Halacha for יום חמישי כ"ד תשרי תשפ"ב 30 בSeptember 2021

The Laws of Mentioning “Mashiv Ha’Ruach”

We Begin Reciting “Mashiv Ha’Ruach
Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem” is a praise we recite to Hashem during the winter months within the “Mechayeh Ha’Metim” blessing of the Amidah as is printed in all Siddurim.

We begin reciting “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem” in the Mussaf prayer of Simchat Torah (outside of Israel from Shemini Atzeret). This recitation does not constitute a request or plea for rain; rather, it is merely meant as praise to Hashem and is therefore dubbed, “Powers of Rain.” The actual request for dew and rain can be found in the ninth blessing of the Amidah prayer referred to as the “Blessing of the Years” (Barech Aleinu). There are several halachic differences between mentioning the “Powers of Rain” in the second blessing of the Amidah prayer entitled, “Ata Gibor,” and the actual request for dew and rain in the ninth blessing. Firstly, whereas we begin mentioning the “Powers of Rain” from Mussaf of Shemini Atzeret, we do not actually request dew and rain until the night of the Seventh of Marcheshvan (outside of Israel from the night of the Fifth of December), as we shall discuss in following Halachot.

Why is “Mashiv Ha’Ruach” Mentioned in the “Mechayeh Ha’Metim” Blessing?
The Gemara (Berachot 33a) states that we mention the “Powers of Rain” in the “Ata Gibor” blessing for this blessing deals with the Resurrection of the Dead and since rainfall is tantamount to The Resurrection, our Sages thus established this sentence to be mentioned in the blessing dealing with The Resurrection. Our Sages established the actual request for rain in the “Blessing of the Years,” for this is a blessing regarding one’s livelihood and rainfall is a matter of sustenance for the entire world.

One Who Forgets to Mention “Mashiv Ha’Ruach
If one forgets to recite “Mashiv Ha’Ruach” and becomes aware of his mistake only after concluding the “Mechayeh Ha’Metim” blessing, we must analyze whether one must return to the beginning of the Amidah prayer and begin it again or may one continue his prayer as usual. This law indeed depends on one important factor: If one inserted “Morid Ha’Tal” instead of “Mashiv Ha’Ruach” (as is the Sephardic custom during the summer months), one would not return to the beginning of the Amidah prayer since one has said “Morid Ha’Tal.” 

However, if one mentioned neither “Mashiv Ha’Ruach” nor “Morid Ha’Tal” (which is indeed customary among several Ashkenazi communities during the summer months), if one has not yet begun the “Ata Kadosh” blessing, one should recite “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem” between the “Mechayeh Ha’Metim” and “Ata Kadosh” blessings and then just continue his prayer as usual. If, however, one has already begun the “Ata Kadosh” blessing and only then realizes his mistake, one must begin his Amida prayer anew.

Ask the Rabbi


8 Halachot Most Popular

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

Read Halacha

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

Read Halacha

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

Read Halacha

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

Read Halacha


אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

Read Halacha

אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

Read Halacha

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

Read Halacha

תענית עשירי בטבת

היום הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָד......

Read Halacha