Halacha pourיום רביעי ט"ז תמוז תש"פ 8 בjuillet 2020

Suite des règles sur les ustensiles en verre et en Pyrex vis-à-vis de la viande et du lait

Dans la précédente Halacha, nous avons cité l’opinion de MARAN l’auteur du Choulh’an ‘Arouh’ selon lequel les ustensiles en verre n’absorbent absolument pas, et de ce fait, il n’y a aucun interdit à utiliser des ustensiles en verre pour consommer de la viande, et ensuite, après un rinçage correct, utiliser les mêmes ustensiles en verre pour consommer des aliments lactés (cependant, selon le RAMA, on doit s’imposer la rigueur avec des ustensiles en verre comme pour des ustensiles en terre, et tel est l’usage de la plupart des Achkénazim).

Dans ses ouvrages comme dans ses cours, notre maître le Rav Ovadia YOSSEF z.ts.l a toujours tranché conformément à l’opinion du Choulh’an ‘Arouh’ selon qui les ustensiles en verre ne nécessitent pas de Hag’ala, et il est permis de les utiliser aussi bien pour les aliments viande que pour les aliments lactés.
Cependant, certains ont voulus prétendre que même si selon MARAN les ustensiles en verre n’absorbent pas, malgré tout, le verre fabriqué de nos jours est légèrement différent de celui qui existait à l’époque, et le verre de notre époque absorbe. Ces gens ont même testé un verre ancien par rapport à un verre de notre époque et ils ont trouvé une différence de poids entre les deux, puisque le verre ancien pesait un peu plus que celui de notre époque. Ils expliquèrent cela en disant que le verre de l’époque n’absorbait pas, alors que celui de notre époque absorbe. Ils ajoutèrent également d’autres arguments pour dire que le verre de notre époque absorbe.

Mais en réalité, « il n’y a rien de nouveau sous le soleil ».

En effet, le RAN a déjà écrit que le verre absorbe mais très légèrement vis-à-vis des autres matières, et de ce fait, son absorption n’est pas suffisante pour interdire l’utilisation de ce même ustensile pour la viande et le lait.
Par conséquent, ces tests ne prouvent absolument rien puisque l’absorption est insignifiante et insuffisante pour interdire l’ustensile.

Notre maître le Rav Ovadia YOSSEF z.ts.l écrit qu’au même titre qu’il est permis selon l’usage Séfarade d’utiliser les mêmes ustensiles en verre pour la viande et pour le lait, pour le H’amets et pour Péssah’, il en est de même pour les ustensiles en Pyrex qui résistent à la chaleur du feu, car le Pyrex est inclus dans le verre qui n’absorbe pas. Notre maître le Rav z.ts.l écrit aussi que même selon l’usage Achkénaze qui considère le verre comme la terre qui n’a pas de solution même par Hag’ala, malgré tout, les ustensiles en Pyrex ou tout autre matière de verre qui résiste au feu, est Cachérisable par Hag’ala, car selon de nombreux décisionnaires, la raison pour laquelle le verre n’est pas Cachérisable par Hag’ala réside seulement dans le fait que l’on craint de ne pas Cachériser correctement par risque de détérioration du verre à cause de la chaleur de l’eau en ébullition, et non en raison d’une similitude avec la terre qui ne rejette pas tout ce qui est absorbé dans les parois. Les ustensiles en verre qui résistent au feu (Pyrex) sont donc utilisables pour la viande et le lait en les Cachérisant (pour les Achkénazim) par Hag’ala entre les deux utilisations.
Telle est l’opinion du Gaon Rabbi Yossef Chalom ELYACHIV z.ts.l.
Le Gaon auteur du Chou’t Tsits Eli’ezer autorise également mais en les immergeant 3 fois dans la Hag’ala.

Quoi qu’il en soit, nous avons déjà précisé que l’usage Séfarade ne nécessite aucun procédé de Cachérisation pour des ustensiles en verre, et il est suffisant de les rincer correctement.

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

Lire la Halacha

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

Lire la Halacha

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

Lire la Halacha


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

Lire la Halacha

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

Lire la Halacha

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

Lire la Halacha

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

Lire la Halacha