Halacha pourיום שני כ' טבת תשפ"א 4 בjanvier 2021

Prier face à une image

Question: Est-il permis de prier la ‘Amida face à un rideau sur lequel se trouvent des dessins?

Réponse: Notre maitre le RAMBAM écrit dans une Responsa (édition Friedman chap.20):
« Il n’est pas juste de prier face à des vêtements sur lesquels se trouvent des dessins même si ces dessins ne sont pas en relief. Nous avons personnellement l’usage de fermer les yeux lorsqu’il nous arrive de prier face à un mur ou un vêtement décoré d’un dessin. »
Nous pouvons constater à travers les propos du RAMBAM qu’il n’est pas juste de prier face à un vêtement ou rideau sur lesquels se trouvent des dessins. Cette interdiction a pour raison essentielle le fait que ces dessins peuvent perturber la concentration de celui qui prie.
Cette Halacha est tranchée par le TOUR et par MARAN dans le Choulh’an Arouh’ (chap.90 parag.23). C’est ainsi que tranche également le Gaon Rabbénou Yossef H‘AÏM dans le livre Ben Ich H'aïm (Paracha de Itro).

Mais dans le livre Or Létsion tome 2 (page 64), on rapporte au nom du Gaon Rabbi Ben Tsion ABBA CHAOUL z.ts.l qu’il faut faire une différence sur ce point, car s’il s’agit de dessins qui se trouvent sur un vêtement que l’on n’a pas l’habitude de voir pendant la prière – par exemple si l’on se trouve dans un endroit où un vêtement décoré d’un dessin, est suspendu – dans ce cas, il faut effectivement s’abstenir de prier face à un tel vêtement. Mais face à un rideau que l’on a l’habitude de voir face à soi lors de la prière, il n’y a pas à craindre réellement à une perturbation quelconque de la concentration. Et il est donc permis de prier face à un tel rideau.

Cependant, notre le Rav Ovadia YOSSEF z.ts.l, dans son livre Chou’t Yabi'a Omer tome 9 (chap.236), réfute l’opinion du Or Létsion sur ce point, car il est plus vraisemblable qu’un rideau perturbe la concentration dans tous les cas, sans faire de distinction entre un rideau et un vêtement qui se trouve par hasard face à une personne qui prie, puisque les décisionnaires n’ont pas fait eux même cette nuance.

Hormis tout cela, il est expliqué dans le Zohar Ha-Kadoch, ainsi que dans les enseignements des Kabbalistes (dans le Séfer Ha-H’aredim de notre maître Rabbi El’azar AZKARI), que celui qui ne veille pas à fermer ses yeux lors de la ‘Amida, cette personne fait preuve de manque de respect envers la Chéh’ina (présence Divine) qui se trouve face à celui qui prie.
Voici donc les propos exacts du Zohar et des Kabbalistes sur ce point:
Celui qui ouvre les yeux lors de la prière avance sur lui même la venue du Malah’ Ha-Mavète (l’ange de la mort), et ainsi lorsque son âme quittera ce monde, il ne méritera pas de contempler la brillance de la Chéh'ina (la présence Divine). Sur un tel individu, nos maîtres enseignent:
« Ceux qui m'honorent, je les honore, et ceux qui m'humilient subiront la honte. » Fin de citation.

Explication: Ceux qui m'honorent – ceux qui font honneur à la Chéh'ina,
Je les honore – Hachem lui fera l’honneur - lorsqu’il quittera ce monde – de lui donner la possibilité de contempler la Chéh'ina, puisqu’il est dit : « Aucun être vivant ne me verra et vivra ». Ce qui veut dire que vivant, nous ne pouvons pas contempler la Chéh'ina, mais on peut la contempler lors du décès.
« Ceux qui m’humilient ». Cela correspond à celui qui fait honte à la Chéh'ina au moment de la prière, laissant ses yeux vagabonder et voir ce qui se trouve devant lui. « Subiront la honte ». Cette personne sera elle aussi humiliée lors de son décès.

Il est donc évident qu’il n’y a absolument pas matière à autoriser une telle chose.
Chacun se doit de veiller particulièrement à fermer les yeux lors de la prière, même si l’on se trouve dans un lieu où il n’y  pas la moindre chose qui perturbe la concentration, ou alors, mettre les yeux dans le Siddour, car cela est comparable à fermer les yeux.

En conclusion: Lors de la ‘Amida, il faut veiller à fermer les yeux ou bien à regarder le Siddour, et l’on ne doit pas regarder devant soi, ni dans toutes les directions.

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

Lire la Halacha

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

Lire la Halacha

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

Lire la Halacha

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

Lire la Halacha


משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

Lire la Halacha

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

Lire la Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Lire la Halacha

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

Lire la Halacha