הלכה ליום חמישי י"ד אב תשע"ט 15 באוגוסט 2019

הטמנה

שאלה: האם מותר לכסות במגבת בשבת סיר המונח על גבי פלאטה חשמלית?

תשובה: בדורות הקודמים, היו נוהגים להטמין את הקדירה (הסיר) של התבשיל בתוך עפר וכיוצא בזה, כדי לשמור על חמימותו של התבשיל.

דבר שמוסיף ושאינו מוסיף הבל
כשהיו טומנים את התבשיל, יש שהיו טומנים את הקדירה (הסיר) בתוך דבר שרק שומר על חמימות התבשיל, כגון נוצות של יונה ובגדים וכיוצא בזה. ויש שהיו טומנים את הקדירה בתוך דבר שמוסיף לחמימותו של התבשיל, כגון פסולת של זיתים או של שומשמין, שגורמת לקדירה להתחמם יותר.

וכל הטמנה שהיא בדבר שבא לשמור על חמימותו של המאכל, ולא להוסיף על חום הקדירה, כגון הטמנה בתוך בגדים, נקראת הטמנה בדבר "שאינו מוסיף הבל". וכל הטמנה שהיא בדבר הבא להוסיף על חמימות המאכל, כגון הטמנה בפסולת של זיתים, נקראת הטמנה "בדבר המוסיף הבל".

איסור הטמנה בדבר המוסיף הבל
גזרו חכמים שלא להטמין אפילו מערב שבת (קודם כניסת השבת) בדבר שהוא מוסיף הבל. גזירה, שמא יראה שהמאכל אינו מחומם כל צרכו, ויבא להטמין ברמץ, שיש בו גחלי אש, ומתוך כך יבא לידי איסור תורה. ולפיכך, אסור להטמין תבשיל בערב שבת בפסולת של זיתים או במלח או בכל דבר המוסיף הבל. אבל בדבר שאינו מוסיף הבל, כגון בגדים או כרים וכסתות וכדומה, מותר להטמין מערב שבת.

הטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל
אבל ביום השבת עצמו, אסור להטמין אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל, גזירה שמא ימצא שהתבשיל צונן, ויבא לחממו באיסור. ולכן אסור לכסות ביום השבת עצמו קדירה שיש בה תבשיל חם, כדי לשמור על חמימותה, וכל שכן שאסור לכסות בשבת בבגדים את קדירת התבשיל שמונחת על גבי פלאטה חשמלית כדי למהר את בישולה וחימומה.

וכל זה בשבת עצמה, אבל מערב שבת, קודם כניסת השבת, מותר להטמין מאכל בדבר שאינו מוסיף הבל, כגון בגדים. ולכן מותר לכסות במגבת את קדירת החמין המונחת על גבי הפלאטה מערב שבת, שהרי המגבת אינה מוסיפה הבל. ובהמשך נחזור בעזרת ה' ונסכם ונסביר את הדברים.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אסור להיח מגבת על הסיר בשבת, כאשר היא לא נוגעת בצדדי הסיר? כ"ט אב תשע"ט / 30 באוגוסט 2019

להניח מגבת על גבי הסיר באופן שאינה גולשת לצדדים, אם לא עשה כן מערב שבת, אנו לא ביארנו את הדין בזה בפירוש. ואף על פי שיש מיקלים, וכמו שכתב מרן זצ"ל וכן כתב בנו הגאון שליט"א בילקוט יוסף, והביא סימוכין למנהג זה, וכן נוהגות כמה נשים חכמניות, בכל זאת אנו סתמנו את הדברים כפשט דברי מרן השלחן ערוך כדי לא להאריך יותר מדאי בפרטי דינים. וכך הורה לנו מרן זצ"ל לגבי הלכה יומית, לכתוב הדברים באופן כזה, ובמקרה אחד אף הורה לנו לכתוב להיפך ממה שפסק בספרו, כדי לכתוב את הדברים בשפה קלה ושיהיה כמה שניתן לכל הדעות.

האם מותר לכסות את הסיר רק מלמעלה? י"ט אב תשע"ט / 20 באוגוסט 2019

הטמנה, היא אפילו כשאינו מכסה אלא מלמעלה. אלא שיש מיקלים בזה וכמה פוסקים כתבו שיש להם על מה לסמוך. כלומר, להניח מגבת על גבי קדירה, באופן שהכיסוי אינו יורד לשוליים, אפילו בשבת.

תבנית אלומיניום או סיר המונח בהיתר ע״ג פלאטה (כגון שהונח מערב שבת, או בשבת אם הוא דבר יבש שכבר נתבשל כל צרכו), האם מותר לכסות אותו בשבת במכסה (של ברזל או זכוכית או אלומיניום וכדו׳) כדי למהר את חימומו? י"ח אב תשע"ט / 19 באוגוסט 2019

מכסה, אינו הטמנה. לכן מותר לכסות סיר, או תבנית עם נייר אלומיניום, כיון שעושה כן גם כדי לשמור על המאכל שלא יתלכלך וכדומה.

אם מותר בשבת לשים מים מהמיחם לבקבוק  שומר חום?   ט"ו אב תשע"ט / 16 באוגוסט 2019

לכאורה יש להקל, משום שנחשב ככלי ראשון שפינהו לכלי שני שמותר להטמינו בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל. וכיוצא בזה כתב מרן זצ"ל (בחזון עובדיה שבת ח"א) לגבי הטמנה בכלי "טרמוס". 

האם מותר לחמם בשבת חלה העטופה בניילון נצמד על גבי סיר שמונח על הפלטה, מדין טומן? א' חשון תשע"ז / 2 בנובמבר 2016

מותר לעשות כן בשבת, שאין בזה משום טומן. כן השיב לנו מרן זצ"ל לגבי נייר אלומיניום, ומסתבר שהוא הדין לגבי ניילון נצמד שעשוי כדי שהחלה לא תתלכלך.

האם בשבת עצמה מותר לכסות (לא להטמין!) סיר מבושל כל צרכו שע"ג פלאטה?
וכן מה הדין לאדם אשר הטמין (לא כיסה) סיר מבושל כל צרכו שע"ג פלאטה האם זה נחשב הטמנה במוסיף הבל או באינו מוסיף הבל? לעניין דיעבד האם יהא מותר להנות מהתבשיל?
וכן אם הניח תבשיל יבש בושל כל צרכו שהוטמן ומונח ע"ג פלאטה שבת ,מה דינו? י"ב כסלו תשע"ג / 26 בנובמבר 2012

לענין הטמנה מצד אחד (מלמעלה) בשבת על גבי הפלאטה. נחלקו בזה הפוסקים, ונכון להחמיר בזה.
אם הטמין את התבשיל בשבת באיסור, והתבשיל כבר היה חם, כגון שהוא מונח על הפלאטה, בדיעבד מותר לאכול ממנו בשבת.

בענין ההלכה, אם מכסה בשמיכה את הסיר מכל הכיוונים בערב שבת האם זה בסדר? השמיכה זה לא דבר שמוסיף הבל י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

המנהג להקל בזה. כמו שכתב בשו"ת יביע אומר חלק ו (סימן לב, לג).

במצב ששם את המגבת בערב שבת על החמין והאוכל היה מבושל ופיחד להשאיר המגבת כל הלילה שהמאכל לא ישרף והוריד המגבת, האם מותר להחזיר המגבת יותר מאוחר או בבוקר? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

אם הסיר את המגבת בשבת עצמה, מותר לחזור ולהניחה על התבשיל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

חנוכה

אנו עומדים לפני תחילת ימי החנוכה, ולכן נתחיל ללמוד את הדינים הנוגעים לימים אלה. ימי החנוכה ימי החנוכה הם שמונה ימים. החל מיום כ"ה בכסליו. ובשנה זו (התש"פ) יחול יום כ"ה בכסליו ביום שני בשבוע הבא. ובמוצאי יום ראשון (שהוא ליל שני), נדליק נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום ראשון שאח......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות במסיבת חנוכה ובבית הכנסת

נהגו כל ישראל, שמברכים ומדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת כדי לפרסם את הנס. והוא מנהג ותיק שנזכר בדברי רבותינו הראשונים. וטעם המנהג, כתב בספר המכתם (פסחים קא.), שמאחר ויש פרסום הנס גדול בפני כל העם, ועוד שיש אנשים שאין להם נרות חנוכה בבתיהם, לכן נוהגים להדליק גם בבית הכנסת. ומנהג זה נפסק על ידי מרן......

לקריאת ההלכה


אשה חכמה בתורה

בהלכות קודמות נתבאר הדין שחייבים לעמוד בפני אדם זקן בשנים. והוא הדין לגבי אשה זקנה בשנים. וכן נתבאר הדין שיש לקום בפני תלמיד חכם ובפני אשתו של התלמיד חכם. בהלכה הקודמת ביארנו גם, שמרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שתלמידה מחוייבת בכבוד מורתה שלמדה תורה מפיה, וצריכה לעמוד בפניה, ואסורה לקרוא ......

לקריאת ההלכה

קימה בפני זקן בשנים

בהלכה הקודמת ביארנו את שורש החיוב לקום בפני תלמיד חכם ובפני זקן בשנים. מי נקרא "זקן" נחלקו הפוסקים אודות החיוב לקום בפני אדם זקן, מאיזה גיל נקרא אדם "זקן"? כי יש סוברים שמגיל שישים כבר נקרא אדם "זקן". אבל לדעת הטור ומרן השלחן ערוך, אדם אין אדם נחשב לזקן, אלא מגיל שב......

לקריאת ההלכה

קימה בפני תלמיד חכם

נאמר בתורה (ויקרא יט): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'". ופירשו רבותינו במסכת קידושין (דף לב:) "שיבה" זה שהוא זקן בשנים "זקן" זה שקנה חכמה. כלומר, תלמיד חכם, אף על פי שהוא צעיר לימים, חייבים לעמוד בפניו מלא קומה (כל......

לקריאת ההלכה

לחלוק כבוד לרב באמצע קריאת שמע

בהלכות הקודמות נתבאר חיוב קימה בפני תלמיד חכם או אדם זקן. הלכה יש בידינו, שאין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו, דהיינו שאם נמצאים לפנינו שני תלמידי חכמים, והאחד הוא רבו של האחר, אין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו. (אולם בודאי שאסור לבזותו או למנוע ממנו כבוד באופן שגורם לביזיון). אבל אם הרב בעצמו מכבד את......

לקריאת ההלכה