Halajá para domingo 10 Adar II 5779 17 marzo 2019

ÉSTA HALAJÁ SE EDITA PARA LA ELEVACIÓN DEL ALMA DE

HAJAM YOM TOV YEDID HALEVY BEN ZAKIE Z"L

NEW YORK

MAHAZIT HASHEKEL

Es costumbre destinar antes de Purim un dinero en recuerdo al Mahazit Hashekel que elpueblo judío entregaba en épocas del sagrado Templo de Jerusalén. Se suele cobrar este dinero la noche de Purim previo a la lectura de la Meguilá, y así lo inferimos en el Talmud (Meguilá 13b): Era ya sabido por el Eterno que en el futuro el malvado Hamán aportaría Shekalim para exterminar al pueblo de Israel, por lo tanto D-os adelantó los Shekalim del pueblo Judío.

Escriben los comentaristas que es preciso evitar llamar a este dinero Mahazit Hashekel , pues esta denominación aplicaba en la época en que este dinero era destinado al sagradoTemplo, por lo tanto si lo llama de esta manera pasarían a convertirse en fondos sagrados del Templo y no podrían destinarse a los pobres

El monto correspondiente al Zejer Lemahazit Hashekel es aproximadamente el valor de diez gramos de plata (incluso algo menos). Si su situación personal no le permite destinar esta suma, podrá entregar una moneda corriente en el lugar de su residencia.

También las mujeres deben colaborar con el Zejer Lemahazit Hashekel y se entrega por los niños e incluso por los embriones que se hallan en el vientre materno.

El monto del Mahazit Hashekel debe entregarse a los pobres e indigentes. El gran erudito Rabí Hayim Palachi z”l escribió que debe entregarse a los estudiosos de la Torá que se hallan necesitados. La caridad que se efectúa con este dinero posee un inmenso valor y quien la realiza e incentiva a otros a hacerlo para apoyar a los estudiosos de la Torá, ameritará ver el encumbramiento de Israel, como afirmaron nuestros sabios en el Talmud (Baba Batra10b): ¿Cómo se encumbrará el pueblo de Israel? Con la porción de “Ki Tisa”(lectura de la Torá correspondiente al Mahazit Hashekel).

En cada país fluctuará el monto del Mahasit Hashekel de acuerdo al valor de la plata, realizando la conversión correspondiente a la moneda local, como ya hemos citado más arriba. El valor corresponde a 10 gramos de plata y para determinarlo es preciso consultar a un perito o persona entendida en el valor del mineral. El peso de la onza es de aprox. 31.1 gms. , por lo tanto se debe dividir el valor de la onza por 31.1 y el resultado multiplicarlo por diez de lo cual resultará el valor del Zejer Lemahazit Hashekel. El valor de la onza debe calcularse incluyendo el impuesto correspondiente.El valor del Zejer Lemahazit Hashekel que debe destinarse para los niños es el de una moneda de uso corriente en el país, por ejemplo en Israel un Shekel.

Con respecto a la inquietud de muchas personas en relación al siete de Adar, el Talmud (Kiddushin 38ª) afirma que el siete de Adar (acontece este año el martes) es la fecha en que falleció nuestro maestro Moises. Es costumbre entre las personas piadosas ayunar este día (si se hallan en condiciones), como lo cita Maran en el Shuljan Aruj cap. 180. Algunos acostumbran realizar un estudio especial este día, y se trata de una costumbre apropiada. Aún cuando en el templo hayan diez personas ayunando, no se saca la Torá pues no se trata de un ayuno colectivo instituido por los sabios. Asimismo los cohanim no bendicen al pueblo en el rezo de Minha como en otros ayunos. La bendición de Anenu referente al ayuno, puede decirse mas no como una bendición independiente sino incluida en Shomea Tefilá.

Pregunta al Rav


Las 8 Halajot más populares

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

Para la lectura de la Halajá

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

Para la lectura de la Halajá

דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

Para la lectura de la Halajá

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

Para la lectura de la Halajá


ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

Para la lectura de la Halajá

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

Para la lectura de la Halajá

עשיית סימן בשבת

שאלה: אדם הקורא בספר בשבת, ומעוניין לסמן בצד הדף "סימן", על ידי חריטה קלה באמצעות הציפורן. או קיפול בצד הדף, האם מותר לעשות כן בשבת? מלאכת כותב תשובה: אחת מן המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "כותב". וכל הכותב בשבת, אפילו לא כתב אלא שתי אותיות, חייב משום חילול שבת. (ואף בכתיבת ......

Para la lectura de la Halajá

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

Para la lectura de la Halajá