתי, חטאתי).

וחכמים אומרים, שסדר הוידוי הוא: חטאתי עויתי פשעתי, שהרי חטא הוא השוגג, שנאמר "נפש כי תחטא בשגגה", עון, זהו מזיד, שנאמר "הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה". פשע, זה מרד, כלומר הדרגה החמורה ביותר של החטא, שנאמר "מלך מואב פשע בי". ומכיון שאין זה נכון שאחרי שהתודה על הזדונות והמרדים יתודה על השגגות, לכן הנכון הוא לומר בסדר הזה, חטאתי עויתי פשעתי. וידוע שהלכה כחכמים. וכן מצינו בדוד המלך שאמר "חטאנו עם אבותינו העוינו והרשענו", הרי שהקדים את החטא לעון.

איך שיהיה, אנו למדים, שהחטא הוא בשוגג, והעוון הוא במזיד, ואף על פי כן לדעת רבי מאיר, נשאר הדבר כמות שהיה, שיש לו לאדם להקדים את העוונות שעשה במזיד לפני העוונות שעשה בשוגג. ואם כן שומה עלינו להבין מה טעמו של רבי מאיר, הלא באמת מן הראוי היה להקדים את השוגג למזיד, כי אין זו דרך נכונה לבקש מחילה על הדבר הגדול ואחריו לבקש מחילה על הדבר הקטן.

והסביר זאת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שבאמת היינו יכולים לומר, שהאדם אינו צריך בכלל לבקש מחילה על מה שעשה בשוגג, מפני שכאמור בשאלתינו, אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, ולא יתכן שאדם כל ימיו לא יכשל באיזה חטא בלא תשומת לב. אלא שבאמת אילו היה האדם צדיק גמור, והיה מתנהג בכל דרכיו לפי אורחות התורה, לא היתה באה תקלה על ידו בשום ענין, כי כל יהודי שיש בו נשמה קדושה, לא יתכן שיחטא בשום דבר שלא בכוונה, אלא אם עבר על אחת מכל מצוות התורה מדעת וברצון גמור, שאז נפסלת נפשו ונפגמת, ומתוך כך הוא בא אחר כך לידי חטאים בשוגג. והביא שכן כתב הגאון מהר"ם אלשיך, שמשורש נפש האדם, היה ראוי שלא תוכל לבא לידי חטא לעולם, והטעם שבכל זאת האדם חוטא בשוגג, הוא מפני העבירות שעשה במזיד.

ועל זה אמר דוד המלך עליו השלום, "כי עווני אגיד - אדאג מחטאתי", שאחרי הכשלון בעוון, שהוא במזיד, אז אדאג מחטאתי, שהוא השוגג, מפני שהמזיד גורם לו שאחר כך נכשל בשוגג.

ולכן אמר רבי מאיר, שהסדר הנכון בוידוי הוא "עויתי", ורק אחר כך "חטאתי", מפני שהמזיד הוא הגורם לאדם שאחר כך הוא נכשל גם בשוגג.

ולכן כל אדם חייב להתודות ולחזור בתשובה על כל מעשיו, ואל לו לשעות בדברי שקר, כמו אלו האומרים "הלא מצבינו בסך הכל הוא בסדר", ו"אילו היו כולם כמוני כבר היה מגיע משיחם של ישראל", וכיוצא בזה, כי באמת אין הדבר כן, ועומק הדין מי ישורנו, ועל כל אדם לחזור בתשובה שלימה, ולחזור בו בפרט מהעוונות שעשה במזיד, ומתוך כך ישמרוהו מן השמים שלא יחטא גם בשוגג.

וזכור לנו, איך שמרן זצ"ל, שכל ימיו היו מלאים תורה ומצוות ומעשים טובים, עם כל זה היה ערני ודרוך לקראת מצבו, ופעם אמר לנו בפה מלא, שהוא פורש למשך זמן מה מכמה ענינים השייכים לעניני העולם, ועוסק רק בתורה, מפני "שקבלתי על עצמי לחזור בתשובה". כמה גדול הגעגוע כלפי האדם הגדול הזה, שהיה ענק בתורה ובמצוות, ועם זאת היה עניו ושפל רוח, ולא היה שאנן ושקט ביחס למדרגתו הרוחנית, ומתוך כך זכה בעמל וביגיעה גדולה לעלות מחיל אל חיל, עד שנתקדש בכמה קדושות, וזכה להיות רבן של ישראל.

וה' יתברך יקבל תשובתינו ברצון.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"קדיש"

אדם שנפטר מן העולם, מוטל על בניו שנשארו אחריו להקפיד באופן מיוחד להתפלל בכל יום שלוש תפילות במנין, כדי שיוכלו לומר קדיש על האב או האם. וכן אדם שחלילה נפטר בנו או בתו או אחיו או אחותו, יאמר קדיש לעלוי נשמתם. ומי שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים, טוב לשכור עבורו תלמיד חכם שיאמר קדיש לעלוי נשמתו.......

לקריאת ההלכה

כיבוד הורים אחרי פטירתם

כשם שחייב אדם לכבד את הוריו בחייהם, כך עליו לכבדם לאחר מותם. ובודאי שאסור לו גם כן לזלזל בהוריו אחרי מותם. ובברייתא במסכת קידושין (דף לא:) מובא: היה הבן אומר דבר שמועה בשם אביו לאחר פטירתו, יאמר "כך אמר אבא הריני כפרת משכבו". כלומר, בכל פעם שמזכיר את אביו אחר מותו יוסיף "הריני כפר......

לקריאת ההלכה

כבוד חמיו וחמותו – מסימני סוף הגלות

בילקוט שמעוני אמרו, אמר לו דוד לשאול, "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי", (כלומר, דוד המלך קרא לחמיו שאול בתואר "אבי"). ומכאן למדו רבותינו שחייב אדם בכבוד חמיו כשם שחייב אדם בכבוד אביו, שהרי השווה הכתוב את חמיו לאביו. וטעם הדבר שחייב אדם לכבד את חמיו, מפני ש......

לקריאת ההלכה

דין קימה בפני אביו או רבו – תשובת מרן זצ"ל לנכדו

כל ההלכות שאנו מזכירים לגבי מורא אב ואם וכדומה, שוים בחיובם הן כלפי הבן והן כלפי הבת. ומה שאנו כותבים לעתים בלשון בן ואביו, או בת ואמה, אין זה אלא למשל ודוגמא בלבד. בעת שרואה הבן את הוריו עוברים לפניו, חייב לעמוד בפניהם מלא קומתו, דהיינו, עמידה ממש. אבל בגמרא (קידושין לג:) אמר רבי אבא אמר רבי ......

לקריאת ההלכה


על מי מוטל העול הכספי של הטיפול בהורים

הזכרנו כבר, שמכלל מצות כבוד אב ואם, נמצאים כל עניני הכבוד, כגון לדאוג להאכיל ולהשקות את הוריו כפי רצונם, ובכלל זה, כאשר ההורים מבוגרים מאד ואינם יכולים לדאוג לעצמם, על בניהם ובנותיהם לדאוג להם למאכל ומשקה ובגדים וכל כיוצא בזה. ודבר ידוע, שככל שהילדים נוהגים כבוד עם הוריהם בזקנתם, על ידי זה זוכים אף ......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה

קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה