הלכה ליום ראשון כ"ח שבט תש"פ 23 בפברואר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יעקב אטיה בן מיסה ז"ל

לעילוי נשמת מור חמי היקר שהיום שנתיים לפקודתו
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

חתנו

שאלה: מתי יש לענות ברוך הוא וברוך שמו?

תשובה: משה רבינו עליו השלום אמר, "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו". ותירגם אונקלוס, "בשמא דה' אנא מצלי, הבו רבותא קדם אלקנא". כלומר, בזמן שאני מזכיר שם ה' בתפילה, תנו שבח לה' אלקינו. והנה כי כן, כתב רבינו הטור (בסימן קכד), ששמע מאביו רבינו הרא"ש ז"ל, שהיה אומר על כל ברכה שהיה שומע "ברוך הוא וברוך שמו", לקיים מה שנאמר "כי שם ה' אקרא, הבו גודל לאלהינו", שבכל פעם שקוראים בשם ה' בברכה, אז נותנים גודל ושבח לה' יתברך, באמירת ברוך הוא וברוך שמו. וכן אנו נוהגים, שכאשר מזכיר המברך בתפילת החזרה או בברכות את שם ה', הציבור כולם עונים אחריו "ברוך הוא וברוך שמו". ואחר סיום שמיעת הברכה עונים כולם אמן.

וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן קכד) בזו הלשון: על כל ברכה שאדם שומע בכל מקום, אומר ברוך הוא וברוך שמו.

ומכל מקום מכיון שאין דין עניית ברוך הוא וברוך שמו חיוב גמור, לכן בשעה שאדם עומד באמצע פסוקי דזמרה, אף על פי שהוא עונה אז "אמן" אם הוא שומע ברכה. (מפני שאמירת אמן היא חיוב גמור). מכל מקום אל לו לענות ברוך הוא וברוך שמו, מפני שאין להפסיק באמצע פסוקי דזמרה לדבר שאינו חיוב גמור. וכן פסקו רבים מרבותינו האחרונים, וכן כתב הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה חלק ב (סימן צח), שמכיון שאין חיוב לענות ברוך הוא וברוך שמו, לכן אין להפסיק לצורך עניית ברוך הוא וברוך שמו באמצע פסוקי דזמרה. והוסיף עוד, שמכיון שאין זה חיוב גמור, לא מקפידים בני אדם לענות ברוך הוא וברוך שמו על כל ברכה ששומעים, אלא דוקא על ברכות שנאמרות בציבור, כמו ברכות החזרה של תפילת העמידה. עד כאן. ועל כל פנים, הגם שנכון לענות ברוך הוא וברוך שמו גם על ברכות שנאמרות ביחיד, מכל מקום אין להפסיק לצורך אמירת ברוך הוא וברוך שמו באמצע פסוקי דזמרה. וכן פסק מרן הרב זצ"ל בספרו שו"ת יביע אומר ח"ב.

ובהלכה הבאה אנו נבאר בעזרת ה' האם יש לענות ברוך הוא וברוך שמו על כל ברכה, או שיש ברכות שאין לענות עליהם ברוך הוא וברוך שמו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה