הלכה ליום ראשון כ"ח שבט תש"פ 23 בפברואר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יעקב אטיה בן מיסה ז"ל

לעילוי נשמת מור חמי היקר שהיום שנתיים לפקודתו
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

חתנו

שאלה: מתי יש לענות ברוך הוא וברוך שמו?

תשובה: משה רבינו עליו השלום אמר, "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו". ותירגם אונקלוס, "בשמא דה' אנא מצלי, הבו רבותא קדם אלקנא". כלומר, בזמן שאני מזכיר שם ה' בתפילה, תנו שבח לה' אלקינו. והנה כי כן, כתב רבינו הטור (בסימן קכד), ששמע מאביו רבינו הרא"ש ז"ל, שהיה אומר על כל ברכה שהיה שומע "ברוך הוא וברוך שמו", לקיים מה שנאמר "כי שם ה' אקרא, הבו גודל לאלהינו", שבכל פעם שקוראים בשם ה' בברכה, אז נותנים גודל ושבח לה' יתברך, באמירת ברוך הוא וברוך שמו. וכן אנו נוהגים, שכאשר מזכיר המברך בתפילת החזרה או בברכות את שם ה', הציבור כולם עונים אחריו "ברוך הוא וברוך שמו". ואחר סיום שמיעת הברכה עונים כולם אמן.

וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן קכד) בזו הלשון: על כל ברכה שאדם שומע בכל מקום, אומר ברוך הוא וברוך שמו.

ומכל מקום מכיון שאין דין עניית ברוך הוא וברוך שמו חיוב גמור, לכן בשעה שאדם עומד באמצע פסוקי דזמרה, אף על פי שהוא עונה אז "אמן" אם הוא שומע ברכה. (מפני שאמירת אמן היא חיוב גמור). מכל מקום אל לו לענות ברוך הוא וברוך שמו, מפני שאין להפסיק באמצע פסוקי דזמרה לדבר שאינו חיוב גמור. וכן פסקו רבים מרבותינו האחרונים, וכן כתב הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה חלק ב (סימן צח), שמכיון שאין חיוב לענות ברוך הוא וברוך שמו, לכן אין להפסיק לצורך עניית ברוך הוא וברוך שמו באמצע פסוקי דזמרה. והוסיף עוד, שמכיון שאין זה חיוב גמור, לא מקפידים בני אדם לענות ברוך הוא וברוך שמו על כל ברכה ששומעים, אלא דוקא על ברכות שנאמרות בציבור, כמו ברכות החזרה של תפילת העמידה. עד כאן. ועל כל פנים, הגם שנכון לענות ברוך הוא וברוך שמו גם על ברכות שנאמרות ביחיד, מכל מקום אין להפסיק לצורך אמירת ברוך הוא וברוך שמו באמצע פסוקי דזמרה. וכן פסק מרן הרב זצ"ל בספרו שו"ת יביע אומר ח"ב.

ובהלכה הבאה אנו נבאר בעזרת ה' האם יש לענות ברוך הוא וברוך שמו על כל ברכה, או שיש ברכות שאין לענות עליהם ברוך הוא וברוך שמו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה