Halajá paraיום שני ח' תשרי תש"פ 7 בoctubre 2019

ÉSTA HALAJÁ SE EDITA PARA LA ELEVACIÓN DEL ALMA DE

HAJAM YOM TOV YEDID HALEVY BEN ZAKIE Z"L

NEW YORK

LA VISPERA DE QUIPUR

Está escrito en la Torá: Y afligiréis vuestras almas el noveno del mes, al atardecer, significa esto que la noche del diez de Tishri aplica la obligación de ayunar. Preguntan nuestros sabios (Talmud 8ª) sobre la expresión utilizada por la Torá el noveno del mes al atardecer, hubiese sido más apropiado escribir la noche del diez y de esa forma entenderíamos que es obligatorio ayunar todo el día décimo, pues según la Torá el día continúa a la noche, como en el caso del Shabbat que a partir del anochecer del viernes comienza la santidad del Shabbat.

Responden nuestros sabios que esta expresión es debida a que la Torá considera que aquella persona que come el noveno día de Tishri –víspera de quipur- como si ayunó el noveno y el décimo. Y es apropiado abstenerse de cualquier tipo de trabajo la víspera dequipur para poder comer libremente. Y quien realiza trabajos la víspera de quipur no verá de ellos frutos.

Al respecto fueron esgrimidos distintos motivos. El Ro”sh, explica que en su amor por el pueblo de Israel, el Eterno le encomendó ayunar el día diez de Tishri para expiar sus pecados, y asimismo como expresión de amor por Su pueblo le encomienda comer la víspera para poder soportar el ayuno. La obra Shibule Haleketescribe que por el contrario, el hecho de comer más abundantemente la víspera, genera más hambre en la persona y de esa forma da cumplimiento a lo encomendado en el versículo: Y afligiréis vuestras almas. Un motivo adicional escribe la obra Sefat Emet, y es que al comer y beber el hombre se halla más dispuesto emocionalmente y por lo tanto se disculpará con su compañero.

Nuestro maestro Rabí Ovadia Yosef, z”l, escribe que también las mujeres se hallan incluidas en este precepto de comer en abundancia la víspera de quipur, pues aún cuando se trata de un precepto limitado en el tiempo, mitzvat asé sheazeman gueramá, de los cuales la mujer está exenta, de todas formas teniendo en cuenta lo que escribiera el Ro”sh arriba citado, que el precepto de comer la víspera está dirigido a ayudar al hombre con el ayuno y siendo que la mujer está asimismo obligada a realizar el ayuno, debe comer la víspera para reunir fuerzas ante el ayuno del sagrado día.

La víspera de quipur se acostumbra realizar la plegaria de MInha a primera hora de la tarde, y cada persona, ya concluyendo la amidá, después de la frase yhiu leratzon final, debe pronunciar el Vidduy, o sea el arrepentimiento oral por los pecado cometidos, como está editado en la mayoría de los libros de oraciones. Posteriormente se dirigirá a su casa para realizar la última comida previo al ayuno. Es preciso comenzar las cinco aflicciones de quipur, el ayuno de comida y bebida, calzar calzados de cuero, relaciones maritales y bañarse (es un precepto de la Torá comenzar estas abstenciones unos minutos previos a la caída del sol; es apropiado hacerlo un cuarto de hora antes de la puesta del sol) 

Es un precepto encender luminarias en honor al día de quipur, y la mujer debe pronunciar la bendición correspondiente que se aparece en los libros de oraciones (Asher kiddeshanu….lehadlik ner shel yom haquipurim). No debe la mujer pronunciar la bendición deSheeheyanu para el encendido de las velas de quipur sino después de quitarse el calzado de cuero, pues al pronunciar esta bendición de Sheeheyanu inmediatamente asume la cinco aflicciones y por lo tanto no puede calzar calzado de cuero. 

Se acostumbra vestir el Talit antes de la caída del sol para poder bendecir sobre el mismo (no está permitido pronunciar la bendición después de la caída del sol) y se realizan todas las plegarias del día de quipur con el Talit para lograr mayor concentración.

 

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

העובר דירה, יכול להוציא את המזוזה?
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

Últimas halajot

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

Pregunta al Rav


Las 8 Halajot más populares

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

Para la lectura de la Halajá

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Para la lectura de la Halajá

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

Para la lectura de la Halajá

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Para la lectura de la Halajá


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

Para la lectura de la Halajá

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

Para la lectura de la Halajá

מוצאי יום הכפורים

להוסיף מחול על הקודש צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי י......

Para la lectura de la Halajá

ערב יום הכפורים - דברי מרן בשנת התשס"ח "אני סולח לכולם"

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג.) "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחודש בערב", שלכאורה היה נכון יותר לכתוב "בעשירי לחודש", וממיל......

Para la lectura de la Halajá