Halacha pourיום שלישי י"ט כסלו תש"פ 17 בdécembre 2019

La fête de ‘Hanouka

Nous sommes à l’approche de la fête de ‘Hanouka, nous allons donc commencer à expliquer l’essentiel des lois relatives à cette fête.

Les dates de H’anoukah pour cette année (5780)
La fête de ‘Hanouka dure 8 jours, à partir du 25 Kislev.
Cette année 5780, le 25 Kislev tombera le lundi 23 décembre, nous allumerons donc la première lumière le dimanche soir 22 décembre. Nous allumerons donc la dernière lumière le dimanche soir suivant (29 décembre).

Le sens des miracles de H’anoukah jusqu’à nos jours
Pendant ‘Hanouka, il existe plusieurs règles et usages observés au sein du peuple d’Israël, afin d’exprimer notre reconnaissance envers Hachem, et de commémorer les miracles qu’Hachem a réalisé pour nos ancêtres au temps du 2ème Temple.

En ces temps, la situation spirituelle et matérielle d’Israël était très difficile, car les nations oppressaient Israël, en particulier la Grèce impie qui promulgua de durs décrets sur notre peuple habitant la terre d’Israël, afin de les empêcher d’accomplir la Torah et les Mitsvot. Même au sein de notre peuple, se levèrent des juifs « affranchis de la Torah et des Mitsvot, qui commencèrent à profaner le Chabbat, et à se comporter comme des non-juifs en tout point, et Israël souffrit énormément de ses ennemis.

Jusqu’au moment où Hachem les pris en pitié, et les sauva de la main des Grecs, par l’intermédiaire d’une famille de Cohanim Guédolim, les ‘Hachmonaïm, qui eurent la victoire sur les grecs, délivrèrent Israël de leurs mains et nommèrent un roi parmi les Cohanim. La chose était un véritable miracle car les Cohanim ‘Hachmonaïm ainsi que leur armée n’étaient qu’une poignée, alors que les grecs en ces temps là étaient un empire colossal, et malgré tout, par la grâce d’Hachem sur eux, ainsi que par la force de leur confiance en Hachem, par leur Torah et leur droiture, ils méritèrent de mettre en fuite les armées grecques, et à  les chasser du pays.

Lorsque les ‘Hachmonaïm gagnèrent la guerre contre les grecs, ils pénétrèrent dans le Temple pour le restaurer et voulurent rallumer la Ménora du Temple.
Ils ne trouvèrent qu’un flacon d’huile d’olive pure, mais ce flacon ne contenait que la quantité d’huile pour que la Ménora reste allumée qu’un seul jour. Il eut un miracle, et ils purent allumer avec ce flacon durant 8 jours, le temps nécessaire pour presser des olives et fabriquer de l’huile pure. Le jour où ils trouvèrent le flacon d’huile était un 25 Kislev.
C’est pourquoi, les sages de cette génération instituèrent de célébrer ces huit jours, à partir de la date du 25 Kislev, comme des jours de louanges et de joie, en allumant des lumières chacun des 8 soirs, afin de divulguer le miracle, et ces jours se nomment ‘Hanouka.

Pourquoi cette fête se nomme-t-elle « ‘Hanouka »?
Rabbénou Péra’hya écrit dans son commentaire sur la Guémara Chabbat (21b) que cette fête se nomme « ‘Hanouka » en raison de la nouvelle inauguration du Temple réalisée en ces jours, par Israël au moyen de sacrifices de reconnaissance à Hachem pour le miracle dont ils bénéficièrent.
En effet, les grecs avaient détruit l’autel des sacrifices dans le Temple, et lorsque les ‘Hachmonaïm gagnèrent la guerre, ils édifièrent de nouveau l’autel.
Durant ces 8 jours, le peuple d’Israël se rendit de nouveau dans le Temple et s’adonna à sa réparation, en passant les murs à la chaux et en le réédifiant de nouveau. (‘Hazon Ovadia-‘Hanouka page 6. Rabbénou Péra’hya – l’un de nos maitres les décisionnaires médiévaux - explique souvent des termes particuliers).

Vigilance vis-à-vis de l’allumage des lumières de ‘Hanouka
Il faut être très attentionné envers la Mitsva de l’allumage des lumières de ‘Hanouka, car cette Mitsva est très précieuse, afin de divulguer le miracle, en adressant des remerciements à Hachem. Nos maitres enseignent dans la Guémara Chabbat (23b) que celui qui accomplie cette Mitsva selon les exigences de la Halacha, aura le mérite d’avoir des enfants Talmidé ‘Ha’hamim (érudits dans la Torah). Comme il est dit: « Le Ner (la lampe) est la Mitsva, et la Torah est la lumière » (Michlé chap.6).
Rachi explique ce verset ainsi : C’est par le Ner Mitsva (le Ner que l’on a l’obligation d’allumer) que vient la lumière de la Torah.
Le Meïri ajoute qu’il s’agit ici d’accomplir la Mitsva de Ner avec beaucoup de soin, et beaucoup d’affection.

Combien de Nerot doit-on allumer?
Combien de Nerot doit-on allumer? Selon le strict Din, il est suffisant d’allumer une seule lumière par foyer du peuple d’Israël, chaque soir, quel que soit le nombre d’habitants dans le foyer.
Mais tout le peuple d’Israël a la tradition d’embellir la Mitsva et d’ajouter une lumière par soir, jusqu’à ce qu’il y est 8 lumières le 8ème soir. (avec une lumière supplémentaire appelée « Chamach »).

Selon la tradition des Séfaradim et des originaires des communautés du moyen- orient, conformément à l’opinion de MARAN dans le Choulh’an ‘Arouh’, un membre du foyer allume, et acquitte tous les membres du foyer par son allumage.
Mais selon la tradition des Achkénazim, chaque membre du foyer allume ses Nerot de ‘Hanouka, de façon indépendante.

8 Halachot Les plus populaires

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

Lire la Halacha

(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

Lire la Halacha

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

Lire la Halacha


שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

Lire la Halacha

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

Lire la Halacha

ברכת שהחיינו על מיני פירות דומים

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לברך ברכת שהחיינו בשעה שאוכלים פרי מפירות הדר, כגון אשכולית או תפוז, שאינם מצויים כל כך במשך כל השנה, וכאשר זוכה אדם לאכול מפירות אלה לראשונה באותה השנה, והפירות הינם חדשים משנה זו, יברך עליהם ברכת "בורא פרי העץ", ולאחריה יברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמ......

Lire la Halacha

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

Lire la Halacha