Halacha pourיום חמישי א' תמוז תשע"ט 4 בjuillet 2019

La pudeur de l’individu dans son intimité

Il est enseigné dans la Guémara Yoma (47a):
Nos maîtres enseignent : Une femme du nom de KIM’HIT avait 7 fils. Ils ont tous eu le mérite d’occuper les fonctions de Cohen Gadol (Grand Prêtre dans le Beit Hamikdach). Un jour, les maitres d’Israël vinrent lui demander quel mérite avait-elle pour avoir eu ce privilège. Elle leur répondit : « Les murs de ma maison n’ont jamais vus les tresses de mes cheveux ! »

Rachi cite sur place les propos du Talmud Yéroushalmi sur le verset des Tehilim:
« Toute la dignité d’une princesse, est à l’intérieur, et son vêtement est incrusté d’or. » Une femme pudique mérite d’avoir un enfant qui pourrait être Cohen Gadol, dont les vêtements étaient incrustés d’or.

Le sens de cet enseignement nous indique que KIM’HIT était tellement pudique au point de ne jamais découvrir ses cheveux, et cela, même devant les simples murs de sa maison. Tout ceci, en raison de la grande importance qu’elle attachait à la pudeur qu’elle avait vis-à-vis d’Hachem, dont l’univers entier est rempli de Sa gloire.

MARAN écrit dans le Choul’han ‘Arou’h (O.H chap.2):
On ne doit pas revêtir son habit en position assise (lorsqu’on se lève de son lit, et que l’on a dormi nu ou torse nu), mais on doit prendre le vêtement tout en restant couché, en y introduisant d’abord la tête, puis les bras, de sorte d’être couvert lorsqu’on se lève.
Nous pouvons en déduire que l’on doit s’efforcer de rester pudique, même là ou il n’y a personne, car l’univers entier est rempli de Sa gloire. De même que nous n’avons pas l’usage de nous dévêtir devant nos semblables, au même titre, nous devons veiller à ne pas nous dévêtir devant Hachem, excepté lorsqu’on se lave ou autre, car il est impossible de faire autrement, et il n’y a là aucun risque de transgression.

Nous devons à présent définir : Est-ce que cette conduite est véritablement exigée selon le Din, et à quel point devons-nous nous montrer vigilant sur la question?

La Guémara Chabbat (118b) rapporte:
Rabbi Yossé se félicitait en disant:
« De toute ma vie, les murs de ma maison n’ont jamais vu les coutures intérieures de mon vêtement !  (Il ne s’était jamais dévêtu de façon impudique, même lorsqu’il était seul dans sa maison) ».
Le fait que Rabbi Yossé se félicitait de cela, nous indique que ce n’est pas une totale obligation selon le Din, mais seulement une mesure de piété.

Le Gaon Rabbi Menaché KLEIN z.ts.l écrit dans son livre Michné Halah’ot (tome 6 chap.2) que ce comportement est une totale obligation selon le Din, puisqu’il est cité dans la Guémara et les décisionnaires, et qu’il est rapporté par le Choul’han ‘Arou’h de façon générique, sans préciser s’il vise un grand homme ou n’importe qui. Le fait que Rabbi Yossé se félicitait du fait que les murs de sa maison n’ont jamais vu les coutures intérieures de son vêtement, ne montre pas simplement une grande piété de sa part, mais plutôt que les gens de sa génération n’étaient pas vigilants sur ce Din. Le Michné Halah’ot tire aussi une preuve à partir de la Guémara Yoma qui cite l’exemple de KIM’HIT, dont les murs de la maison n’ont jamais vu les tresses de ses cheveux.

Mais en réalité, ses propos sont réfutables.
En effet, est-il concevable que du temps de Rabbi Yossé, la majeure partie des gens négligeaient un véritable Din, au point où Rabbi Yossé se félicite de ne pas le négliger ?!
De toutes les façons, les sens même de la Guémara indiquent que ceci n’est qu’une mesure de piétée.
Il n’y a pas non plus de preuve du cas de KIM’HIT, car non seulement ce cas n’indique qu’une grande pudeur et une grande piété, mais surtout parce que l’auteur du Ménorat Ha-Maor écrit que la Guémara emploie des termes volontairement exagérés lorsqu’elle dit que « les murs de sa maisons n’ont jamais vu les tresses de ses cheveux ». Ceci est techniquement impossible – explique le Ménorat Ha-Maor – car il arrivait qu’elle se lavait ou qu’elle se peignait les cheveux. La Guémara a volontairement exagéré les termes pour indiquer la grande pudeur que KIM’HIT possédait.

Par conséquent, il n’y a là aucune obligation réelle selon le Din, mais seulement un bon comportement qu’il est souhaitable, pour tout individu, d’adopter, selon ses possibilités. Telle était également l’opinion de notre maitre le Rav Ovadia YOSSEF z.ts.l, que ce comportement n’est pas une totale obligation selon le Din.

Le fait que MARAN emploi les termes « On ne doit pas revêtir son habit… » n’implique pas forcément une interdiction, mais seulement un bon comportement que chacun doit adopter, selon ses possibilités.

Ce comportement aidera particulièrement chacun et chacune lorsqu’on se trouve dans l’intimité à se souvenir qu’un oeil voit, une oreille entend et tous nos actes sont consignés dans un livre. Ce comportement nous aidera à acquérir la crainte du Ciel, et l’on n’arrivera pas à fauter, même lorsque personne nous voit.

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

Lire la Halacha

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

Lire la Halacha

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

Lire la Halacha

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

Lire la Halacha


דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

Lire la Halacha

מלוה מלכה

שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה? תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, "לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית". כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה......

Lire la Halacha

טלטול ספרים ועתונים בשבת

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) ולקרוא בשבת בספרי רפואה ובספר טלפונים. ומה הדין בזה לענין קריאת עתונים בשבת? דברי מרן השלחן ערוך בענין קריאת ספרי שיחת חולין ודברים אסורים תשובה: כתב מרן השלחן ערוך (סימן שז סעיף טז): מליצות ומשלים של שיחת חולין, ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכו', אסור לקרוא בהם בש......

Lire la Halacha

דין הנשים בסעודת מלוה מלכה

בהלכה הקודמת ביארנו שמצוה על כל אדם להשתדל לאכול סעודה רביעית שנקראת גם כן סעודת מלוה מלכה, על שם שהיא נערכת במוצאי שבת ללוות את שבת המלכה בצאתה ולהותיר ברכה לסעודות החול. וביארנו שמצוה להשתדל לאכול פת (לחם) בסעודה זו, ומי שאינו יכול לאכול פת מחמת שובעו, יוכל לסעוד בפת הבאה בכסנין (כגון עוגה או קרקר......

Lire la Halacha