Halacha pour mardi 13 Tammuz 5779 16 juillet 2019

Le devoir de la Mézouza

Il est un devoir positif ordonné par la Torah de rédiger les deux paragraphes suivants : « Chéma’ Israël », et « Véhaya Im Chamowa’ » sur un parchemin, et de les fixer sur l’encadrement de la porte de la maison, comme il est dit (Dévarim chap.6 et chap.11) : « Tu les écriras sur les linteaux de ta maison et dans tes portes. »

Qui est soumis au devoir de la Mézouza?

Les femmes vis-à-vis du devoir de Mézouza
Chacun se doit d’être vigilant vis-à-vis du devoir de la Mézouza, car tout le monde y est soumis. Les femmes sont elles aussi soumises au devoir de la Mézouza, comme pour les autres devoirs, comme il est dit (Dévarim chap.11) : « Tu les écriras sur les linteaux de ta maison et dans tes portes. Afin que vos jours se multiplient, ainsi que les jours de vos enfants … ». Or, nos maîtres en déduisent dans la Guémara (Kiddouchin 34a et Yoma 11b) que puisque les femmes réclament elles aussi la vie, elles sont donc elles aussi soumises au devoir de Mézouza.

Certains décisionnaires tranchent qu’une femme ne doit pas fixer elle-même la Mézouza, et ces décisionnaires citent des preuves à leur opinion. Cependant, notre maître le Rav Ovadia YOSSEF z.ts.l (dans son livre Halih’ot ‘Olam vol.8 pages 201 et 216) réfute cette opinion et conclut que la femme est autorisée à fixer elle-même la Mézouza avec la bénédiction, comme un homme.

Des enfants vis-à-vis du devoir de Mézouza
Le  RAMBAM écrit (chap.5 des règles relatives aux Téfilin et à la Mézouza):
On éduque les enfants à placer la Mézouza dans leurs maisons.
Cela signifie que même lorsqu’une maison est habitée uniquement par des enfants (par exemple un internat pour enfants en dessous de la Bar ou Bat Mitsva), il faut malgré tout y fixer la Mézouza. Même si un enfant est exempt du devoir de la Mézouza, malgré tout, il faut l’éduquer à ce devoir au même titre que nous l’éduquons dans toutes les autres Mitsvot. C’est pourquoi, il faut fixer des Mézouzot dans les maisons et les chambres des enfants. Particulièrement du fait que la Mézouza possède une importance spécifique, car à chaque fois que l’on entre par la porte, on rencontre l’unicité du Nom d’Hachem (« Chéma’ Israël … »), et l’on se souviendra ainsi de Son amour, et l’on prendra conscience que rien ne pérennise dans l’univers si ce n’est la connaissance et la foi en Hachem. De plus, la Mézouza a pour propriété de préserver les habitants de la maison.

Lorsqu’on fixe une Mézouza, il ne faut pas laisser un petit garçon en dessous l’âge de 13 ans ou une petite fille en dessous l’âge de 12 ans fixer eux mêmes la Mézouza, car leur acte n’acquitte pas des adultes de ce devoir.

L’importance de la Mézouza
Nos maîtres enseignent (Ménah’ot 43b):
Celui qui porte le Téfilin à sa tête et à son bras, le Tsitsit à son vêtement et une Mézouza à sa porte, est assuré de ne pas commettre une faute, car il possède de nombreux plaidants qui sont en réalité les anges qui épargne l’individu de la faute, comme il est dit : « L’ange d’Hachem plane autour de ceux qui Le craigne et les libère … ». Par le mérite du devoir de la Mézouza, l’individu est et les membres de son foyer sont préservés des Mazikin (créatures malfaisantes). C’est pour cette raison que l’on écrit sur la Mézouza le Nom de שדי (Chaddaï) qui est formé des lettres hébreu initiales des mots « שומר דלתות ישראל » (Chomer Daltot Israël, qui préserve les portes d’Israël).

De qui doit-on acheter la Mézouza?
Le Sofer (scribe) qui rédige la Mézouza doit être une personne qui craint Hachem de façon fondamentale. Les règles relatives à la Mézouza sont très nombreuses, et de ce fait, il ne faut acheter une Mézouza que d’un Sofer ou d’un commerçant craignant Hachem de façon fondamentale. Il en est de même concernant une paire de Téfilin ou des Sifré Torah, il ne faut pas les acheter de n’importe qui, mais seulement d’un Sofer expert et craignant Hachem exclusivement. Il est juste à priori qu’un Séfaradi utilise un Séfer Torah ou une Mézouza rédigés dans l’écriture Séfarade, et qu’un Achkénazi utilise un Sefer Torah ou une Mézouza rédigés dans l’écriture Achkénaze.

Concernant les Téfilin, nous avons déjà expliqué la rège dans un autre contexte.

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Lire la Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Lire la Halacha

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

Lire la Halacha

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

Lire la Halacha


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

Lire la Halacha

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

Lire la Halacha

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

Lire la Halacha

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

Lire la Halacha