Halajá paraיום חמישי כ"ז אב תשפ"א 5 בagosto 2021

ÉSTA HALAJÁ SE EDITA PARA LA ELEVACIÓN DEL ALMA DE

HAJAM YOM TOV YEDID HALEVY BEN ZAKIE Z"L

NEW YORK

INTERRUPCIÒN DE LA ENERGÌA ELECTRICA EN SHABBAT

Pregunta: Este último Shabbat, nuestro barrio sufrió una interrupción del servicio de energía eléctrica durante unas seis horas. Al regresar el suministro la “plata” de Shabbat comenzó a funcionar nuevamente y se calentaron las comidas que estaban sobre la misma, ahora ¿se pueden consumir dichos alimentos calientes por efecto de dicha “plata?

Respuesta: Esta situación que se presenta en la pregunta, supone que los empleados de la empresa de electricidad se movilizan en vehículos y realizan todo tipo de arreglos que involucran prohibiciones de la Torà. Y còmo es sabido la halajà establece que la cocción que se realizó en Shabbat no pueden consumirla en absoluto las personas para las que fue hecho, e incluso cualquier otra persona tiene prohibido el usufructo de dicha comida que se cocinò en Shabbat durante todo el Shabbat hasta la salida del mismo. Y esto, según aclara Ram”a (Sh. Aruj cap. 318) aplica no solo a la cocción realizada en Shabbat sino a cualquier tipo de actividad prohibida. Por ello si un judío, por ej. arranca un fruto del árbol en Shabbat, no podrá comerlo nunca, y otras personas, para las que no arrancó el fruto podrán comerlo sólo a la salida del Shabbat.

En el caso que nos ocupa se realizó por medio de los empleados todo tipo de actividad prohibida en Shabbat para reestablecer el servicio eléctrico y por lo tanto, aparentemente no se puede consumir la comida que se cocinó y volvió a calentar en Shabbat.

Nuestro maestro, Rabí Ovadia Yosef z”l analizò esta situación en varias de sus obras. Y escribe (Hazon Ovadia tomo 6 folio 158) que en la actualidad, en que la sociedad israelí vive acuciada por el enemigo que busca destruirla permanentemente, y la obscuridad absoluta propicia todo tipo de ataques terroristas y dificulta a las fuerzas de seguridad desempeñar su función, resguardar la integridad de los ciudadanos inocentes. Por lo tanto, reestablecer el suministro eléctrico es considerado una acción dirigida a evitar un peligro de vida lo cual el Talmud (Yoma 85) considera una acción permitida en Shabbat, como afirma el ver. Y vivirás en ellos –los preceptos-, nos has de morir por ellos. Por ello los técnicos que realizan los arreglos cumplen con precepto de velar por la vida humana, resultando que la comida que se calienta bajo estas condiciones està permitida. Esta es la última responsa rabínica que nuestro maestro z”l emitió antes de su fallecimiento el año 5774, pronto ameritemos verlo en la resurrección de los muertos, amen.

También en la obra Shemirat Shabbat Kehiljetá (cap. 32 folio 182) escribe que debido a que en la ciudad hay enfermos que requieren de energía eléctrica para sus tratamientos y los arreglos que se realizan no pueden hacerse sólo para ellos, pueden las demás personas hacer usufructo de esta energía que aún cuando fue producida por medio de acciones prohibidas, es permitido utilizarla.

Por lo tanto, a los efectos halàjicos se puede utilizar la energía que se reestablece en Shabbat por medio de los trabajadores de la compañía y la comida que se recalienta en la plata en Shabbat con dicha electricidad puede ser consumida.

Es propicio el contexto para expresar nuestra insatisfacción con la compañía eléctrica de Israel que no desempeña sus funciones según la halajà. El sueño que por miles de años iluminó la ilusión de nuestros antepasados merece realizarse según nuestra tradición, por la cual entregaron la vida nuestros padres.

Pregunta al Rav


Las 8 Halajot más populares

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Para la lectura de la Halajá

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

Para la lectura de la Halajá

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

Para la lectura de la Halajá

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

Para la lectura de la Halajá


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

Para la lectura de la Halajá

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

Para la lectura de la Halajá

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

Para la lectura de la Halajá

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

Para la lectura de la Halajá