Halajá paraיום רביעי ג' תשרי תש"פ 2 בoctubre 2019

ÉSTA HALAJÁ SE EDITA PARA LA ELEVACIÓN DEL ALMA DE

HAJAM YOM TOV YEDID HALEVY BEN ZAKIE Z"L

NEW YORK

HAMELEJ HAKADOSH

  מרן זצ"ל בעריכת הכפרות

El Talmud (Berajot 12b) afirma: Dijo Rab Hinena bar Rabba en nombre de Rab, durante todo el año el hombre dice en su “amidá” –dieciocho bendiciones- Hael Hakadosh y Melej Oheb Tzedaká Umishpat, sin embargo durante estos diez días se dice hamelejhakadosh y hamelej hamishpat; explica Rash”i, pues en estos días D-os juzga a los seres humanos.

Si se halla en medio de su “amidá” durante estos diez días y le surge la duda si dijo “hamelej hakadosh” o “hael hakadosh” como lo hace durante todo el año, es preciso concluir que se expresó como lo hace todo el año pues así está acostumbrado y por lo tanto debe repetir la amidá. Y así lo dictamina Rabí Ovadiá Yosef, z”l.

Si concluye la bendición diciendo “hael hakadosh” como lo hace todo el año y en forma inmediata (dentro del tiempo que le toma decir “shalom aleja rabí”) se corrige y dice “hamelej hakadosh”, es válida dicha corrección y no debe repetir la amidá. Esta misma regla aplica, obviamente, para la bendición de “hamelej hamishpat”.

Sin embargo, con respecto a la bendición de “hamelej hamishpat” existe la salvedad de que si se equivocó y pronunció la bendición como lo hace todo el año, “melej oheb tzedaká umishpat”, y no se corrige en forma inmediata como aclaramos más arriba, no es preciso que repita desde el comienzo de la amidá, sino repetirá desde la bendición de “hashiba shofetenu” y corregirá la misma diciendo “hamelej hamishpat” y a partir de allí podrá continuar la amidá en forma habitual. Sólo si se percata que dijo “melej oheb tzedaká umishpat” cuando ya finalizó la amidá debe repetir desde el comienzo de la misma. Se considera que ha concluido la amidá si ya dijo el “ihiyu leratzon” final de la amidá.

La diferencia entre estos dos textos es la siguiente. El texto que decimos durante todo el año Melej oheb tzedaka umishpat, hace referencia al amor que siente el Eterno por la conducta correcta y apegada a los preceptos, en tanto que el texto de estos diez días,Hamelej Hamishpat significa que el mismo Todopoderoso nos juzga en estos días.

Entre las comunidades ashkenazitas la costumbre es no repetir ninguno de estos dos textos, tanto si no ha concluido como si ya terminó su amidá. Entre los sefaradim es asimismo adecuado que, en caso de repetir la amidá debido a la confusión en Hamelej Hamishpat, lo haga condicionando dicha repetición, o sea debe, previo a reiterar su amidá decir: Si es mi obligación repetir la amidá, que esta repetición sea válida a tal efecto, en caso de no estar obligado a repetir –la amidá- que esta repetición sea considerada una Tefilat nedaba –plegaria de ofrenda-.

Afirman nuestros sabios en el Talmud (Rosh Hashana 18ª) que el versículo que reza Buscad al Eterno cuando se encuentre, llamadlo cuando esté cerca, se refiere a estos diez días de retorno en los que las plegarias tienen más posibilidades de ser oídas pues D-os se halla más cercano a sus criaturas.

Escribe en la obra Rikante (Bereshit22) que de no ser por estos diez días de retorno sería muy difícil que nuestras plegarias fuesen oídas, pues las acusaciones que despiertan nuestros pecados no permiten que la plegaria sea atendida positivamente por el Eterno. Pero en estos diez días, nuestras plegarias llegan con mayor fuerza ante el Eterno y son atendidos nuestros ruegos. O sea que el mérito de estos días nos permite acercar nuestras plegarias al Eterno. Por lo tanto, es preciso asumir con absoluta responsabilidad cada una de las plegarias de estos diez días que comienzan con Rosh Hashana y culminan con el día de Quipur, para que no perder el inmenso beneficio que ellas nos reportan.

Pregunta al Rav


Las 8 Halajot más populares

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

Para la lectura de la Halajá

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

Para la lectura de la Halajá

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

Para la lectura de la Halajá

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

Para la lectura de la Halajá


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

Para la lectura de la Halajá

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

Para la lectura de la Halajá

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

Para la lectura de la Halajá

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

Para la lectura de la Halajá