Halacha pourיום שני י"ז אייר תש"פ 11 בmai 2020

Le 33ème et le 34ème jour du ‘Omer – année 5780

Demain mardi (et dès ce soir lundi) aura lieu le jour de Lag Ba’Omer qui est un jour de joie pendant lequel on ne récite pas le Tah’anoun, car c’est en ce jour que les secrets de la Thora ont été dévoilés. De plus, Rabbi Chimon Bar Yoh’aï a été sauvé de la mort ce jour là, et c’est aussi ce jour où Rabbi ‘Akiva a commencé à enseigner la Thora à ces 5 élèves, qui ont par la suite diffusé la Thora dans le monde entier comme nous l’avons déjà expliqué longuement dans le passé, à partir des propos des décisionnaires, de notre maitre le ARI Zal et de notre maitre le ‘HYDA.

Les usages de deuil le jour Ba’Omer
Il existe une divergence d’opinions parmi les décisionnaires concernant les coutumes de deuil pratiquées durant le ‘Omer (sur la mort des élèves de Rabbi ‘Akiva), comme ne pas se marier ainsi que de ne pas se couper les cheveux ni se raser. Les décisionnaires débattent afin de définir si ces coutumes doivent être pratiquées seulement jusqu’au soir de Lag Ba’Omer (ce soir lundi), ou bien s’il faut les continuer jusqu’au lendemain de Lag Ba’Omer, c'est-à-dire jusqu’au 34ème jour du ‘Omer au matin (mercredi matin)?

Selon la coutume Achkénaze, on peut se marier dès le soir de Lag Ba’Omer (ce soir lundi) car ils sont d’avis que les élèves de Rabbi ‘Akiva ont cessés de mourir en ce jour, comme le tranche le Rama dans ses annotations sur le Choulh’ann ‘Arouh’ (chap. 493), et tel est l’avis de plusieurs décisionnaires médiévaux (dont l’auteur du Séfer Ha-Manhig). Et dès le soir de Lag Ba’Omer, certains Achkénazim ont l’usage de s’autoriser àcélébrer des mariages.

Cependant, selon la coutume des Séfaradim et des originaires des communautés moyen-orientales, on ne se mari pas et l'on ne se coupe pas les cheveux avant le 34ème jour du ‘Omer au matin, c'est-à-dire cette année 5780, le mercredi 13 mai.

La raison pour laquelle les Séfaradim attendent jusqu’au lendemain de Lag Ba’Omer provient du fait qu’il est écrit dans le livre du MANHIG (page 72b) [ce livre a été rédigé par Rabbi Avraham Bar Rabbi Nathan Ha-Yar’hi, le RAAVAN qui a vécu à Lunel en France, et qui est décédé en l’année 4975 – 1215] au nom du Rabbénou Zéra’hya Ha-Lévy (le RAZA auteur du Maor), qui a trouvé dans un vieux livre originaire d’Espagne que les élèves de Rabbi ‘Akiva sont morts entre Péssa’h et « Péross ‘Atsérett ». Le terme « Péross » signifie « moitié ». Cela signifie qu’il faut prendre les jours proches de Chavou’ott (c'est-à-dire les 30 jours qui précèdent Chavou’ott, puisque nous considérons toujours les 30 jours avant une fête comme étant « proches » de la fête, comme l’enseignent nos maitres au sujet de Péssa’h : « On commence à questionner au sujet des règles de Péssa’h 30 jours avant »), et c’est à la moitié de ces jours – 15 jours avant Chavou’ott – que les élèves de Rabbi ‘Akiva ont cessés de mourir.
Mais dès le matin du 34ème jour, il est permis de célébrer des mariages, puisque selon le principe dans les règles de deuil « une partie de la journée équivaut à toute la journée ». Or, puisqu’une partie de la journée du 34ème jour s’est écoulée, il n’est plus nécessaire d’observer les règles de deuil.  

Qu’il en soit la volonté d’Hachem, que le mérite de Rabbi Chim’on Bar Yo’haï et de son fils Rabbi El’azar nous protège et protège tout le peuple d’Israël, et que nous ayons le mérite de faire un sincère et total repentir, afin d’être tous délivrés rapidement, Amen.

Questionner Le Rav


הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

Les dernières Halachot publiées

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 Halachot Les plus populaires

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

Lire la Halacha

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

Lire la Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Lire la Halacha

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

Lire la Halacha


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

Lire la Halacha

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

Lire la Halacha

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

Lire la Halacha