הלכה ליום שלישי ט' שבט תשע"ט 15 בינואר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חנה בת אסתר

הוקדש על ידי

פלוני

מהי ברכת הפופקורן?

בבואינו לדון אודות ברכת הפופקורן, עלינו להקדים ענין אחר.

ברכת בשמים מעורבים בסוכר
ידוע, כי חלק מהסוכר המצוי בזמנינו, עשוי מקנים של סוכר הגדלים באדמה. ומבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, היא ברכת "שהכל נהיה בדברו".

"הומלתא"
ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו: "הומלתא דאתי מבי הנדואה, מברכין עליה בורא פרי האדמה". והסבר הדברים: הומלתא, היא זנגויל שמבשלים אותו בדבש, כמו מרקחת ("ריבה"), ברכתה בורא פרי האדמה.

וכתב רבינו הטור (בסוף סימן רג), בשם המהר"ם מרוטנבורג בזו הלשון: "נראה לי, שעל בשמים שחוקין (טחונים) מעורבים יחד בסוכרא (בסוכר), מברכין בורא פרי האדמה, כמו הומלתא". וכתב מרן הבית יוסף, שלכאורה, הדבר פשוט שעל בשמים שחוקים עם סוכר מברכים בורא פרי האדמה, שהרי כן מבואר בפירוש בגמרא, לענין "הומלתא", ואם כן מה בא המהר"ם מרוטנבורג לחדש לנו בדבריו?

והסביר מרן הבית יוסף, שהיה מקום לומר שב"הומלתא" שנזכרה בגמרא, מדובר כאשר הבשמים ניכרים שלמים בתוך התערובת, שאז ודאי ברכתם בורא פרי האדמה, אבל במקרה של המהר"ם מרוטנבורג, מדובר אפילו בבשמים שחוקים לגמרי, ואז היה מקום לומר שהבשמים בטלים לגבי הסוכר, ומברכים עליהם שהכל נהיה בדברו, כדין ברכת הסוכר. לכן חידש המהר"ם מרוטנבורג שאף בנדון זה מברכים בורא פרי האדמה, מפני שלא איכפת לנו ממה שהבשמים שחוקים לגמרי, ובכל מקרה מברכים עליהם את הברכה הראויה להם, ולא אומרים שהם בטלים לגבי הסוכר.

וכן פסק מרן בשלחן ערוך: "בשמים שחוקים ומעורבים עם סוכר, הבשמים עיקר, ומברך עליהם כדין ברכת הבשמים, ולא כדין ברכת הסוכר". וכתב בספר כף החיים, שכאן מדובר דוקא באופן שהבשמים אינם טחונים לגמרי, שאם הם טחונים לגמרי ולא ניכר כלל במראה שיש כאן בשמים אלו, הרי ברכתם שהכל נהיה בדברו. והביא שכן פסק בספר שני לוחות הברית (השל"ה). ומבואר אם כן לשיטתו, שכל מאכל שאינו ניכר במראהו מאין הוא בא, מברכים עליו שהכל נהיה בדברו.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, לאחר שדן בענין זה, כתב, שאין דברי הכף החיים בזה מוכרחים, והביא מה שכתב בשו"ת בני יהודה לדחות את דברי השל"ה הקדוש בענין זה, שלעולם אנו נוקטים, שאף על פי שלא ניכרת צורת הפרי בתוך המאכל, אם הוא עיקר המאכל, מברכים עליו את ברכתו הראויה לו. ולכן, על בשמים הטחונים היטב ומעורבים בסוכר, יש לברך בורא פרי העץ, או בורא פרי האדמה, כפי הברכה הראויה לאותם הבשמים.

ברכת הפופקורן
ומעתה נדון לענין פופקורן העשוי תירס, שאף שלדברי הכף החיים היה ראוי לברך עליו שהכל נהיה בדברו, שהרי המראה של הפופקורן אינו נראה כלל כמראה התירס, מכל מקום מאחר שביארנו שלהלכה אין חילוק בזה, לכן יש לברך על הפופקורן בורא פרי האדמה, כעיקר ברכת התירס.

והגאון רבי משה פיינשטיין כתב לחזק את הדברים, שאף אם נאמר שדבר שבטלה צורתו לגמרי, מברכים עליו שהכל נהיה בדברו, זהו דוקא במקום שבטלה צורתו מחמת טחינה וכתישה וכיוצא בזה, אבל הפופקורן שמעולם לא נטחן, רק הוא תפוח מאד, אין זה נחשב שנשתנתה צורתו, ובפרט שהכל יודעים שהפופקורן עשוי מתירס, לכן להלכה אין ספק שיש לברך על הפופקורן "בורא פרי האדמה".

שאלות ותשובות על ההלכה

האם על מרק בטטה הניכר שהוא העיקר והטעם מורגש, נברך אדמה או שהכל? ט' שבט תשע"ט / 15 בינואר 2019

ברכתו בורא פרי האדמה.

מצוי היום חטיף שהוא פופקורן מתוק (מצופה בדבש ), האם גם עליו צריך לברך אדמה? ט' שבט תשע"ט / 15 בינואר 2019

גם פופקורן כזה ברכתו בורא פרי האדמה.

מה מברכים על במבה? ה' כסלו תשע"ג / 19 בנובמבר 2012

על הבמבה יש מחלוקת מה מברכים. יש אומרים האדמה, ויש אומרים שהכל נהיה בדברו

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה