Halacha pour mercredi 15 Cheshvan 5780 13 novembre 2019

Pour l'élévation des âmes de:
Mme Carlotta (Cathy) FASSI z’’l (de Netanya, et anciennement de Lyon) 
Avraham Ben Avraham FUNK z’’l (de Lyon)
Désiré Ya’akov Ben Sa’ida BENSOUSSAN z’’l anciennement de Lyon 
Mordé’haï Ben Sim’ha OHAYON z’’l
Odelia Bat Esther (DRAY, fille de Mme MARCIANO z’’l de Lyon
Mme Sarah Bat Ra'hma AMAR z"l de Lyon
Mme Esther Bat 'Hassiba EL BAZ z"l de Lyon
Louis Avraham Ben Israël SAURA z''l (de Lyon)
Marco Its’hak Ben Dolly Dandouna Ha-Cohen z’’l
Dan Shlomo Ben Joël Yossef KTORZA z’’l de Sarcelles
Rabbi Its’hak Ben Yehouda (Rabbin ELHADAD) de Lyon z’’l
Mme Frewa’h Bat ‘Hanna BENSAID de Lyon z’’l 
Richard Amram Ben Chélomo AMAR z’’l de Lyon
Betty Rivka Bat Sultana PEREZ (GHOZLAND WEILL) z’’l anciennement de Lyon et Paris

Pour la guérison totale et rapide de:
Sylvie Mazal Esther Bat Régine 'Haya Sim'ha (PITOUN)
Ethan Chlomo Ben Yoni
Jacques Jacky Yaakov ‘Haïm Ben Odette Esther (BENADIBA) de Lyon
Alain Moché Ben Myriam (STEBOUN) de Lyon
parmi tous les malades d'Israël Amen.

Poser des pièges pendant Chabbat

Question: Est-il interdit de poser des pièges pour animaux, lorsque le piège va fonctionner pendant Chabbat?

Réponse: Dans la précédente Halah’a, nous avons expliqué que l’une des activités interdites pendant Chabbat est celle de capturer un animal (Tséda). Cela signifie que toute personne qui capture un animal pendant Chabbat est condamnable par la Torah à titre de profanation du Chabbat. De même, toute personne qui abat un animal est condamnable à titre de l’interdiction d’abattre un animal, qui fait partie des activités interdites pendant Chabbat.

Capturer au moyen de pièges pendant Chabbat 
Par conséquent, il est certain que si l’on pose un filet (ou un piège) pendant Chabbat, et qu’immédiatement ensuite l’animal est capturé, on est condamnable selon la Torah à titre de l’interdiction de capturer, car il n’y a pas de différence entre le fait de capturer l’animal manuellement ou le capturer au moyen d’un objet, dans tous les cas on est condamnable à titre de capturer.

Si l’on pose le piège et que l’animal n’est pas capturé immédiatement mais un peu plus tard, la personne n’est pas condamnable dans ce cas selon la Torah à titre de l’interdiction de capturer, puisque ce geste ne représente pas une activité directe telle que  la Torah l’interdit, mais plutôt un acte indirect, car le piège n’agit dans ce cas que plus tard, lorsque l’animal y pénètrera.

Cependant, il est expliqué dans les propos des Tossafot (Chabbat 17b) qu’il est malgré tout interdit de poser pendant Chabbat des filets pour animaux, poissons ou oiseaux, car nos maitres ont décrétés de ne pas le faire, de peur que l’animal pénètre immédiatement dans le piège une fois qu’il est posé, et dans ce cas, on transgresse selon la Torah. (Il existe encore d’autres arguments pour débattre dans le sens de la rigueur sur ce point). Par conséquent, MARAN tranche dans le Choulh’an ‘Arouh’ (chap.252-1) qu’il est strictement interdit de poser pendant Chabbat un filet pour capturer un animal.

Il est donc interdit de capturer des animaux pendant Chabbat, même au moyen de filets ou de pièges.

Capturer au moyen d’un piège posé avant Chabbat 
Par contre, si l’on pose le piège avant l’entrée de Chabbat, il est expliqué dans le Choulh’an ‘Arouh’ (ibid.) qu’il est permis de le faire, car nos maitres ont autorisé à entamer une activité la veille de Chabbat même si celle-ci se poursuivra et s’achèvera d’elle-même pendant Chabbat. C’est pourquoi, il est permis de tremper des vêtements dans l’eau avant Chabbat, même si ceux-ci vont se laver pendant Chabbat, et de même pour tout autre exemple similaire, comme nous l’avons expliqué à différentes occasions.

En conclusion: Il est permis de placer des pièges avant Chabbat, même si les animaux seront capturés pendant Chabbat. Par contre, pendant Chabbat, il est interdit de le faire. Dans la prochaine Halah’a, nous expliquerons – avec l’aide d’Hachem - la règle au sujet des pièges à souris et autres nuisibles.

Questionner Le Rav


הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

Les dernières Halachot publiées

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 Halachot Les plus populaires

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

Lire la Halacha

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

Lire la Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Lire la Halacha

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

Lire la Halacha


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

Lire la Halacha

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

Lire la Halacha

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

Lire la Halacha