Halacha pour dimanche 15 Elul 5779 15 septembre 2019

Nouvelle cuisson pendant Chabbat d’un aliment cuit au four avant Chabbat (« Bichoul A’har Afiya »)

Nous avons expliqué il y a environ 3 semaines qu’il est permis de chauffer pendant Chabbat sur la plaque électrique (Plata), un aliment qui a été cuit avant Chabbat, à la condition que l’aliment soit un solide, comme un Borekas, une quiche ou autre.
Mais un aliment liquide, comme une soupe de légumes, on ne doit pas le chauffer pendant Chabbat.
La raison à cette règle réside dans le principe:
« Il n’y a pas de nouvelle cuisson sur un aliment déjà cuit ».
Cela signifie que lorsqu’une chose a déjà été cuite avant Chabbat, il n’y a pas d’interdiction à la chauffer de nouveau pendant Chabbat, car ce geste n’est pas une « cuisson » mais un « réchauffement ».
Mais lorsqu’il s’agit d’une chose liquide, même si elle a été cuite avant Chabbat, le fait de la réchauffer pendant Chabbat constitue une nouvelle cuisson.
En résumé: « Il y a nouvelle cuisson sur un aliment liquide, et il n’y a pas de nouvelle cuisson sur un aliment solide. »

C’est pourquoi, nous avons également appris qu’il est permis de prendre pendant Chabbat un aliment cuit avant Chabbat et le mettre dans un autre plat bouillant.
Par exemple : Il est permis de prendre pendant Chabbat un œuf dur (donc cuit) et le mettre à l’intérieur d’un ustensile rempli d’eau bouillante. De même, il est permis de prendre un morceau de viande cuite, et le placer dans une marmite chaude qui se trouve sur la plaque, car « Il n’y a pas de nouvelle cuisson sur un aliment déjà cuit. »

Jusqu’ici, nous avons traité d’un aliment solide déjà cuit, ce qui signifie « cuit avec de l’eau dans une marmite ou une casserole » avant Chabbat.
Qu’en est-il d’un aliment solide qui a été cuit mais au four avant Chabbat?
Est-ce que le fait de le réchauffer pendant Chabbat constitue un interdit à titre de « nouvelle cuisson », ou bien le principe selon lequel « il n’y a pas de nouvelle cuisson sur un aliment (solide) déjà cuit » inclut aussi un aliment cuit au préalable par enfournement?
Par exemple: Une quiche que l’on a cuit au four vendredi avant Chabbat, est-il permis de la réchauffer pendant Chabbat, ou non?

Cette question ne touche pas seulement un aliment cuit au four avant Chabbat, mais aussi un aliment qui a été « grillé » avant Chabbat, comme de la viande grillée (de même, toute chose que l’on a « torréfiée » avant Chabbat, comme des « pépites » par exemple, ou du café). Dit-on au sujet de ces types d’aliments « qu’il n’y a pas de nouvelle cuisson sur un aliment déjà cuit », ou bien ces types d’aliments ne sont pas inclus dans ce principe et le fait de les réchauffer pendant Chabbat constitue un interdit à titre de cuire?

En réalité, ce sujet fait l’objet d’une divergence d’opinion parmi nos maitres les décisionnaires médiévaux.
Selon Rabbénou Eli’ezer de Metz dans Séfer Ha-Yéréim ‘(chap.102), même s’il n’y a pas de nouvelle cuisson sur un aliment déjà cuit, il y a malgré tout, nouvelle cuisson sur un aliment grillé, ainsi que sur un aliment cuit au four.
Il cite une preuve à ses propos, et il ajoute que de ce fait, il faut avoir la vigilance de ne pas mettre du pain dans un plat chaud, et si on l’a fait, on a transgressé Chabbat.

Mais le RAVEYA réfute les propos de Rabbi Eli’ezer de Metz sur ce point, et il cite lui aussi une puissante preuve qui objecte sur les propos de Rabbi Eli’ezer de Metz.
MARAN écrit dans le Beit Yossef (chap.318) que l’objection du RAVEYA sur les propos de Rabbi Eli’ezer de Metz est une forte objection.

Dans le Choul’han ‘Arou’h (chap.318-5), MARAN tranche dans ces termes:
« Selon un avis, une chose cuite au four ou grillée, si elle est ensuite (pendant Chabbat) de nouveau cuite, cela représente un interdit à titre de cuire. D’autres avis autorisent. » Fin de citation de MARAN.
Le RAMA ajoute sur cela:
« On a l’usage d’être vigilant et de ne pas mettre du pain dans un plat chaud. »

Dans la pratique, notre maitre le Rav Ovadia YOSSEF z.ts.l tranche en ces termes (Chou’t Yabiya’ Omer vol.8 chap.35 ; ‘Hazon Ovadia-Chabbat vol.4 page 306):
« Une chose qui a été cuite au four ou grillée, il est permis selon le Din de la mettre même dans un plat véritablement bouillant, car il n’y a pas de nouvelle cuisson sur un aliment déjà cuit au four ou grillé. La personne qui s’imposera la rigueur sur ce point est digne de la Bénédiction. Nos frères Achkénazim ont l’usage de s’imposer la rigueur sur tout cela, conformément à l’opinion du RAMA. »

Le Gaon Rabbi Chélomo Zalman OYERBACH z.ts.l ajoute (Choul’han Chélomo vol.2 page 320) qu’un « Kugel » de pâtes – pour lequel on cuit généralement les pâtes avant de cuire le Kugel dans le four – a le statut d’une chose cuite (et non enfournée), et de ce fait, il est permis – même selon l’usage des Achkénazim – de le mettre dans un plat bouillant pendant Chabbat.
De même, des croutons de soupe – que l’on frit dans de l’huile avant Chabbat – ont le statut d’une chose « cuite » et non enfournée, et il est donc permis (même pour les Achkénazim) de les mettre dans la soupe pendant Chabbat.

En conclusion: Selon l’usage des Séfaradim, il est permis selon le strict Din d’introduire pendant Chabbat un aliment cuit au four avant Chabbat, à l’intérieur d’un plat bouillant. Mais les Achkénazim ont l’usage de s’imposer la rigueur sur cela.

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

Lire la Halacha

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

Lire la Halacha

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

Lire la Halacha

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

Lire la Halacha


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

Lire la Halacha

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

Lire la Halacha

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

Lire la Halacha

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Lire la Halacha