הלכה ליום שלישי ט' שבט תשע"ט 15 בינואר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חנה בת אסתר

הוקדש על ידי

פלוני

מהי ברכת הפופקורן?

בבואינו לדון אודות ברכת הפופקורן, עלינו להקדים ענין אחר.

ברכת בשמים מעורבים בסוכר
ידוע, כי חלק מהסוכר המצוי בזמנינו, עשוי מקנים של סוכר הגדלים באדמה. ומבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, היא ברכת "שהכל נהיה בדברו".

"הומלתא"
ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו: "הומלתא דאתי מבי הנדואה, מברכין עליה בורא פרי האדמה". והסבר הדברים: הומלתא, היא זנגויל שמבשלים אותו בדבש, כמו מרקחת ("ריבה"), ברכתה בורא פרי האדמה.

וכתב רבינו הטור (בסוף סימן רג), בשם המהר"ם מרוטנבורג בזו הלשון: "נראה לי, שעל בשמים שחוקין (טחונים) מעורבים יחד בסוכרא (בסוכר), מברכין בורא פרי האדמה, כמו הומלתא". וכתב מרן הבית יוסף, שלכאורה, הדבר פשוט שעל בשמים שחוקים עם סוכר מברכים בורא פרי האדמה, שהרי כן מבואר בפירוש בגמרא, לענין "הומלתא", ואם כן מה בא המהר"ם מרוטנבורג לחדש לנו בדבריו?

והסביר מרן הבית יוסף, שהיה מקום לומר שב"הומלתא" שנזכרה בגמרא, מדובר כאשר הבשמים ניכרים שלמים בתוך התערובת, שאז ודאי ברכתם בורא פרי האדמה, אבל במקרה של המהר"ם מרוטנבורג, מדובר אפילו בבשמים שחוקים לגמרי, ואז היה מקום לומר שהבשמים בטלים לגבי הסוכר, ומברכים עליהם שהכל נהיה בדברו, כדין ברכת הסוכר. לכן חידש המהר"ם מרוטנבורג שאף בנדון זה מברכים בורא פרי האדמה, מפני שלא איכפת לנו ממה שהבשמים שחוקים לגמרי, ובכל מקרה מברכים עליהם את הברכה הראויה להם, ולא אומרים שהם בטלים לגבי הסוכר.

וכן פסק מרן בשלחן ערוך: "בשמים שחוקים ומעורבים עם סוכר, הבשמים עיקר, ומברך עליהם כדין ברכת הבשמים, ולא כדין ברכת הסוכר". וכתב בספר כף החיים, שכאן מדובר דוקא באופן שהבשמים אינם טחונים לגמרי, שאם הם טחונים לגמרי ולא ניכר כלל במראה שיש כאן בשמים אלו, הרי ברכתם שהכל נהיה בדברו. והביא שכן פסק בספר שני לוחות הברית (השל"ה). ומבואר אם כן לשיטתו, שכל מאכל שאינו ניכר במראהו מאין הוא בא, מברכים עליו שהכל נהיה בדברו.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, לאחר שדן בענין זה, כתב, שאין דברי הכף החיים בזה מוכרחים, והביא מה שכתב בשו"ת בני יהודה לדחות את דברי השל"ה הקדוש בענין זה, שלעולם אנו נוקטים, שאף על פי שלא ניכרת צורת הפרי בתוך המאכל, אם הוא עיקר המאכל, מברכים עליו את ברכתו הראויה לו. ולכן, על בשמים הטחונים היטב ומעורבים בסוכר, יש לברך בורא פרי העץ, או בורא פרי האדמה, כפי הברכה הראויה לאותם הבשמים.

ברכת הפופקורן
ומעתה נדון לענין פופקורן העשוי תירס, שאף שלדברי הכף החיים היה ראוי לברך עליו שהכל נהיה בדברו, שהרי המראה של הפופקורן אינו נראה כלל כמראה התירס, מכל מקום מאחר שביארנו שלהלכה אין חילוק בזה, לכן יש לברך על הפופקורן בורא פרי האדמה, כעיקר ברכת התירס.

והגאון רבי משה פיינשטיין כתב לחזק את הדברים, שאף אם נאמר שדבר שבטלה צורתו לגמרי, מברכים עליו שהכל נהיה בדברו, זהו דוקא במקום שבטלה צורתו מחמת טחינה וכתישה וכיוצא בזה, אבל הפופקורן שמעולם לא נטחן, רק הוא תפוח מאד, אין זה נחשב שנשתנתה צורתו, ובפרט שהכל יודעים שהפופקורן עשוי מתירס, לכן להלכה אין ספק שיש לברך על הפופקורן "בורא פרי האדמה".

שאלות ותשובות על ההלכה

האם על מרק בטטה הניכר שהוא העיקר והטעם מורגש, נברך אדמה או שהכל? ט' שבט תשע"ט / 15 בינואר 2019

ברכתו בורא פרי האדמה.

מצוי היום חטיף שהוא פופקורן מתוק (מצופה בדבש ), האם גם עליו צריך לברך אדמה? ט' שבט תשע"ט / 15 בינואר 2019

גם פופקורן כזה ברכתו בורא פרי האדמה.

מה מברכים על במבה? ה' כסלו תשע"ג / 19 בנובמבר 2012

על הבמבה יש מחלוקת מה מברכים. יש אומרים האדמה, ויש אומרים שהכל נהיה בדברו

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

שיעור אכילה כדי להתחייב בברכה אחרונה

על כל דבר שאדם אוכל, עליו לברך עליו "ברכה ראשונה", כגון ברכת "שהכל" או "העץ". ואפילו אם אינו אוכל אלא מעט מאותו מאכל, חייב לברך עליו, כל שבא לאכלו לשם אכילה. (אבל אם לא בא אלא לטעום מאותו מאכל בכדי לתקנו בהוספת תבלין וכדומה, אינו מברך על אכילה זו כלל). ולכן מי שלועס גומ......

לקריאת ההלכה

מהי ברכת הפופקורן?

בבואינו לדון אודות ברכת הפופקורן, עלינו להקדים ענין אחר. ברכת בשמים מעורבים בסוכר ידוע, כי חלק מהסוכר המצוי בזמנינו, עשוי מקנים של סוכר הגדלים באדמה. ומבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, היא ברכת "שהכל נהיה בדברו". "הומלתא" ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו: &......

לקריאת ההלכה


ברכה אחרונה על "וופלים", "בקלאווה", "עוגת נפוליאון", "בורקס"

בהלכה הקודמת ביארנו, שעוגה שיש בה מעט קמח, ואכל ממנה כזית, יש לברך לאחר מכן ברכת "על המחיה", אך זאת בתנאי, שהקמח מהווה לא פחות משישית ממרכיבי העוגה, וכן בתנאי שיהיה טעם הקמח ניכר בעוגה (כפי שקורה בדרך כלל). ולפיכך למדנו שעוגת גבינה, שיש בה למשל שתי כוסות קמח, יש לברך לאחר אכילת כזית מהע......

לקריאת ההלכה

כאבי עיניים בשבת

אמרו רבותינו בגמרא במסכת עבודה זרה (כח:) "שורייני עינא בליבא תליא", כלומר, לפי ידיעת חכמינו זכרונם לברכה, עיני האדם, קשורות ללבו של האדם, ולכן, אם רואים אנו שיש סכנה באחת מעיניו, דומה הדבר לחולי בלבו של האדם, שבודאי יש למהר לחלל עליו את השבת שלא ימות. ולפי זה, מי שמרגיש כאבים בעיניו, וי......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה

ברכה אחרונה על עוגות שיש בהן גם קמח

בהלכות הקודמות, ביארנו, שכל מין מאכל או תבשיל, שעשוי מכמה חומרים שונים, ובכללם "מין דגן", (בדרך כלל – קמח חיטה), והדגן מעורב במאכל על מנת לתת לו טעם טוב, הרי שהברכה שיש לברך על אותו מאכל היא "בורא מיני מזונות". ואף על פי שרוב המאכל מורכב ממרכיבים אחרים, שאינם מין דגן, בכל ז......

לקריאת ההלכה