Halajá paraיום שני כ"ד אייר תש"פ 18 בmayo 2020

ÉSTA HALAJÁ SE EDITA PARA LA ELEVACIÓN DEL ALMA DE

HAJAM YOM TOV YEDID HALEVY BEN ZAKIE Z"L

NEW YORK

HADASH EN LA ACTUALIDAD

Como hemos visto en la entrega anterior, los cereales establecidos por la Torà que son fueron cosechados antes de Pesaj, sòlo se autoriza su consumo a partir del dìa 17 de Nisan, y la nueva cosecha que se realiza después de Pesaj debe aguardarse al Pesaj siguiente para ser consumida. Tambièn vimos que en Israel, en general el cereal que se consume pertenece a la cosecha antigua, es decir realizada antes de Pesaj. Ahora, fuera de Israel la situación es diferente en cada país y es preciso que se revise en función de los tiempos de cosecha.8

Como vimos, esta prohibición rige también en la actualidad como lo legislan Maran (Sh. Aruj cap. 489 inc. 10).

En la mayoría de los lugares de oriente observaron tradicionalmente esta prohibición. De todas formas, en estos lugares se siembre generalmente el trigo en invierno y se cosecha al comenzar el verano por lo que llegan al consumidor después de Pesaj y ya no tienen problema de hadash.

Sin embargo en Ashkenaz, especialmente en Polonia resultaba sumamente difícil guardar esta prohibición, pues suelen sembrar en verano y recoger al comenzar el invierno, en el mes de Jeshvan, por lo que debían guardar la cosecha en silos hasta después de Pesaj, lo que se hacìa prácticamente imposible para ellos.

Por este motivo, los comentaristas ashkenazim analizaron la situación para determinar si existen argumentos que sostengan la autorización de esta prohibición. Ram”a cita al respecto y se utiliza básicamente el argumento del Bait Hadash quien determinò que sòlo la cosecha del judío tiene obligación de guardar la prohibición del hadash y no la del gentil. Por lo tanto fuera de Israel en general se autorizaba, según esto la prohibición de hadash.

El gran erudito Rabì Yehezquel Katzenelgon z”l, tìo del famoso Shaagat Ariè, autorizò la cosecha nueva según el argumento arriba mencionado. Sin embargo su sobrino, el gran casuista Shaagat Arie fue sumamente estricto al respecto e incluso llegó a escribir que la Torà se vestìa de luto sobre este tipo de permisiones innovadoras que tratan de evitar las prohibiciones de la misma. Asimismo escribiò que incluso los utensilios utilizados para cocinar la cosecha nueva debían de “casherizarse” asì como se lo hace con un utensilio en el que se cocinò terefà.

Tambièn el gaòn de Vilna fue sumamente rìgido con respecto al hadash en la actualidad

Sin embargo la mayoría de las comunidades ashkenazitas no aceptaron la prohibición del Shaagat Arie, e incluso se rehusaron a ofrecerle un puesto rabínico debido a su postura rìgida al respecto. Y asì fue enseñando Torà deambulando por distintas ciudades hasta que en la ancianidad fue designado como rabino de la ciudad de Metz, en Francia.

De hecho, dictaminò Rabì Ovadia Yosef z”l que también en la actualidad e incluso sobre la cosecha del gentil rige la prohibición de hadash y asì acostumbraron las comunidades orientales en general, según la disposición de Maran en el Shuljan Aruj.

Por lo tanto, en EE.UU asì como en Europa en que no se observa esta prohibición, se debe prestar atención en consumir productos que fueron procesados después de Pesaj o cuentan con la supervisión necesaria al respecto. Tambièn los productos de estos lugares que llegan a Israel debe supervisarse a fin de determinar el momento de producción. Es preciso señalar que la organización OU de los EE.UU no es estricta al respecto y se apoya en sus supervisiones en la opinión de quienes autorizan el hadash,

Nuestro maestro Rabì Ovadia Yosef z”l era sumamente estricto al respecto y enseñaba que es preciso abstenerse de la cosecha nueva –hadash-. Pues en las generaciones anteriores y en los países europeos era muy dificultoso cuidarse, por hoy es mucho màs fácil observar esta prohibición. De hecho en numerosas panaderìas de Europa y EE.UU se puede ver el cartel de supervisión de que se guarda el hadash, y asì es correcto proceder.

Pregunta al Rav


Las 8 Halajot más populares

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Para la lectura de la Halajá

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

Para la lectura de la Halajá

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

Para la lectura de la Halajá

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

Para la lectura de la Halajá


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

Para la lectura de la Halajá

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

Para la lectura de la Halajá

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

Para la lectura de la Halajá

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

Para la lectura de la Halajá