Halacha pourיום שלישי כ"ב תמוז תש"פ 14 בjuillet 2020

L’interdiction de consommer de la viande et des laitages sur la même table

Raisons et définitions de la Halacha
Une personne qui consomme des laitages, n’a pas le droit de placer de la viande sur la même table. Ou bien le contraire, une personne qui consomme de la viande, n’a pas le droit de placer des laitages sur la même table. Ceci par décret de nos maîtres.

Ce décret est expliqué de 2 façons différentes dans les Poskim (décisionnaires):
Selon RACHI, ce décret a pour but d’empêcher que la viande et les laitages ne se touchent, et qu’on en arrive à les consommer ensemble.
Selon le RAMBAM, ce décret a pour but d’empêcher que l’on ne mange par inadvertance, aussi le plat de viande ou de laitage se trouvant sur la table.

Manger seul ou en compagnie d’une autre personne
Il n’y a pas de différence sur ce point aussi bien lorsqu’on est assis seul et que des aliments « viandes » et des laitages se trouvent sur la table, aussi bien lorsqu’on est assis en compagnie d’une autre personne qui consomme des aliments « viandes » ou des laitages, car dans les 2 cas la crainte que l’on en arrive à consommer l’aliment interdit persiste.

Lorsque les 2 personnes ne se connaissent pas
Cependant, on enseigne dans la Guémara ‘Houlin (107b) que cet interdit ne concerne que 2 personnes qui se connaissent, et qui mangent à la même table, l’un de la viande, et l’autre des laitages. Dans ce cas, nous craignons effectivement que le fait qu’ils se connaissent entraîne que l’un en arrive à consommer du plat de l’autre. Mais s’il s’agit de 2 personnes qui ne se connaissent pas, par exemple, 2 clients d’un hôtel qui mangent à la même table, il n’y a pas d’interdit à ce qu’ils mangent à la même table, l’un de la viande, et l’autre des laitages, car dans ce cas, il n’y a pas tellement à craindre que l’un en arrive à manger du plat de l’autre, puisqu’ils ne se connaissent pas.

Nous apprenons à partir de là que lorsqu’on mange dans un restaurant où l’on sert aussi bien des aliments « viandes » que des laitages (sous contrôle rabbinique), et que les clients mangent à une même table, les uns des aliments « viandes » et les autres des laitages, il n’y a pas d’interdiction vis-à-vis de l’interdit de consommer des aliments « viandes » et des laitages à la même table.

Mais en réalité, l’expérience a prouvé que dans de tels endroits où l’on sert aussi bien des aliments « viandes » que des laitages ensemble, les accidents Halachiques sont très fréquents, car les serveurs et les cuisiniers ne sont pas toujours suffisamment vigilants pour séparer la viande des laitages, et il est très probable que l’on en vienne à transgresser. Il faut donc être très vigilant et vérifier la qualité de la Cacherout d’un tel endroit avant d’y consommer quoi que ce soit.               

Lorsque les personnes sont assises à des places éloignées l’une de l’autre
Si 2 personnes consomment, l’un de la viande, et l’autre des laitages, mais sur une très grande table, de sorte qu’elles sont très éloignées l’une de l’autre, au point où personne ne peut accéder à l’assiette de l’autre en tendant le bras, elles peuvent manger ainsi sans placer de signe distinctif.

Conclusion: On ne doit pas consommer des laitages à une table où se trouvent également des aliments « viandes », et inversement. Si l’autre aliment appartient à une personne que l’on ne connait pas, il est permis de consommer l’aliment contraire à cette même table, car du fait que les personnes ne se connaissent pas, il n’y a pas de crainte que l’un consomme l’aliment de l’autre.

Dans la prochaine Halacha, nous apporterons – avec l’aide d’Hachem – d’autres détails sur cette règle.

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

Lire la Halacha

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

Lire la Halacha

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

Lire la Halacha

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

Lire la Halacha


מלוה מלכה

שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה? תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, "לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית". כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה......

Lire la Halacha

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

Lire la Halacha

דין הנשים בסעודת מלוה מלכה

בהלכה הקודמת ביארנו שמצוה על כל אדם להשתדל לאכול סעודה רביעית שנקראת גם כן סעודת מלוה מלכה, על שם שהיא נערכת במוצאי שבת ללוות את שבת המלכה בצאתה ולהותיר ברכה לסעודות החול. וביארנו שמצוה להשתדל לאכול פת (לחם) בסעודה זו, ומי שאינו יכול לאכול פת מחמת שובעו, יוכל לסעוד בפת הבאה בכסנין (כגון עוגה או קרקר......

Lire la Halacha

שאלה: מי שחילל שבת עבור חולה, ובסופו של דבר התברר שלא היה צורך בפעולת חילול שבת כלל, האם הוא צריך כפרה על חטאו?

תשובה: מי שחילל שבת סתם, וכגון שנסע במכונית בשבת שלא לצורך פיקוח נפש כלל, בודאי שכאשר יחזור בתשובה מעוונו, יצטרך לעשות סדר תיקון תשובה, לכפר על חטאו הגדול בחילול שבת קודש. ואז, כשיראה ה' בעוניו ובצערו, בודאי שיקבל את תשובתו ברצון. אולם המחלל שבת עבור נפש מישראל הנמצאת בסכנה, מצוה גדולה עשה, ו......

Lire la Halacha