Halajá paraיום שלישי כ"ז חשון תשפ"ב 2 בnoviembre 2021

ÉSTA HALAJÁ SE EDITA PARA LA ELEVACIÓN DEL ALMA DE

HAJAM YOM TOV YEDID HALEVY BEN ZAKIE Z"L

NEW YORK

SOBRE LA PLEGARIA DE MINHA –Vespertina-

Pregunta: Hasta que hora se puede recitar la plegaria de Minha?

Respuesta: A los fines de ofrecer una respuesta a esta pregunta, citaremos el momento de la shekiat hahamá –puesta del sol- que aparece en los calendarios comunitarios.

Dice el Talmud (Berajot 59): Enseñó Rabí Yohanan, es meritorio pronunciar las plegarias con los rayos del sol, como está escrito: Te temerán con el sol, se refiere a la plegaria matutina; y ante la luna por generaciones, hace referencia a la plegaria vespertina. O sea que según Rabí Yohanan en este párrafo del Talmud lo ideal es recitar la plegaria de Minha antes de la puesta del sol. Comenta el Talmud, que los sabios de Israel hablaban en desmedro de aquellos que recitaban Minha con la puesta del sol, pues ante cualquier eventualidad podían perder el tiempo de la plegaria.

De este párrafo del Talmud se desprende que lo apropiado es recitar Minha bastante antes de la puesta del sol para evitar percances. Sin embargo esto se opone a la costumbre generalizada en distintas sinagogas de recitar Minha con la puesta del sol e inmediatamente después rezar Arvit –plegaria nocturna-. Asimismo numerosas señoras que recitan la plegaria de Minha lo hacen con la caída del sol.

También el Ari z”l solía recitar Minha con la puesta del sol, lo cual se opone a la afirmación del Talmud arriba mencionada. Y así el Ben Ish Hay z”l (Parashat Ki Tisá) refiere esta costumbre del Ari z”l y aclara que aún cuando el Talmud requiere que se recite Minha bastante antes de la puesta del sol para evitar eventualidades de último momento que podrían hacerle perder el tiempo de la plegaria, el Ari z”l tenía un quorum de feligreses que rezaban con él y se reunían diariamente y recitaban la plegaria en este horario y así evitaban cualquier percance de último momento.

Del comentario del Ben Ish Hay se desprende que aún cuando se debe recitar Minha con bastante tiempo antes de la puesta del sol, el Ari z”l previa cualquier eventualidad con un quorum especial que se reunía a rezar con él. Nuestro maestro Rabí Ovaida Yosef z”l (Halijot Olam tomo 1 folio 248) señala que del citado Talmud no se desprende que existen excepciones, sino simplemente que no se debe recitar Minha sino un rato antes de la caída del sol.

Maran (Bet Yosef cap. 232) cita una opinión según la cual la afirmación del Talmud de que se debe rezar un tiempo antes de la caída del sol hace referencia a las personas que rezan con la caída del sol, sin embargo aquellos que rezan antes de la puesta del sol, incluso uno minutos, proceden correctamente.

Nuestro maestro, z”l recordó con también el Ari z”l rezaba Minha justo antes de la shekiá –puesta del sol- y no con la misma puesta del sol, pues él solía rezar Minha con los tefilín los cuales se quitaba antes de la shekia, por lo que Minha la recitaba unos minutos antes de la caída del sol necesariamente.

Por lo tanto, la afirmación del Talmud de que los sabios de Israel advertían de no recitar Minha tardíamente, se refiere a no recitar Minha junto con la puesta del sol, sin embargo sí puede recitarse unos minutos antes de la caída del sol, como lo hacía el Ari z”l lo cual no representa ningún problema.

Aún así, quienes por cualquier eventualidad no recitó Minha y ya cayó el sol, podrá hacerlo hasta la salida de las estrellas, según aparece el horario en los calendarios comunitarios.

Pregunta al Rav


Las 8 Halajot más populares

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Para la lectura de la Halajá

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

Para la lectura de la Halajá

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

Para la lectura de la Halajá

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

Para la lectura de la Halajá


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

Para la lectura de la Halajá

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

Para la lectura de la Halajá

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

Para la lectura de la Halajá

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

Para la lectura de la Halajá