Halacha pourיום חמישי כ"ו סיון תש"פ 18 בjuin 2020

Marcher dans l’herbe ou utiliser un arbre pendant Chabbat

Dans la précédente Halah’a, nous avons expliqué que l’une des activités interdites pendant Chabbat est celle de « Kotser » qui consiste à cueillir, arracher, moissonner etc.… Cette interdiction inclue toute action qui consiste à arracher une chose attachée à la terre, aussi bien lorsqu’il s’agit de moissonner de la récolte comme du blé ou de l’orge, aussi bien lorsqu’il s’agit de cueillir ou d’arracher n’importe quoi d’autre rattaché à la terre.

L’interdiction de grimper à un arbre pendant Chabbat 
Dans la Guémara ‘Erouvin (100a), nos maitres promulguent un décret selon lequel, il est interdit de grimper à un arbre pendant Chabbat, par crainte d’arracher - par erreur – une branche de l’arbre, et transgresser par cela, l’interdit de Kotser. Il n’y a aucune différence entre un arbre encore « vivant » (frais) ou « mort » (asséché), car nos maitres ont interdit dans tous les cas de grimper à un arbre pendant Chabbat. De même, nos maitres ont également interdit de se servir de l’arbre lui-même, par exemple en accrochant un vêtement sur l’une des branches de l’arbre, tout ceci reste interdit par nos maitres pendant Chabbat.
Par conséquent, une personne qui a - malgré tout - grimpé à un arbre pendant Chabbat, n’a pas le droit d’en redescendre jusqu’à la sortie de Chabbat, excepté le cas où cette personne a agit involontairement et sans penser véritablement à enfreindre l’interdit de nos maitres, où dans ce cas là, la personne est autorisée à redescendre, même pendant Chabbat.

Marcher sur de l’herbe pendant Chabbat 
A la lueur de tout cela, il devrait être – apparemment – interdit de marcher sur de l’herbe pendant Chabbat, car cela peut s’assimiler à grimper à un arbre pendant Chabbat. Cependant, du point de vue du décret de nos maitres de ne pas se servir de l’arbre, il n’y a pas de crainte à marcher sur de l’herbe pendant Chabbat, car l’herbe n’est pas considérée comme un arbre, et fait partie de la catégorie des légumes et non de celle des arbres. Le fait de marcher sur de l’herbe, ou de s’asseoir sur de l’herbe, n’est donc pas inclus dans le décret de nos maitres de ne pas se servir de l’arbre pendant Chabbat.

Mais pourtant, il reste un autre point de vue selon lequel, marcher sur de l’herbe pendant Chabbat, représenterait un interdit, car le fait de marcher provoque l’arrachage des herbes du sol, et entraîne la transgression de l’interdit de Kotser.

Cependant, dans la Guémara ‘Erouvin (même référence), on tranche la Hala’ha selon laquelle, il est permis de marcher sur de l’herbe pendant Chabbat, puisque lorsqu’une personne marche sur de l’herbe, elle n’a pas l’intention particulière d’arracher quoi que ce soit (et ne désire pas particulièrement que l’herbe soit arrachée). Et bien qu’il soit interdit de réaliser une activité interdite pendant Chabbat, même lorsqu’on n’a aucune intention de transgresser l’interdit, ni même aucun désir de cet interdit, malgré tout, cette règle n’est vraie que lorsqu’il y a une certitude que l’activité interdite par la Torah va se réaliser.
Mais par contre, le fait de marcher sur de l’herbe - où il n’y a aucune certitude qu’à chaque pas, la personne va arracher de l’herbe – reste permis pendant Chabbat, car on n’a aucune intention particulière d’arracher de l’herbe, et il n’y a aucune certitude que cela se produira. Et même si l’on a la certitude qu’une importante marche arrachera forcément de l’herbe, malgré tout, puisque cette certitude n’existe pas pour chaque pas précis, la chose reste permise lorsqu’on n’a pas l’intention de le faire.

Le Gaon auteur du Michna Béroura fait remarquer que lorsque les herbes sont très hautes, il faut veiller à ne pas courir en les traversant pendant Chabbat, car dans ce cas là, il est certain que l’on provoquera l’arrachage d’herbes du sol.
Il ajoute qu’il est peut être souhaitable de ne pas marcher de façon rapide dans de telles hautes herbes.

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

Lire la Halacha

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

Lire la Halacha

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

Lire la Halacha

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

Lire la Halacha


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

Lire la Halacha

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

Lire la Halacha

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

Lire la Halacha

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Lire la Halacha