Halajá paraיום חמישי ט' אב תש"פ 30 בjulio 2020

ÉSTA HALAJÁ SE EDITA PARA LA ELEVACIÓN DEL ALMA DE

HAJAM YOM TOV YEDID HALEVY BEN ZAKIE Z"L

NEW YORK

SALIDA DE TISHA BEAB – DIEZ DE AB

Tras la puesta del sol en la salida de Tisha Beab, unos veinte minutos aprox. está permitido comer y beber; se acostumbra recitar la bendición de la luna –bircat halebana- la salida de Tisha Beab, y es bueno probar algo antes de pronunciar esta bendición. Hay quienes acostumbran calzarse y lavarse la cara antes de recitar bircat halebana (y aún cuando algunos sostienen que no se debe recitar bircat halebana a la salida de Tisha Beab, nuestro maestro Rabí Ovadia Yosef, z”l, sostienen que sí se debe recitar)

Algunos realizan una netilat yadaim –lavado de manos- con la salida de Tisha Beab, pues durante el día no se lavaron totalmente las manos sino hasta los nudillos, y se trata de una buena costumbre.

Dice el Talmud (Ta´anit 29b) El siete de ab los romanos ingresaron al santuario y el nueve al atardecer comenzaron a quemarlo y continuó ardiendo todo el día siguiente, o sea hasta el diez de ab. Por ello, Rabí Yohanan afirma en el citado párrafo del Talmud que de haber vivido en aquella generación hubiese establecido el ayuno el diez de ab, sin embargo los sabios que lo instituyeron el nueve sostienen que el comienzo de la tragedia es determinante.

El Talmud Yerushalmi cita que Rabí Abun ayunaba el nueve y el diez de ab. Y agrega que los sabios no instituyeron dos días de ayuno pues se trata de algo que la gente no hubiese asumido. Aún así, el diez de Ab es considerado un día de duelo y por ello se acostumbra a no comer carne hasta la puesta del sol de este día. Los ashkenazim prohíben sólo hasta el mediodía.

Los sefaradim pueden afeitarse o cortarse el cabello y lavar la ropa inmediatamente con la salida de Tisha Beab, sin embargo los ashkenazim continúan la prohibición hasta diez de abcon la caída del sol.

El Talmud (Ta´anit 30b) afirma que la persona que come o bebe el día de Tisha Beab no ameritará ver la redención de Jerusalén, y quien asume el duelo por Jerusalén tiene el mérito de ver su redención, como está dicho: Alegraos con Jerusalén y complaceos todos sus amados, se alegrarán con dicha quienes se enlutaron por ella. Explica nuestro maestro Rabí Ovadiá Yosef, Shlit”a, que el citado Talmud se expresa en presente “tiene el mérito” cuando hubiese sido más apropiado expresarse en futuro “tendrá el mérito…” pues naturalmente los muertos son olvidados tras doce meses, ya que trascurrido este lapso el pesar se debilita. Sin embargo, sobre el patriarca Ya´acob está escrito que “se levantaron todos sus hijos e hijas para consolarlo, más no recibía consuelo”, pues la aflicción y el dolor no desaparecen cuando la persona no murió realmente, y Yosef, su hijo de hecho no había muerto. Lo mismo sucede con el sagrado Templo de Jerusalén, aún cuando transcurrieron muchos años de su destrucción no lo olvidamos pues el Templo superior, el que se halla en las alturas todavía existe, como está escrito: Santuario, Oh D-os, prepararon Tus manos, y el tercer Templo, que prontamente sea reconstruido, bajará ya construido desde los cielos. Y quien se enluta por la destrucción de Jerusalén es esto un síntoma de que “amerita ver la reconstrucción” pues al enlutarse por Jerusalén está demostrando su fe en que el santuario todavía existe entre nosotros y por lo tanto ameritará ver su reconstrucción. Y ya afirmaron nuestros sabios en el Midrash que el Mashiaj desceמdiente del rey David nació en Tisha Beab.

El Eterno nos conceda el privilegio de presenciar Su retorno a Tzion y la reconstrucción del sagrado Templo, Amen.

Pregunta al Rav


Las 8 Halajot más populares

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

Para la lectura de la Halajá

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

Para la lectura de la Halajá

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

Para la lectura de la Halajá

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

Para la lectura de la Halajá


כלי פסח – קהילות שנהגו להחמיר

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

Para la lectura de la Halajá

ימי הפורים – משלוח מנות – שנת תשפ"א

ימי הפורים בעוד כשבועיים, יחולו ימי הפורים. והשנה מוטל עלינו לבאר כמה דינים מיוחדים, ראשית, מפני שהשנה יום הפורים, י"ד באדר, יחול ביום שישי. שנית, מפני שבירושלים ינהגו השנה "פורים המשולש", כי יום ט"ו באדר, (שבו מציינים את הפורים בירושלים), יחול ביום שבת, ולכן ישנם דינים מיוחדים ......

Para la lectura de la Halajá

כלי כסף – רוב השימוש

שאלה: כלי כסף, כגון גביע של קידוש, האם מותר להשתמש בהם בימי הפסח לאחר שהשתמשו בהם בכל ימות השנה? תשובה: כל הכלים שהשימוש בהם הוא בצונן, כלומר, שמשתמשים בהם רק למאכלים קרים, מותר להשתמש בהם בימות הפסח, ודי בכך שישטפו אותם כראוי קודם לכן. משום שמאכלים צוננים אינם נבלעים בדפנות הכלי, וממילא אין לחוש......

Para la lectura de la Halajá

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשפ"א)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

Para la lectura de la Halajá