Halacha pourmercredi 12 Kislev 5780 décembre 10 2019

Le respect des parents après leur disparition

Au même titre qu’un homme est soumis au devoir d’honorer ses parents de leur vivant, ainsi il est soumis au devoir de les honorer après leur disparition. Il est certain qu’il lui est interdit de les mépriser après leur disparition.

Il est rapporté dans une Baraïta citée dans le traité Kiddoushin (31b):
Si un fils cite un enseignement prononcé par son défunt père, il doit dire : « Ainsi a dit mon père. Haréni Kaparatt Michkavo (Que je serve d’expiation à sa place, c'est-à-dire, que l’on m’inflige tous les châtiments que son âme devrait subir) ». Le fils exprime ainsi une volonté de prendre sur lui quelques souffrances à la place de son père, afin que le mal ne le touche pas dans l’Autre Monde. 

Quel est le sens de cette phrase?
Il est vrai que les commentateurs ont débattu du sens de cette phrase, mais notre maitre le Rav Ovadia YOSSEF z.ts.l écrit que le véritable sens de cette phrase n’est pas d’exprimer que s’abattent sur le fils des souffrances à la place du père, et il cite des preuves à ses propos. Le véritable sens est uniquement une marque de respect, et aussi le fait que le fils prononce cette phrase aidera le père à ne pas souffrir dans l’autre monde. 

Dans le livre « Avir Ha-Ro’im » (début du vol.2), nous avons expliqué que le sens de la phrase « Haréni Kaparatt Michkavo » est d’exprimer la volonté que le mal n’atteigne pas le défunt lorsqu’il est dans la tombe, car – comme on le sait – c’est essentiellement durant la 1ère année après le décès qu’aucun mal ne doit atteindre le défunt dans sa tombe. C’est pourquoi, on mentionne « Michkavo » (le lieu où il repose) exclusivement durant toute la 1ère année, car c’est à ce moment qu’il faut prier pour qu’il ne souffre pas dans sa tombe.

Dans quelle situation précise le fils doit prononcer cette phrase?
Le fils ou la fille du défunt doivent dire cette phrase exclusivement pendant les 12 mois de deuil, mais après les 12 mois de deuil, ils devront dire simplement « Mon père, Zih’rono Livra’ha (que son souvenir soit une bénédiction) ».
En effet, au-delà des 12 mois de deuil, il n’est pas nécessaire de dire la formule « Haréni Kaparatt Michkavo », car le jugement dans le Guéhinam dure seulement 12 mois, et au-delà de cette période, cette phrase n’a plus de sens, puisque aucun mal ne peut être infligé à l’âme de son défunt père (même si certains Récha’im subissent un jugement plus long dans le Guéhinam, en général, le jugement ne dure que 12 mois).

Malgré tout, notre maître le Rav Ovadia YOSSEF z.ts.l écrit que l’on est tenu de dire la formule « Haréni Kaparatt Michkavo » ou d’autres phrases honorifiques comme celle-ci, uniquement lorsqu’on cite un enseignement Halah’ique au nom de son défunt père, comme les termes de la Baraïta le précisent : « Si quelqu’un cite un enseignement prononcé par son défunt père… ». Or, le terme « enseignement » désigne exclusivement des paroles de Torah. Mais lorsqu’on mentionne de simples paroles prononcées par son défunt père, qui ne sont pas des paroles de Torah mais uniquement des propos profanes, il n’est pas nécessaire d’ajouter ces mots.
De même, lorsqu’on fait mention d’une bonne attitude adoptée par sa défunte mère, il faut ajouter ces mots. Par exemple, lorsqu’on raconte qu’elle avait l’usage de réciter la bénédiction des Nérot de Chabbat avant l’allumage – conformément à l’opinion de MARAN l’auteur du Choulh’an ‘Arouh’ - ou d’autres exemples comme celui-ci.
Dans la prochaine Halacha, nous traiterons du devoir de dire le Kaddich après la disparition des parents.

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

Lire la Halacha

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

Lire la Halacha

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Lire la Halacha

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

Lire la Halacha


חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

Lire la Halacha

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

Lire la Halacha

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

Lire la Halacha

ההכנות לימי הדין

בימים הסמוכים לימי לראש השנה, על כל אחד ואחד מעם ישראל, להתבונן על מעשיו, לעשות "חשבון נפש", כדי לבחון במה יוכל לתקן את מעשיו ולשפרם, על מנת שלאחר מכן, יעמדו לו סניגורים טובים ליום הדין.  משמעות השם "אלול" כתב מרן הרב עובד......

Lire la Halacha