Halacha pourיום חמישי י"ז תמוז תש"פ 9 בjuillet 2020

Les jours de « Ben Ha-Métsarim » - Les décrets de nos maitres

Aujourd’hui, nous observons le jeûne du 17 Tamouz.

Les jours entre le 17 Tamouz et le 9 Av se nomment les jours de « Ben Ha-Métsarim » (« entre les détresses »), en correspondance au verset de Eih’a (chap.1 verset 3) « Tous ses poursuivants l’ont atteinte (Jérusalem) entre les détresses… ».
Or, nos maîtres enseignent qu’il s’agit là des jours entre le 17 Tamouz et le 9 Av, pendant lesquels les ennemis ont pénétrés notre sainte et glorieuse ville de Jérusalem, et ont réalisé les pires destructions au sein d’Israël, jusqu’à la date du 9 Av où ils ont détruit le Beit Ha-Mikdach (le Temple de Jérusalem), à cause de nos nombreuses fautes. Depuis ce temps, le peuple d’Israël n’est plus en sécurité, et des ennemis se lèvent contre nous de toute part.

Les ascètes et Rabbi Yehochoua’
Il est rapporté dans la Guémara Bava Batra (60a) qu’après la destruction du Temple, des gens ascètes (des gens qui craignent particulièrement D.ieu) instaurèrent de manière définitive de ne plus consommer de viande et de ne plus consommer de vin, en raison de la destruction du Temple où l’on apportait des sacrifices de viande sur l’autel, ainsi que pour les libations de vin qui étaient faites sur l’autel. Et en l’absence du Temple, comment concevoir de remplir nos tables de viande et le vin, alors que la Table d’Hachem est vide ?! De ce fait, ils se privèrent définitivement de viande et de vin.

Si ces ascètes voulaient uniquement s’imposer cette rigueur à eux-mêmes, cela n’aurait aucune incidence, mais ils désiraient l’imposer à l’ensemble d’Israël, et ils voyaient d’un mauvais œil toute personne qui consommait encore de la viande et du vin.

Les Sages d’Israël n’ont pas voulu décrété sur Israël des choses aussi difficiles que les rigueurs voulues par les ascètes, car nos maitres savaient que l’on ne promulgue un décret sur la collectivité que lorsque celle-ci dans sa majorité est en mesure de l’observer.
C’est pourquoi, Rabbi Yéhochoua’ Ben ‘Hananya alla trouver ces ascètes et leur dit:
« Pourquoi ne voulez-vous plus consommer de la viande et du vin ? »
Ils lui dirent:
« Est-il possible que la Maison de notre D.ieu est en désolation sans sacrifices ni libations de vin, et que nous consommions de la viande et du vin ?! »
Rabbi Yéhochoua’ leur dit:
« Dans ce cas, privez-vous aussi de fruits, car nous n’avons plus la Mitsva de « Bikourim » (prémisses) que l’on apportait en offrande au Temple ! »
Ils lui dirent:
« C’est exact ! Nous allons également nous priver des fruits des 7 espèces car ils étaient apportés en offrande au Temple, et nous consommerons les autres fruits. »

Rabbi Yéhochoua’ leur dit:
« Nous ne devrions plus consommer de pain non plus, car nous n’avons plus les « Ména’hott » (offrandes de farine) ! Pourquoi consommer encore de l’eau ?! Nous n’avons plus les libations d’eau faites sur l’autel (à Soukkot) ! »
Les ascètes écoutèrent sans répondre.
Rabbi Yéhochoua’ leur dit:
« Il est certain que nous devons prendre le deuil sur le Temple et sur la souffrance de la Présence Divine, mais s’endeuiller exagérément n’est également pas possible, car la collectivité ne pourra pas surmonter de tels décrets ».
Lorsqu’un homme ne consomme plus de viande, il s’affaiblit et n’aura plus la force pour étudier la Torah.
Par conséquent, il ne faut pas s’endeuiller durant toute l’année avec une telle rigueur, mais uniquement observer les choses instaurées par nos maitres en souvenir de la destruction du Temple, comme la Guémara l’explique sur place.

Cet enseignement nous apprend que même si l’on consomme de la viande et du vin durant toute l’année, malgré tout, durant cette période Israël observe différents usages de deuil sur la destruction du Temple, comme nous l’expliquerons.
Même si la plupart des ces usages ne sont pas des institutions de nos maitres proprement dit, mais uniquement des usages pris par Israël, malgré tout, il est une sainte obligation d’observer ces suages, qui ont été fixés comme un véritable Din dans toutes les communautés du peuple d’Israël.

Le degré de deuil durant cette période, et la semaine dans laquelle tombe le 9 Av cette année
Durant cette semaine, nous expliquerons – avec l’aide d’Hachem - les règles de « Ben Ha-Métsarim » (à partir de ce que l’on a développé les années précédentes, avec un supplément).
Ces règles sont divisées, car à partir du 17 Tamouz jusqu’à Roch H’odech Av, nous observons quelques usages de deuil, et à partir de Roch H’odech Av, nous ajoutons d’autres usages de deuil. Ensuite, durant la semaine dans laquelle tombe le jeûne, d’autres usages de deuil entrent en vigueur.

La bénédiction de Chéhé’héyanou pendant cette période
Il est bon d’avoir la vigilance de ne pas réciter la bénédiction de Chéheh’eyanou sur un fruit nouveau ou sur un vêtement nouveau, pendant la période de Ben Ha-Métsarim, depuis le soir du 17 Tamouz jusqu’à après le 9 Av.
En effet, comment pouvons-nous prononcer les mots : « qui nous a fait vivre, qui nous a fait exister, qui nous a fait parvenir jusqu’à ce moment ?! », alors que l’on se trouve dans une période de malheurs?

C’est pourquoi, il ne faut pas réciter la bénédiction de de Chéheh’eyanou sur un fruit nouveau ou sur un vêtement nouveau, pendant la période de Ben Ha-Métsarim, depuis le soir du 17 Tamouz jusqu’à après le 9 Av.
Pendant les Chabbatot de la période de Ben Ha-Métsarim, il est permis de réciter la bénédiction de Chéheh’eyanou sur un fruit nouveau ou sur un vêtement nouveau.
Cependant, après Roch H’odech Av, il est convenable de s’imposer la H’oumra (la rigueur) de ne pas réciter la bénédiction de Chéheh’eyanou sur un vêtement nouveau, même pendant Chabbat, mais sur un fruit nouveau, on peut autoriser à réciter cette bénédiction, même pendant le Chabbat qui se trouve après Roch H’odech Av.

Notre maitre le Rav Ovadia YOSSEF z.ts.l tranche qu’il est permis d’acheter des nouveaux vêtements pendant la période de Ben Ha-Métsarim, jusqu’à Roch H’odech Av. Mais on ne peut les porter qu’après Tich’a Bé-Av.

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

Lire la Halacha

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

Lire la Halacha

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Lire la Halacha

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

Lire la Halacha


חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

Lire la Halacha

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

Lire la Halacha

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

Lire la Halacha

ההכנות לימי הדין

בימים הסמוכים לימי לראש השנה, על כל אחד ואחד מעם ישראל, להתבונן על מעשיו, לעשות "חשבון נפש", כדי לבחון במה יוכל לתקן את מעשיו ולשפרם, על מנת שלאחר מכן, יעמדו לו סניגורים טובים ליום הדין.  משמעות השם "אלול" כתב מרן הרב עובד......

Lire la Halacha