Halacha pour lundi 13 Cheshvan 5780 11 novembre 2019

Pour l'élévation des âmes de : André Avraham Ben Ma'hlouf TAÎB z"l de Lyon
Mme Sarah Bat Ra'hma AMAR z"l de Lyon
Mme Esther Bat Sa'ouda MARCIANO z"l de Lyon
Mme Esther Bat 'Hassiba El baz z"l de Lyon
Pour la guérison totale de Ethan Chlomo Ben Yoni  parmi tous les malades d'Israël Amen
Pour l'élévation de l'âme de Louis Avraham Ben Israël SAURA z''l (de Lyon)
Pour la guérison totale et rapide de Jacky Yaakov Ben Esther (Benadiba) de Lyon, parmi tous les malades d'Israël Amen.

Coller un sparadrap pendant Chabbat

Question: Est-il permis de coller un sparadrap sur une plaie pendant Chabbat?

Réponse: Concernant le collage d’un sparadrap pendant Chabbat, nous devons débattre sur 3 aspects:

  1. L’interdiction de se soigner pendant Chabbat, car nous avons déjà expliqué dans les dernières Halah’ot que nos maîtres ont interdit de réaliser toute chose relative au soins pendant Chabbat (excepté pour une personne réellement malade, comme nous l’avons expliqué). Or, le sparadrap est destiné à soigner la plaie.

  2. L’interdiction de coudre pendant Chabbat, car le fait de coller un sparadrap s’apparente à la couture, qui est interdite pendant Chabbat.

  3. L’interdiction de déchirer pendant Chabbat, car avant de coller le sparadrap, il faut le séparer du papier qui recouvre le côté collant, et il y aurait là apparemment un interdit à titre de déchirer.

Est-ce que l’interdit de soigner concerne le sparadrap ? 
Concernant l’interdiction de soigner pendant Chabbat, il n’y a absolument aucun interdit à coller un sparadrap, car le fait de coller un sparadrap n’est pas considéré comme une chose venant soigner la plaie, puisque la vocation principale du sparadrap est de préserver la plaie afin qu’elle ne se détériore pas et qu’elle ne s’infecte pas. Comme l’écrit MARAN dans le Beit Yossef (chap.328) au nom du Yérouchalmi, qu’il est permis de poser un pansement sur une plaie (guérie) « car il ne fait que la préserver ». Cela signifie que le pansement n’est pas destiné à guérir la plaie, mais à la préserver des éléments extérieurs.

Il ne nous reste qu’à débattre du point de vue des interdits de coudre et de déchirer.

Coudre et déchirer vis-à-vis du sparadrap 
MARAN l’auteur du Choulh’an ‘Arouh’ écrit (chap.340-14):
Coller des papiers fait partie de l’interdiction de coudre, et l’on est condamnable à ce titre pour transgression de Chabbat. De même, détacher des papiers collés fait partie de l’interdiction de déchirer, et l’on est condamnable à ce titre pour transgression de Chabbat. (Il s’agit là de déchirer les papiers pour en faire une utilisation quelconque, et non pour détériorer l’emballage).

A partir de là, concernant le sparadrap, il semblerait à priori que le fait de détacher les papiers qui le recouvrent représente l’interdit de déchirer, et le fait de le coller sur le corps représente l’interdit de coudre.

Cependant, notre maître le Rav Ovadia YOSSEF z.ts.l (הכ''מ) écrit qu’il n’y a là aucun interdit, ni de coudre ni de déchirer, car le papier qui était collé au sparadrap n’est pas destiné à rester sur le sparadrap, et toute sa vocation n’est que d’être séparé du sparadrap afin que l’on puisse coller le sparadrap. Or, MARAN et les décisionnaires n’ont interdit de séparer des papiers collés que lorsqu’ils ont été collés dans l’intention de rester définitivement collés. Mais lorsqu'ils ont été collés dans l’intention qu’on les sépare, il est permis de le faire, puisqu’on ne les a pas collé pour qu’ils restent ainsi.

De même pour le fait de coller le sparadrap, il n’y a là non plus aucun interdit à titre de coudre, car il n’y pas d’interdit de coudre lorsqu’il s’agit du corps humain. De plus, il n’y a pas d’interdit de coudre lorsqu’il s’agit d’un court délai.
Ce n’est que lorsqu’on colle le sparadrap afin qu’il y reste pour toujours qu’il y a un interdit. Notre maître le Rav z.ts.l cite d’autres raisons et d’autres preuves pour autoriser.

Par conséquent, sur le plan pratique, une personne qui s’est blessée pendant Chabbat, est autorisée à coller un sparadrap sur la plaie. Elle est également autorisée à détacher les papiers qui recouvrent la partie collante du sparadrap avant de le coller. (H’azon Ovadia-Chabbat vol.3 page 403).

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

Lire la Halacha

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

Lire la Halacha

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

Lire la Halacha

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

Lire la Halacha


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

Lire la Halacha

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

Lire la Halacha

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

Lire la Halacha

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Lire la Halacha